לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, פחות משלושה שבועות נותרו עד לבחירות לכנסת בישראל, אך האפשרות לחידוש המלחמה מול איראן שוב משפיעה על הזירה הפוליטית במשטר זה. בעוד שסקרים מצביעים על אפשרות לתבוסת הקואליציה השלטת בראשות בנימין נתניהו, מנהיג מפלגת הליכוד, נתניהו מדבר על אפשרות למתקפות חדשות מצד איראן ובעלות בריתה נגד ישראל. גם הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר מפני ההשלכות הביטחוניות של חידוש המלחמה.
במקביל, אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל לשעבר, האשים את נתניהו בהכנת הקרקע למלחמה מחודשת כדי לדחות את הבחירות. לנוכח ההליכים המשפטיים נגד נתניהו והאפשרות שיאבד את השלטון, עולה השאלה אם ההסלמה הצבאית עלולה להפוך לכלי לדחיית הבחירות ולהמשך הישארותו של נתניהו בשלטון.
***
הבחירות לכנסת בישראל אמורה להתקיים ב-27 באוקטובר. נתניהו נכנס למערכת הבחירות לאחר שנים ארוכות של שלטון, כשהוא מתמודד עם חוסר שביעות רצון בקרב חלקים מהציבור הישראלי, ביקורת על הכישלון הביטחוני ב-7 באוקטובר וההליכים המשפטיים נגדו. בנסיבות אלה, כל התפתחות ביטחונית עשויה להשפיע על מערכת הבחירות ולשנות את המשוואה הפוליטית.
אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל לשעבר, האשים בריאיון לערוץ 12 הישראלי ב-2 באוקטובר את נתניהו בכך שהוא מכין את הקרקע למלחמה שעלולה להביא לדחיית הבחירות לכנסת. "נתניהו מכין את התשתית הנדרשת לצאת למלחמה שתוביל לדחיית הבחירות", הוא הוסיף. ברק גם התייחס להתפתחויות באיראן, ביהודה ושומרון ובעזה, והזהיר כי ניצוץ אחד עלול להפוך לעימות נרחב בימים הקרובים לבחירות. הוא הדגיש כי יש להדיח את נתניהו מהשלטון בבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר.
האפשרות לעימות צבאי עם איראן מטילה צל על הבחירות לכנסת
דבריו של ברק נאמרו כשהתפרסמו דיווחים סותרים בימים האחרונים בנוגע לחידוש המלחמה בין איראן לישראל. לפי דיווח שפורסם ב-8 באוקטובר, הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בשיחות עם בכירים אמריקאיים מפני ההשלכות האפשריות של חידוש המלחמה. זמיר אמר כי אם המתקפות יתחדשו בשבועות הקרובים, התגובה הטילית האיראית עלולה להקשות על קיום הבחירות בזמן. ההערכות הללו מתפרסמות בתקשורת כשמתנגדי נתניהו סבורים כי הוא ניצל שוב ושוב את המצב הביטחוני כדי לחזק את מעמדו, וכי גם כעת הוא עשוי לראות בהסלמה אמצעי לקידום האינטרסים הפוליטיים שלו ולהישארותו בשלטון. משום כך, הוא עשוי לקוות כי הצתת עימות צבאי כולל נוסף מול איראן תאפשר לו להמשיך לכהן כראש הממשלה.
לצד הלחצים הביטחוניים, נתניהו ניצב גם בפני אתגר משמעותי מצד יריביו הפוליטיים. מבקריו החריפים נחושים להדיח אותו מראשות הממשלה בכל מחיר בבחירות הקרובות לכנסת. לפי הסקרים האחרונים שפורסמו ב-11 באוקטובר, מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט מובילה בכמה סקרים עם 23 מנדטים, בעוד שמפלגת הליכוד בראשות נתניהו זוכה ב-21 מנדטים בחלק מאותם סקרים.
סקר של ערוץ 12 חזה כי מפלגות האופוזיציה של נתניהו יזכו ב-54 מנדטים והקואליציה השלטת תזכה ב-49 מושבים. לפיכך, אף שעדיין אי אפשר לקבוע בוודאות שנתניהו יובס בבחירות, נראה כי לפחות על הנייר, מצבו אינו מבטיח את המשך כהונתו לקראת הבחירות לכנסת. גם אם הליכוד תזכה במספר המנדטים הגדול ביותר, הקמת ממשלה מחייבת קואליציה של לפחות 61 חברי כנסת, מה שעשויה להגדיל את סיכוייה של האופוזיציה לחזור לשלטון.
אולם מבחינת נתניהו, הבחירות אינן משמעותן רק המשך כהונתו כראש ממשלה או סיומה. במשך שנים הוא מתמודד עם הליכים משפטיים הנוגעים להאשמות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. כתבי האישום בתיקים אלה הוגשו ב-2019, ומשפטו החל ב-2020. נתניהו דוחה את כל ההאשמות נגדו, אך אם יורשע, הוא צפוי להתמודד עם השלכות משפטיות חמורות. דיוני משפטו נדחו פעמים רבות בשל אירועים רשמיים, שיקולים ביטחוניים ואירועי מלחמה. עם זאת, ההליכים המשפטיים נגדו נמשכים, וב-11 באוקטובר 2026 הוא אף הגיע לבית המשפט כדי להמשיך את הדיונים בתיקים שלו.
נתניהו אף הגיש בקשת חנינה לנשיא ישראל יצחק הרצוג, בניסיון להביא לסיום הפרשות המשפטיות נגדו. דונלד טראמפ כבר ביקש בפומבי מנשיא ישראל יצחק הרצוג לחון את נתניהו. זאת למרות שנתניהו עצמו ביקש חנינה מבלי להודות בהאשמות נגדו – מה שמעורר רגישות משפטית ופוליטית רבה. עם זאת, הגשת בקשת חנינה אינה משמעותה את קבלתה, והפרשות המשפטיות נותרות בעיה משמעותית עבור נתניהו.
הלחץ המשפטי על נתניהו אינו מוגבל לתיקים המתנהלים בישראל. ב-21 בנובמבר 2024, ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג הוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט, שר הביטחון דאז, והכריז כי קיימות סיבות סבירות להאמין שהם נושאים באחריות פלילית לפשע המלחמה של שימוש בהרעבה כשיטת לחימה ולתקיפות מכוונות נגד אזרחים, וכן לפשעים מסוימים נגד האנושות.
בנסיבות אלה, אובדן השלטון עלול להחליש גם את מעמדו הפוליטי של נתניהו בזירה הבינלאומית ולהשפיע על האווירה שבה מטופלים התיקים שלו. מסיבה זו, המוטיבציה שלו לשמור על ראשות הממשלה אינה יכולה להיות מוגבלת אך ורק לתחרות מפלגתית.
סיכום
לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר, נתניהו ניצב בפני שני לחצים מרכזיים: מצד אחד, התחרות הפוליטית והאפשרות לאובדן השלטון; ומצד שני, ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בישראל ובזירה הבינלאומית, שממשיכים להטיל צל על עתידו הפוליטי. במצב זה, ההסלמה הצבאית עשויה לשנות את האווירה הפוליטית בישראל ואף לעורר דיון על דחיית הבחירות.
ברור כי תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על עתידו הפוליטי של נתניהו ועל האופן שבו יתמודד עם ההליכים המשפטיים נגדו. לפיכך, יש לשקול בזהירות הסלמה כלשהי בשבועות שלפני הבחירות, במיוחד אם השלכותיה ישפיעו ישירות, מעבר לזירה הצבאית, גם על התחרות על השלטון בישראל.