1. עוד חדשות
  2. פוליטי
  3. כלכלה
  4. ביטחון
  5. חברתי
  6. מדע וחלל
  7. עולם
  8. קריקטורה
  9. תמונות
  10. וידאו
    • فارسی
    • english
    • عربی
    • Türkçe
    • Pусский
  • RSS
  • Telegram
  • Instagram
  • Twitter
  • עוד חדשות
  • פוליטי
  • כלכלה
  • ביטחון
  • חברתי
  • מדע וחלל
  • עולם
  • קריקטורה
  • תמונות
  • וידאו

גורלם של טראמפ ונתניהו בימים האלה: ההדק שנלחץ ב־7 באוקטובר

  • נובמבר, 07, 2026 - 19:24
  • חדשות ביטחון
גורלם של טראמפ ונתניהו בימים האלה: ההדק שנלחץ ב־7 באוקטובר

גורלם של טראמפ ונתניהו בימים האלה הוא תוצאה של לחיצה על ההדק במבול אל־אקצא, והירייה האחרונה נורתה במלחמה עם איראן.

ביטחון

קואליציית הימין הקיצוני העולמית ספגה שלוש תבוסות רצופות בתוך שבועות ספורים: תבוסתו של ז'איר בולסונארו בבחירות לנשיאות ברזיל ובריחתו מהמדינה; תבוסתו של נתניהו, לאחר שסיעתו איבדה את הרוב הדרוש בכנסת; ולבסוף, הכישלון הגדול של טראמפ בבחירות האמצע בארצות הברית, שבעקבותיו איבדו הרפובליקנים את השליטה בבית הנבחרים ובסנאט, השליטה בקונגרס עברה לידי הדמוקרטים, וכמה משרות של מושלי מדינות אבדו גם הן.

מה שהתרחש בארצות הברית נבע מהתבוסה במלחמה עם איראן. על כך קיימת הסכמה רחבה, ולא רק בקרב מתנגדיו של טראמפ: גם הרפובליקנים, טראמפ עצמו וסגנו ואנס הודו בכך במפורש.

עם זאת, אי אפשר לפרש את ההתפתחויות שהתרחשו באופן מלא בלי להביא בחשבון את מה שחולל 7 באוקטובר. עלייתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק נבעה במידה רבה מהתנגדות דעת הקהל לפשעיו של נתניהו בעזה ולתמיכת בכירים אמריקאים בהם. גם ניצחונם של מתנגדי פשעי המשטר בהתמודדויות הפנימיות במפלגה הדמוקרטית, ובהמשך כניסתם לקונגרס, ממחישים את השפעותיו של 7 באוקטובר.

מאיפה הכול התחיל?

מבצע 7 באוקטובר 2023, שבאמצעותו נפתחה מלחמת מבול אל־אקצא, היה נקודת מפנה בהחלשתם של היבטים שונים בחייה ובעוצמתה של הישות הציונית, וכן בחיי תושביה ובמעמדו של בנימין נתניהו, ראש ממשלתה.

נתניהו עמד, 11 חודשים לפני המבצע, בפני תקופה שבה נראה היה כי שלטונו עומד להתבסס לשנים ארוכות, ואולי אף להפוך למעין מלוכה. זאת לאחר שהשיג תוצאה מפתיעה שהובילה לתבוסה אלקטורלית של יריביו ולפירוק קואליציית האופוזיציה. הוא נערך לביסוס שלטונו על המחנה הימני, שהיה בעל רוב בחברה הישראלית, אלא שאז הגיעו אנשים מעזה והפילו אותו מגן העדן אל הגיהינום.

במאמר זה ננסה להציג תמונה ברורה של התהליך שהתרחש.

חמש מערכות בחירות מוקדמות ברציפות וסערה של חוסר יציבות

הישות הציונית נקלעה לחוסר יציבות פוליטית בסוף שנת 2018. בעקבות זאת התפרקה הקואליציה השלטת, הכנסת פוזרה והמדינה יצאה למערכת בחירות מוקדמת. הבחירות הללו נערכו שוב ושוב, חמש פעמים בסך הכול.

1. אפריל 2019: הבחירות לא הובילו להכרעה, והמדינה נאלצה לצאת למערכת בחירות נוספת.

2. ספטמבר 2019: גם הפעם לא הושגה הכרעה, והמדינה נאלצה לצאת למערכת בחירות נוספת.

3. מרץ 2020: הוקמה ממשלת אחדות עם רוטציה בראשות הממשלה בין נתניהו לגנץ, שעמד בראש האופוזיציה. אולם הממשלה ההטרוגנית הזאת התפרקה כעבור 13 חודשים.

4. מרץ 2021: האופוזיציה הצליחה להדיח את נתניהו ולהקים ממשלה, אך לממשלה הזאת היו כמה מאפיינים בעייתיים:

הקואליציה, שהורכבה ממפלגות שמאל, מרכז וימין, הייתה הטרוגנית מאוד.

הסדר הרוטציה בראשות הממשלה שידר חוסר יציבות ומאבקי חלוקת כוח.

בנט, שכיהן כראש הממשלה הראשון במסגרת הרוטציה, החזיק במספר מושבים קטן יותר מלפיד, שהיה המנהיג הבולט ביותר באופוזיציה.

הממשלה הוקמה כממשלת מיעוט, משום שהאופוזיציה לא הצליחה לעבור את רף 61 המושבים הדרוש בכנסת בת 120 החברים. היא הצליחה להקים ממשלה עם 60 קולות בעד בלבד, משום שמספר המתנגדים עמד על 59.

5. נובמבר 2022: הקואליציה של נתניהו זכתה ב־64 מושבים, שלושה מושבים מעל הרף הדרוש של 61. בהמשך, עם חזרתו של גדעון סער לקואליציה של נתניהו לאחר תקופה שבה פרש ממנה, עלה מספר המושבים של קואליציית הימין ל־68.

כיוון ההתפתחויות

הישות הציונית עברה ארבע שנים של חוסר יציבות פוליטית, עד שבמערכת הבחירות החמישית, בנובמבר 2022, הושגה יציבות פוליטית והיא אף התחזקה. כעבור 11 חודשים, מבצע 7 באוקטובר שינה את המצב מן היסוד.

הוקמה ממשלת חירום שבה השתתפו גם נציגי האופוזיציה, במתכונת חריגה: ההחלטות המרכזיות התקבלו בקבינט מצומצם בן חמישה חברים — שלושה מחברי הקואליציה של נתניהו ושניים מהאופוזיציה, גנץ ואיזנקוט. יתר השרים נותרו בתפקידיהם בממשלה הרגילה. בקבינט המצומצם היו לראש הממשלה, לשר הביטחון ולגנץ, שכיהן כשר ללא תיק, זכות הצבעה. איזנקוט ושר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, השתתפו כמשקיפים.

נתניהו הצליח להשלים את כהונתה בת ארבע השנים של הכנסת, אולם נראה כי המצב חזר לזה ששרר לפני נובמבר 2022. כעת עומדים על הפרק שלושה תרחישים: כישלון בהרכבת ממשלה והליכה לבחירות מוקדמות; הקמת ממשלת רוטציה שבה נתניהו יכהן תחילה כראש הממשלה ולאחריו איזנקוט; או הקמת ממשלת אופוזיציה הטרוגנית, במסגרת קואליציה עם מפלגות ערביות פלסטיניות.

חלק מהשלכותיו של 7 באוקטובר התגלו במהירות, אך כדי לעמוד על היבטים נוספים של תוצאותיו יהיה צורך להמתין. בדומה לבחירות האחרונות, שהתקיימו שלוש שנים לאחר מבצע 7 באוקטובר, ושוב השליכו את הישות הציונית, שכבר הגיעה לחוף מבטחים, אל תוך ים סוער.

אילו 7 באוקטובר לא היה מתרחש, או אילו המשבר היה נפתר

כדי להעריך את השפעתו של 7 באוקטובר על גורלו הפוליטי של נתניהו, יש לבחון כיצד היה נראה מצבו של ראש ממשלת הישות הציונית אלמלא התרחש האירוע. אילו 7 באוקטובר לא היה מתרחש, או אילו נתניהו היה מצליח להתגבר על הבעיות שנוצרו בעקבותיו, מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של הליכוד ושל קואליציית הימין היה מתבסס. במצב כזה לא היו צומחים אנשים כמו נפתלי בנט וגדעון סער, שהקימו מסגרות פוליטיות עצמאיות, או כמו ליברמן, שפרש מהקואליציה.

אילו נתניהו היה ממשיך במסלול שהתווה ניצחונו בבחירות בנובמבר 2022, במקום לצרף אנשים קיצוניים ובולטים שהמעמד הציבורי שלהם הפך אותם למקור לצרות, הוא יכול היה לשלב בליכוד דמויות מקצועיות ומנוסות, ללא שאיפות מפלגתיות וללא רצון להתפרסם. כך יכול היה להפוך את המפלגה ליעילה יותר ולצייתנית יותר כלפיו.

חיזוק הליכוד היה גם מפחית את תלותו של נתניהו בצורך להקים קואליציה עם מנהיגי מפלגות קיצוניות במיוחד, כמו איתמר בן גביר. במקום להיות מושפע מהם ולספוג מהם לחצים, הוא היה יכול להתמודד עמם ועם קבוצותיהם מעמדת כוח.

איך ביבי נפל בפח?

נטען כי נתניהו ביקש להתחיל במהלך צבאי בעזה כבר באביב 2023, אך תכנן לעשות זאת בהדרגה ובקצב מתון, תוך העברת מרכז הכובד המבצעי לאזור. אף שמספר כוחות היבשה שהוצבו סביב עזה לא היה גדול, היקף פעילות האיסוף המודיעיני, הפעילות האווירית והמעקב אחר התנועות באזור היה נרחב במיוחד.

לפעולות בעזה ובהמשך בדרום לבנון היו כמה סיבות. ראשית, סבלנותו של המשטר עמדה לפקוע, והיה צורך להביא את העניין לסיום במקום כלשהו. שנית, גילוי שדות נפט וגז במים הטריטוריאליים של עזה ולבנון, שהיו עשויים להניב מדי שנה הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים, ובשל שיעורי הרווח הגבוהים מאוד בענף האנרגיה — רווח נקי של עשרות מיליארדי דולרים לתל אביב. הסיבה השלישית הייתה הרצון להסדיר את המצב באזור לפני התבססותה המלאה של מערכת עולמית רב־קוטבית, שתלווה בעלייתן של מעצמות אזוריות. במצב כזה, אם עזה ואזורים בעייתיים נוספים היו נותרים נגד המשטר, לא הייתה עוד ארצות הברית עומדת בראש מערכת חד־קוטבית כדי להגן עליו, ומעצמות אזוריות במערב אסיה היו יכולות להשתמש באותם מוקדים נגד תל אביב. המתקפה הייתה בלתי נמנעת, אך ההתנגדות בלבנון שינתה את הגנטיקה של מתקפת האויב.

מבצע 7 באוקטובר ושינוי הגנטיקה של מתקפת האויב המתוכננת

אפשר לבחון את המבצע הזה מכמה היבטים, אך השפעתו החשובה ביותר הייתה שינוי הגנטיקה של מתקפת האויב המתוכננת. הישות הציונית התכוונה לפתוח במתקפת פתע על עזה, להתנקש במפקדים וליצור הלם כבד, ולאחר מכן להשלים את המהלך באמצעות הפצצות ופעולה קרקעית.

השלב הבא היה לבנון. הישות הציונית ביקשה לנצל את המודיעין ואת החדירה שלה למערכות היריב כדי לפוצץ את הביפרים ולחסל את המנהיגים. עומק החדירה, היקף המידע וההיערכות של האויב היו כה נרחבים, עד שאפילו הערנות שנוצרה בעקבות שנת מלחמה לא מנעה את ביצוע תוכניותיו.

האויב הוציא לפועל את תוכניתו לאחר 7 באוקטובר, אך המלחמה הפכה לשילוב של כישלונות והצלחות מבחינתו, ובסופו של דבר לא הניבה את התוצאות שלהן ציפה.

באשר לשינוי הגנטיקה של המתקפה המתוכננת, שנגרם בעקבות מבצע 7 באוקטובר המקדים, יש כמה נקודות חשובות:

1- במקום לפתוח במלחמה באמצעות הפתעת ההתנגדות, האויב עצמו הופתע.

2- האויב תכנן לנהל מלחמה בשלבים, אך כבר בתחילתה, עם הצטרפותן של לבנון, תימן, עיראק ובהמשך איראן לחזית התמיכה בעזה, הוא נתקל ביוזמה מצד החזיתות השונות ובאחדות הזירות. למרות ההתפתחויות הללו, האויב הצליח לאחר זמן מה לקדם את הפרדת החזיתות באמצעות אמצעים שונים, אך מכל מקום, הזמן כבר חלף.

3- המלחמה השפיעה על שיווי המשקל של הישות הציונית ועל תהליכי קבלת ההחלטות שלה. בעניין הביפרים, שר הביטחון לשעבר של המשטר, יואב גלנט, חשף מאוחר יותר כי הפיצוץ שלהם תוכנן ל־11 באוקטובר — חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה — משום שהאויב חשש ממתקפת פתע של חזבאללה. עצם העובדה שהביפרים היו בידי הישות הציונית מעידה מצד אחד על תוכנית מלחמה רחבת היקף של האויב. אולם ההחלטה להפעיל אותם רק חמישה ימים לאחר מבצע 7 באוקטובר מעידה על הפרת האיזון בתוכנית האויב ועל הלהיטות להשתמש בקלף המנצח הזה. תל אביב השתמשה בקלף הזה שנה לאחר מכן. הפרת שיווי המשקל של אויב מתוחכם ומצויד היא נקודה חשובה, והשפעותיה ניכרו בצמצום התוצאות שהניבו הקלפים של תל אביב.

4- המבצע של המשטר נועד להתבצע בהפתעה ובמהירות, תוך הנחתת מהלומות הלם בזו אחר זו. בהמשך חשף האויב גם קלפים נוספים שנועדו ליצור הלם, אך בשל התמשכות המלחמה הצליח הציר להתאושש, לעבד את המהלומות ולהסתגל אליהן. אילו נחשפו הקלפים הללו בתוך פרק זמן קצר, בהתאם לתכנון המקורי של האויב, היה קשה יותר לכוחות ההתנגדות להסתגל למצב.

הטעייתו של שחקן ערמומי

נתניהו הוא שחקן פוליטי ערמומי, שהצליח להערים על עשרות פוליטיקאים, אנשי צבא ואנשי מודיעין, ולשלוט בשטחים הכבושים במשך כמעט שני עשורים. הוא החזיר את גדעון סער תחת כנפיו, ובאמצעות תמרונים פוליטיים הביא לכך שבני גנץ, שעמד בראש האופוזיציה, הגיע לפי שעה לסוף דרכו הפוליטית.

למרות יכולתו הגבוהה של נתניהו לנהל תרחישים שנועדו להבטיח את הישרדותו הפוליטית, הוא נפל ב**״מלכודת מודיעינית ותודעתית״**. לכידתו של אדם שנודע במשך עשרות שנים ביכולתו לחשב מהלכים בדייקנות אינה משימה פשוטה. 7 באוקטובר הכניס את נתניהו ל״משחק דומינו של החלטות פזיזות״, שבמסגרתו נאלץ ראש הממשלה לקבל שוב ושוב החלטות חפוזות, שתוצאותיהן אינן ידועות.

מלכודת 7 באוקטובר נשענה במידה מסוימת גם על ניתוח אישיותו של השחקן בזירת הקרב. נקודת המפנה בהנדסה לאחור הזאת הייתה הבנה מדויקת של הפסיכולוגיה של נתניהו: שילוב של נרקיסיזם — אמונה בחסינותו מפני תבוסה ובחריגותו — ושל פחד עמוק מאובדן השלטון. השילוב הזה הפך אותו לפגיע לטעויות בחישוביו ברגעים הקריטיים ביותר.

המכה האחרונה ב־60 הימים שלפני הבחירות

ב־60 הימים שקדמו לבחירות, פרסום מסמכים ועדויות מתועדות על תפקידו של נתניהו באסון 7 באוקטובר ועל הכישלון המודיעיני שהונחת על מערכת הביטחון הישראלית שינה לחלוטין את האופן שבו פעלו הכלים הפוליטיים שלו. נתניהו רצה לנצל את הבחירות כדי לבסס את שלטונו, אך יריביו, באמצעות ביקורת חריפה על תפקודו ב־7 באוקטובר, הפכו את מצבו למורכב עוד יותר.

כמו כן, אם נתניהו נהג לנצל את המשברים שחוללה המלחמה ואת ייצוא המשברים למדיניות החוץ כדי לקדם תרחישים שיבטיחו את הישרדותו הפוליטית, הרי שבעקבות המלחמות של השנים האחרונות הקלף הזה כבר נשרף ואיבד את יעילותו.

 
R1745/P
tasnim
tasnim
tasnim
  • אודות
  • צור קשר
  • הכי חם
  • ארכיון
תעקבו אחרינו
  • RSS
  • Telegram
  • Instagram
  • Twitter

All Content by Tasnim News Agency is licensed under a Creative Commons Attribution 4.0 International License.