לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, הבחירות לכנסת ה-26 בישראל אמורה להתקיים ב-27 באוקטובר. בניגוד לבחירות הקודמות שנערכו בנובמבר 2022, בהן נתניהו פעל לאחד את שתי המפלגות "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר, ו"הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ', כדי לחזק את הימין, הוא לא הצליח לחזור על פעולה כזו הפעם. אז עכשיו שתי המפלגות הללו, שמנהיגיהן בין שרי הממשלה הקיצוניים ביותר, צפויות להתחרות על מושבים נוספים בכנסת.

לאור עמדותיהן החדות של שתי מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, בסיס הקולות שלהן הוא בעיקר בקרב ישראלים דתיים, אנשי ימין ותנועות דתיות קיצוניות, ובמיוחד מתנחלים בגדה המערבית. אלו שעדיין מצביעים לשתי המפלגות הללו תומכים למעשה ברעיון של כיבוש קרקעות הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, הרחבת התנחלויות תוך הריסת בתי הפלסטינים ויישום מדיניות אלימה נגדם. בעקבות מחשבות כאלה, גם מנהיגי שתי המפלגות הללו הציגו רעיונות בכיוון זה בקמפייני הבחירות שלהם.

תוכניתו של בן גביר - התנתקות 710

בהקשר זה, איתמר בן-גביר הציג תוכנית בשם "התנתקות 710", שמטרתה הסופית היא עקירת הפלסטינים מרצועת עזה. עם זאת, בהסברו את התוכנית, הוא טען כי מדובר ב"תוכנית ישראלית לעידוד הגירה מרצון מעזה!".

היוזמה תהווה למעשה דרישה מרכזית של עוצמה יהודית בכל משא ומתן לכניסה לממשלה הבאה. חובה להקדים ולומר כי מעבר לעובדה שהיוזמה תלווה בביקורת בינלאומית חריפה, עד היום לא נמצאה אף מדינה שתסכים לקבל מהגרים מעזה. מאז אוקטובר 2023 עלה רעיון ההגירה מעזה פעם אחר פעם: תחילה על ידי דונלד טראמפ בפברואר 2025, אחרי פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהמשך בשיח המדיני ובדיוני הקבינט.

בעוד נתניהו הסתייג ממהלך רחב מהסוג הזה, בן גביר היה תומך נלהב. בשלבים מסוימים נתניהו אף קידם את התוכנית כדי לשכנע את בן גביר להישאר בממשלה ולא לגרום לקריסתה. נתניהו גם קיים מספר דיונים ייעודיים בנושא ועדכן את חברי קבינט הביטחון במגעים שמתקיימים מול מספר מדינות באפריקה - כמו אתיופיה, קונגו וסומלילנד - בניסיון לשכנע אותן לקלוט את הפלסטינים שיהגרו מעזה.

אלא שהתוכנית לא באמת התרוממה. האמריקנים נסוגו מהרעיון של טראמפ - ובתוכנית 20 הנקודות של הנשיא האמריקני דובר במפורש שתושבי עזה יישארו ברצועה ולא יעודדו הגירה מרצון של התושבים.

אבל בן גביר לא מרים ידיים ומתכוון ליישם את התוכנית הזו בצורה כלשהי. התוכנית, שמכונה "התנתקות 710", מציבה יעד שאפתני: יציאה מרצון של 250 אלף תושבי עזה בשנה הראשונה, 1.11 מיליון בתוך שלוש שנים וכ-1.86 מיליון בתוך שבע שנים.

לפי התוכנית, לכל אדם או משפחה פלסטיני שיבחר לצאת מעזה ייבנה מסלול אישי שכולל מדינת יעד מאושרת, מעמד חוקי, מסמכים ואשרות, מימון הנסיעה, דיור ראשוני, הכשרה מקצועית, סיוע בתעסוקה וליווי של עד 24 חודשים. בין המדינות שנבחנות כיעדים אפשריים נמצאות טורקיה, אתיופיה, קונגו ושורה של מדינות ערב.

התוכנית מבוססת על 12 עקרונות: יציאה מרצון בלבד; איסור יציאה ללא מדינת יעד ומעמד מוסדר; תיק אישי לכל אדם ומשפחה; שמירה על אחדות המשפחה; יצירת מגוון רחב של מדינות יעד; מסלולי עבודה, לימודים, רפואה, משפחה וחסות קהילתית; חבילת קליטה ושיקום; תשלום למדינות ולגורמי קליטה לפי ביצוע; בדיקה ביטחונית פרטנית; שותפות בינלאומית; יעדי ביצוע שנתיים; ושקיפות באמצעות דיווח חודשי על מספר הבקשות, האישורים, היציאות, העלויות והקליטה במדינות היעד.

עלות התוכנית הזו אסטרונומית: השקעה ישראלית ראשונית של 10 מיליארד שקל (קצת יותר מ-3 מיליארד דולר) לצורך ההקמה וההתנעה, לצד מסגרת התאמה ישראלית של עד 50 מיליארד שקל, בכפוף להשתתפות בינלאומית ולהסכמים עם מדינות הקליטה.

עוצמה יהודית תציב את התוכנית כתנאי להצטרפות לממשלה הבאה. במסגרת המשא ומתן הקואליציוני ידרוש בן גביר להקים משרד ממשלתי ייעודי להגירה מרצון, שיכלול שר, מנכ"ל, תקציב, סמכויות, צוות משא ומתן בינלאומי ומערך ביצוע עצמאי.

יש לציין שבן גביר דרש בעבר גם להקים רשות לאומית לעידוד הגירה של ערבים ישראליים ש"לא נאמנים" לישראל, וגם של פלסטינים - תוכניות שמעולם לא קודמו כי הן חסרות סיכוי. בן גביר, אגב, מתכנן קמפיין חוצות רחב כדי להציג את היוזמה שלו. הוא מתכנן גם קמפיין דומה על שלטי חוצות בכמה מדינות באפריקה.

העובדה היא שרעיונות כאלה נופלים תחת הקטגוריה של פשעים הקשורים ל"טיהור אתני", והמשפט הבינלאומי (במיוחד חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי ואמנות ז'נבה) מדגיש כי עקירה בכפייה של אוכלוסייה אזרחית יכולה להוות פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, למעט במקרים מוגבלים וזמניים מאוד מסיבות צבאיות דחופות ועם החזרה מובטחת. למרות זאת, אנו רואים שבקמפיין הבחירות בישראל, מנהיג מפלגה מעלה בגלוי רעיונות ומציע תוכניות לטיהור אתני של פלסטינים על מנת לזכות בקולות נוספים! משמעות הדבר היא שמפלגות ציוניות אינן דבקות בשום מגבלות אנושיות כדי לזכות בקולות.

ראוי לזכור כי בן גביר, השר לביטחון לאומי בישראל, הציע בעבר יוזמה להשתמש בתנינים כדי לאבטח בתי כלא שבהם מוחזקים פלסטינים. רק בתחילת אוגוסט, הוא הגיע עם השרה להגנת הסביבה "עידית סילמן" לכלא קציעות בנגב שבדרום ישראל, שם ביקרו בתעלות שנועדו לתנינים, ושנחפרו סביב אגף שבו שוהים אסירים. עם זאת, בן גביר אמר לאחרונה לתומכיו ולראשי מפלגתו להימנע מקידום התוכנית בתקשורת וברשתות החברתיות, בטענה כי הדגשת תוכנית זו תפגע בקמפיין הבחירות של מפלגתו, משום ש"אזרחים חושבים שהתוכנית הזו היא צעד מטעה וקל דעת ולעולם לא תיושם!!"

תוכניתו של סמוטריץ' לייהוד הנגב והגליל

בצלאל סמוטריץ', מנהיג מפלגת הציונות הדתית, הציג גם הוא תוכנית שמטרתה למשוך יותר קולות, אשר מסכנת את חייהם של הפלסטינים, כמו תוכניתו של בן גביר – ייהוד הנגב והגליל תחת הכותרת "כן. מייהדים"! סמוטריץ' שואף להוסיף מיליון תושבים יהודיים לנגב ולגליל, להקים 40 התנחלויות חדשות ועשרות חוות, ולהרחיב את ההתנחלויות הקיימות.

לפי הציונות הדתית, התוכנית נועדה ליישם תפיסה דומה למדיניות שננקטה בגדה המערבית בשנים האחרונות. התוכנית מחולקת לשלושה צירים, אותם מגדירה הציונות הדתית כ"קרקע, אוכלוסייה וביטחון". בציר הקרקע, המפלגה מנסה להרחיב את ההתנחלויות ולשנות את מדיניות התכנון; בתחום האוכלוסייה, היא מציעה תמריצים לתושבים להגר לנגב ולגליל; ובתחום הביטחון, היא מציעה שורה של צעדים נגד פשע מאורגן והחזקת נשק בלתי חוקית.

בנושא כיבוש השטחים, סמוטריץ' מציע את התוכנית הזו כדי להסיר מכשולים תכנוניים לבניית התנחלויות, לשנות סדרי עדיפויות במוסדות התכנון, להאיץ את אישור והרחבת התנחלויות קיימות, ולהקים 20 התנחלויות חדשות בגליל ועוד 20 בנגב. המפלגה מציעה גם לבנות עשרות חוות.

אחד המרכיבים השנויים במחלוקת בתוכנית זו הוא ביטול פרויקטים אשר יוצרים ירושות טריטוריאליות ערביות ותפיסת אדמות מדינה, על פי הציונות הדתית. העיקרון המנחה של תוכנית זו הוא: "הקרקע שאין ברשותנו - הערבים יחזיקו בו".

בהצהרת המפלגה נזכר כי היא תפעל "לביטול התוכניות השרירותיות שאושרו בשנים האחרונות באזורים ערביים", שלטענתה השתלטו על חלק גדול מהשטחים ופוגעות בהרחבת יישובים יהודיים באזור.

כדי לקדם תוכנית זו, הציונות הדתית מתכוונת לדרוש מראש הממשלה העתידי את האחריות על מינהל התכנון והקרקעות של ישראל, במסגרת משא ומתן להקמת הממשלה הבאה. לפי התוכנית, המפלגה מבקשת לבצע שינויים בחוקים, להסיר מכשולים ולקצר את תהליכי התכנון והשיווק. בנוסף, היא מצהירה כי תפעל לשנות את סדרי העדיפויות במערכות התכנון והקרקע ולהציב בעמדות מפתח אנשי מקצוע בעלי "תפיסה ציונית ולאומית".

הציר השני בתוכנית עוסק באוכלוסייה, ובמסגרתו המפלגה מציבה לעצמה מטרה ליישב מיליון יהודים נוספים בנגב ובגליל. לצורך כך מוצעת חבילת תמריצים לקבוצות אוכלוסייה שונות.

משרתי מילואים ומשפחות משרתות אמורים, לפי התוכנית, לקבל קדימות, הטבות דיור ותמריצים למעבר; לעולים חדשים מוצע מסלול ייעודי לקליטה ולהתיישבות; למשפחות צעירות מוצעים דיור בר-השגה, סבסוד פיתוח והטבות; ולרופאים, מורים ואנשי מקצוע נוספים מוצעים מענקים ותמריצים למעבר.

גם יזמים ובעלי עסקים נכללים בתוכנית, באמצעות מה שהמפלגה מגדירה "סביבת מס ותמריצים המעודדת פעילות בנגב ובגליל". התמריצים יכללו גם הטבות בקרקע ובדיור, בדגש על משרתי מילואים, וכן תמריצים לרופאים, אנשי חינוך, אנשי טכנולוגיה ואוכלוסיות נוספות שהמדינה מעוניינת למשוך לאזור.

במקביל מציעה התוכנית להקים ולהרחיב אזורי תעשייה ותעסוקה, ולהשקיע בתחבורה, בחינוך, בבריאות ובתשתיות. על פי המפלגה, המטרה היא לספק למשפחות היהודיות העוברות לאזור כיסוי הכולל דיור, תעסוקה ושירותים.

הציר השלישי בתוכנית זו עוסק בביטחון ובפשיעה. הציונות הדתית טוענת כי היקף הנשק והפשיעה בחברה הערבית מהווה איום על הביטחון האישי והלאומי, ומציעה קדם הוראת שעה לאומית נגד הפשיעה המאורגנת. במצגת המפלגה נכתב כי בכוונתה להשתמש ב"כלים חריגים ודרקוניים", וכי המטרה היא "לפרק את האוטונומיה הערבית החמושה".

בין הצעדים שמופיעים בתוכנית: חקיקת חירום בהוראת שעה, הגדרת החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים כטרור, שילוב שב"כ במאבק, שימוש במעצרים ובצווים מנהליים, ופגיעה כלכלית לארגוני פשיעה.

על פי הצהרת הציונות הדתית, התוכנית תכלול גם מהלך לאיסוף אמצעי לחימה בלתי חוקיים, דיכוי ארגוני פשיעה, שינויים משפטיים המרחיבים את כלי האכיפה, וכן הגברת האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית והשתלטות על קרקעות המדינה.

רעיון זה, המוגדר כצמצום מרחב המחיה של ערבים בישראל וכהמשך הגברת הלחץ על הפלסטינים, גרם לתגובת הפעילים הערביים. הם טוענים כי מדובר בניסיון עומק לשנות את המאזן הדמוגרפי והגיאוגרפי באזור, ומאשימים את סמוטריץ' ב"טיהור אתני".

יו"ר מפלגת חד"ש, יוסף ג'בארין, הסביר כי הוא מודאג מהתוכנית שהציג השר סמוטריץ', והגדיר אותה אפרטהייד: "אם היית קורא תכנית דומה של שר באירופה, ובמקום לדבר על יישובים ערביים היה מדבר על תושבים יהודיים, מה היית אומר?".

יוסף אברהים, חבר הלשכה המדינית של תנועת "אבנאא אל-בלד", הגיב לתוכנית של סמוטריץ' וטען כי ההתמודדות עם פרויקטי ההתנחלות והייהוד מחייבת הבנה רחבה יותר של המדיניות הישראלית.

בחינת תוכניתו של סמוטריץ' מראה כי בכוונתו לבטל את הגישה הערבית לקרקעות בישראל לא רק באמצעות פרויקטים כמו החלטות הממשלה, אלא גם על ידי ביצוע שינויים במוסדות באמצעות חקיקה, ובכך לסלול את הדרך לקידום רעיון זה גם בעתיד ואפילו כאשר הוא כבר לא יהיה בשלטון.