נראה שאחת חלק פעיל ביותר בישראל הוא צבאה. מההחלטות ואופן התקצוב של ממשלת המשטר הזה ניתן להבין שמשטר למעשה הוא צבא שאם יש לו זמן ויישאר לו כסף, יקצה לענייניו אחרים. סדר העדיפויות של המשטר הצבאי הזה, גורם לכך שהחיים והפרנסה של האזרחים יהיו בעדיפות נמוכה ביותר. הדבר דומה לסיפור על עיר שבה, לאחר שחיילי המלך חזרו מהמלחמה, הם גילו שהאנשים היגרו לאזורים אחרים והאנשים שנותרו בעיר מתו מרעב.
לכאורה בישראל המלחמה נגמרה, אבל הנטל נשאר: קרבות התקציב חושפים את התרחיש שאליו נערך צה"ל בשנה הבאה – המשך ההחזקה במוצבי "הקו הצהוב" בעזה, וגם בגולן הסורי ובדרום לבנון. לכן, לפי אתר החדשות הישראלי Ynet, כ-60 אלף חיילי מילואים ישרתו בכל רגע נתון ב-2026 - פי 10 מלפני 7/10 - וכל משרת ייקרא לחודשיים וחצי, פי 8. הרמטכ"ל דורש לקבע את סל הצרכים העצום הזה ל-5 שנים. הסעיפים שמאחורי ההיערכות לשנה הבאה חושפים את העומס שיימשך על גב המילואימניקים, ואת המציאות הביטחונית הכבדה עם נוכחות צה"לית נרחבת על הקרקע בכל הזירות ומשני עברי הגבול.
כמובן, גם משרתים הם קורבנות של ההחלטות השגויות ושאיפות של ממשלתם. בצה"ל נערכים ללפחות שנה של "בט"ש מוגבר", לאורך 2026, עם כ-60 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון בממוצע בשנה הבאה, וזה בתרחיש הרגוע שאינו כולל הסלמות או מבצעים קרקעיים בלבנון או ברצועת עזה. מדובר ביותר ממחצית הכוחות הלוחמים ותומכי הלחימה שיהיו גם בשנה הבאה על מדים, ביחס לכוחות הסדירים, והעלויות הכבדות יושתו על חלק גדול מתקציב הביטחון.
בהיעדר גדודים סדירים חדשים של חרדים, כפי שצה"ל נערך וקיווה לגייס השנה, לא יהיה ניתן להקל על משרתי המילואים בשנה הבאה. מדובר בנטל כבד לא רק בעומס על המשרתים, אלא בנטל תקציבי. בדווח Ynet, המשמעות התקציבית של ימי המילואים היא אדירה: כל יום מילואים למשרת עולה למדינה כ-1,100 שקל, אחרי מלחמה ארוכה שהשחיתה ערכים בסיסיים בצה"ל וגרמה למסחרה בוטה של קצינים וחיילים בימי המילואים, בתופעות שהולכות וצפות. עלה, לפי משרד האוצר, כ-70 מיליארד שקל (תקציב שנתי של צה"ל, לבד, בשנה, בשנים שקדמו למלחמה) בתקציב ישיר לאורך השנתיים של המלחמה ובעוד כ-110 מיליארד שקל בעלות עקיפה למשק.
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, דורש את מכסת החודשיים וחצי מילואים בשנה לכל משרת למשך חמש השנים הקרובות. המשמעות היא ביטחונית ארוכת טווח: מקצועית, בעיני המטה הכללי, ישראל תמשיך להיות בשנים מתוחות ומורכבות מבחינה ביטחונית עמוק לתוך המחצית השנייה של העשור, בכל תרחיש. בצבא מביעים פסימיות לגבי מציאת פתרון, בעיקר כי בניגוד לסבבים הקודמים בשנים שקדמו למלחמה, הפעם אין שיח ישיר בין גורמי המקצוע אלא בעיקר דרך התקשורת.
לפי אתר החדשות ישראל היום, העובדה שצה"ל נמצא בגירעון תקציבי עצום כתוצאה מהמלחמה, לצד סימני שאלה גדולים לגבי היכולת של ישראל לשקם מחדש ובהקדם את הנזקים הגדולים בעורף הישראלי כתוצאה מהפגיעות של הטילים האיראנים, מחדדים את העובדה שגם במלחמה שישראל יזמה והייתה לה עליונות משמעותית, המחיר הכלכלי שלה הוא חסר תקדים בכל קנה מידה. היכולת להישאר "צעד אחד לפני איראן" ולאפשר יכולות התקפה והגנה מיטביות מול מדינה ענקית שהיא בעלת יכולת טכנולוגית מפותחת, עולה המון המון כסף.
נכתב באתר זה: כבר היום ברור שלמרות ההישגים של ישראל במערכה, איראן מתעצמת מחדש, ומהיכרותנו עם האויב האיראני, הוא ינסה ללמוד ולהסיק מסקנות מהמערכה האחרונה ולשפר משמעותית את יכולותיו ההתקפיות והגנתיות. לאיראן תמיד תהיה יכולת טילאית מתקדמת בתור מדינה א-סימטרית (וספק רב שיהיה הסכם שיגביל זאת), ברקע הדברים חשוב לציין את המשבר הכלכלי אליו נקלעה ממשלת ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר, ולכן השקעה דרמטית בהקשר האיראני, תפגע בהכרח גם במשימות הביטחון השוטף אבל בעיקר יפגע במענה של הממשלה לאזרח בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות ועוד. מערכה במעגל שלישי עולה המון כסף.
לפי האתר, במבט צופה פנה עתיד ישראל תשקיע הרבה יותר בבטחון, באופן שיעלה דרמטית את תקציב הבטחון ללא כל קשר לסוגיה האיראנית. ככלל, ישראל תצטרך יותר כלי נשק, יותר ציוד צבאי, יותר לוגיסטיקה, יותר בסיסים ועוד ועוד; לכן או שלא יהיה כסף לתוכניות אחרות של הצבא מול איומים ב"מעגל ראשון" או שהמענה שינתן לאזרח בכל תחומי החיים יפגע (או שניהם...).
העם הישראלי נמצא כעת בעיצומה של התמודדות עם בעיות כלכליות קשות שממשלתו וצבאו יצרו עבורו באמצעות החלטות שגויות. ממשלה וצבא ששוקעים עמוק יותר ויותר בביצה הזו, ולוקחים איתם את תושבי ישראל.
לדוגמה, חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה נערכת לפיטורים של כ-20% מעובדי החברה בחודש דצמבר, כך נודע לכלכליסט. הפיטורים יחלו בחודש הקרוב, ועל פי הערכה מספר המפוטרים יהיה כ-700-800 עובדים. פלייטיקה מעסיקה כיום כ-3,500 עובדים.
ייתכן שחלק מהאנשים בישראל עדיין לא חשו במשבר הזה, אבל הם צריכים להבין שהצפרדע המבושלת בהדרגה בחום נמוך איננה מודעת למותה ההדרגתי, ולכן לא עושה שום דבר כדי להציל את עצמה. עכשיו צריך לראות כיצד עם ישראל יצילו עצמם מהתהליך ההרסני הזה כאשר ישנם בכירים שמחשבים רק לשמר כוח ולשחק משחקים פוליטיים.