ועדת הביטחון הלאומי של הכנסת ממשיכה לדון בנוסח הסופי של החוק, לקראת הצבעות בקריאה שנייה ושלישית. המסמך שהופץ לוועדה מציג את הנחות היסוד של המנסחים.
לפי המסמך, יוזמי החוק מציגים אותו כ"צעד מוסרי חסר תקדים עבור עם ישראל בארצו", ובעל חשיבות הרתעתית "לעתיד, מתוך ניסיון העבר".
החוק, שעבר בקריאה ראשונה וזוכה לתמיכה גם מחלק מהאופוזיציה, הוא מאבני הדרך של מפלגת "עוצמה יהודית". המסמך מבהיר כי הוא יחול רק במקרים שבהם יהודים נרצחים, וכי גזר הדין יינתן ברוב רגיל, ויבוצע באמצעות זריקה רעילה.
המסמך מדגיש שעל החוק להיות "ישים בפועל" ולא "הצהרתי או מת". זאת בתגובה לביקורת ציבורית רחבה.
בין סעיפי החוק: כל מי שהואשם בהריגת ישראלי יהודי על רקע זהותו — כולל מבצע, מתכנן ושולח — דינו מוות בלבד.
החוק אינו חל על יהודים שהורגים פלסטינים ממניע לאומני — מה שמבסס את אופיו המפלה. גזר הדין יינתן ברוב רגיל ללא כל שיקול דעת לשופטים.
אין אפשרות ערעור על סוג העונש, אין הקלות בעסקאות טיעון ואין אפשרות לחנינה. ביצוע גזר הדין ייעשה תוך 90 יום מרגע הפיכתו לסופי — מסגרת זמן שלא נהגה בישראל קודם לכן.
ההוצאה להורג תתבצע על ידי שירות בתי הסוהר, באמצעות זריקת רעל. המסמך מציין כי יש להתאים את החוק לדינים קיימים רלוונטיים.
מליאת הכנסת כבר אישרה ב־10 בנובמבר את שני נוסחי החוק המקבילים שהגישו לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) ועו"ד עודד פורר (ישראל ביתנו), והעבירה אותם לוועדת הביטחון הלאומי בראשות ח"כ ממפלגת בן־גביר.
ארגוני זכויות אדם פלסטינים מזהירים שהחוק יכשיר "הוצאות להורג המוניות" בתוך בתי הכלא, במיוחד מאחר שהוא מאפשר החלה רטרואקטיבית על מאות אסירים שנעצרו מאז 7 באוקטובר 2023.
חמאס טענה כי החוק חושף את "הפנים הפשיסטיות של הכיבוש". משפטנים מזהירים כי החוק יגביר את סכנת ההרג הממוסד נגד התנועה הלאומית הכלואה בבתי הכלא, ויהפוך אסירים לכלי משחק פוליטי.
בן־גביר אף איים על נתניהו כי מפלגתו תפסיק לתמוך בקואליציה אם החוק לא יקודם. לאחר שעבר בקריאה הראשונה חילק ממתקים לחברי הכנסת, ואמר: "זה יהיה החוק החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל".