לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, ארה''ב וישראל תקפו את איראן ב-28 בפברואר 2026 בבוקר, מתוך החישוב האסטרטגי כי הן יצליחו לכפות את רצונן על טהרן תוך 3-4 ימים באמצעות עליונותן הצבאית המוחלטת. אבל מה שקרה היה בדיוק ההפך מהחישוב של הבית הלבן. לא רק שאיראן לא הובסה במלחמה, אלא שהיא הציגה קלף מנצח חדש ששינה את המשוואות באזור - סדר איראני במצר הורמוז. לאחר חודשים של מלחמה ומיליארדי דולרים שהוצאו במערב, ארה''ב ניצבת כיום בפני מציאות חדשה שבה וושינגטון כבר לא נראית כמעצמה הבלתי מעורערת באזור, ובניגוד לציפיות, איראן היא זו שמגבשת ומבססת את יסודות הסדר הרצוי לה במצר הורמוז ובכלכלה העולמית.

טעות בחישוב של ארה''ב במהלך מלחמת הרמדאן

לפני המלחמה, אסטרטגים אמריקאיים האמינו כי צבא ארה''ב, בשיתוף ישראל, יוכל להנחית מכה צבאית מהירה וקשה, לנטרל את תוכניות הגרעין והטילים של איראן ולאלץ אותה לקבל את דרישותיה במלואן. אבל המלחמה שהחלה ב-28 בפברואר 2026, נמשכה 40 יום, ולא רק תוכניות הגרעין והטילים של איראן באזור לא התקדמו לפי רצונה של ארה''ב, אלא שאיראן הצליחה להשתמש במנוף לחץ חדש - מצר הורמוז. חסימת נתיב המים האסטרטגי הזה, שלפני פרוץ המלחמה עברה דרכו כחמישית מאספקת הנפט העולמית, הטילה עלויות כבדות על הכלכלה העולמית ואילצה את ארה''ב לנטוש את עמדותיה הראשוניות.

מזכר הבנות של 60 יום – הזדמנות שהפכה למבוי סתום

ב-14 ביוני 2026 חתמו ארה''ב ואיראן על מזכר הבנות בן 14 סעיפים, בו נקבעה הפסקת אש בת 60 יום ופתיחה מחדש של מצר הורמוז. לפי מזכר הבנות זה, איראן התחייבה לפעול למעבר חופשי של אוניות סוחר למשך 60 יום, וארה''ב התחייבה להסיר את המצור הימי. עם זאת, סכסוכים מהותיים נותרו, וארה''ב לא עמדה כמעט באף אחד מהוראות ההסכם וניסתה בפועל ליצור נתיב חלופי לנתיב שנקבע על ידי איראן במצר הורמוז, בניגוד להוראות ההסכם. כתוצאה מכך, הסכסוכים גברו מיום ליום, מה שהוביל בסופו של דבר לחידוש המלחמה.

רשות מצר המפרץ הפרסי - כינון סדר ימי איראני בהורמוז

במאי 2026, איראן הקימה את "רשות מצר המפרץ הפרסי" (PGSA) כגוף רשמי לניהול המעבר דרך מצר הורמוז. רשות זו, שהוקמה על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, אחראית לאסוף מידע על כלי שיט, לתת אישורי מעבר, לקבוע נתיבי מעבר ולקבל אגרות בטיחות ימית. רשות מצר המפרץ הפרסי הגדירה מיד אזור ברוחב 340 ק''מ כ"אזור השליטה" שלה, המשתרע במזרח עד דרומית לפוג'יירה שבאיחוד האמירויות הערביות ובמערב מאי קשם ועד לאום אל-קיוין. צעד זה העלה את גישתה הקודמת של איראן ל"שליטה ממוסדת".

נתיבים חלופיים של ארה''ב - מעומאן לכישלון

על מנת להפחית את התלות בנתיב שקבעה איראן במצר הורמוז, ארה''ב שוקלת ליצור נתיב עומאני חלופי. אך זה נתקל במכשולים חמורים: ראשית, לנתיבים חלופיים במימי עומאן יש מגבלות ניווט ואפשרות תפעולית, וכלי השיט גדולים עלולים להיתקע. לא מזמן, ספינה זרה נתקעה בנתיב לא-מורשה במצר הורמוז. שנית, נתיב המעבר הבטוח היחיד הוא זה שאיראן קבעה. שלישית, לחיל הים האמריקאי אין את היכולת ללוות באופן מתמיד את כל האונות העוברות דרך נתיב שיט עמוס זה. בנוסף, איראן הצהירה במפורש כי כל פעולה אמריקאית להתערבות בביטחון מצר הורמוז תיחשב כ"איום על הריבונות הלאומית" ותביא ל"תגובה מהירה ותקיפה".

אזהרה לשכנות - משא ומתן ישיר הוא אלטרנטיבה להסתמכות על ארה''ב

כעת, מדינות המפרץ ניצבות בפני בחירה גורלית יותר מאי פעם. ניסיון החודשים האחרונים הראה בבירור כי הסתמכות אך ורק על הבטחות אמריקאיות לא רק שלא הבטיחה את ביטחונן, אלא גם חשפה אותן לסכנות של מלחמת פרוקסי יקרה. בעקבות מיסוד הסדר האיראני במצר הורמוז והקמת גוף ממשלתי כרשות מצר המפרץ הפרסי, מציאות חדשה נוצרה באזור שלא ניתן עוד להתעלם ממנה.

על מדינות המפרץ הערביות – מכווית ובחריין ועד לאיחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית – לאמץ גישה פרגמטית, במקום להתעקש על עמדות קודמות ולצפות לחזרה לסטטוס קוו הקודם (שנראה כעת בלתי אפשרי). גישה זו דורשת משא ומתן ישיר ודו-צדדי עם איראן כדי להבהיר את התנאים למעבר בטוח ובר-קיימא של אוניות סוחר שלהן, תוך הכרה בתפקידה של טהרן בשליטה במצר הורמוז. משא ומתן עם איראן אינו סימן לחולשה, אלא סימן להבנה נכונה של המציאות הגיאופוליטית החדשה ולמאמץ להבטיח את האינטרסים הלאומיים בדרך נבונה ונטולת סכסוכים פוליטיים.

יש לציין למדינות הממשיכות להסתמך על הבטחותיה של וושינגטון שארה''ב נמצאת כיום במבוי סתום במצר הורמוז, וניסיון העבר הוכיח כי ניתן להבטיח ביטחון באזור אך ורק באמצעות משא ומתן ישיר עם שכנות, במקום להסתמכות על כוח צבאי והענקת בסיסים צבאיים לשחקנים זרים.

סיכום

במהלך המלחמה, איראן הגדירה סדר חדש באזור, שבו שליטה על מצר הורמוז הפכה למנוף לחץ קבוע וממוסד שקיימת גם לאחר תום המלחמה. על ידי הקמת רשות מצר המפרץ הפרסי וקביעת כללים ברורים למעבר אוניות דרך המצר, איראן יצרה למעשה מודל חדש של שליטה תפעולית על התנועה במצר הורמוז, שכעת הפך לאחד הנושאים המרכזיים בסכסוכים גיאופוליטיים.

ארה''ב, שנכנסה למלחמה עם הציפייה שהיא תימשך רק מספר ימים, ניצבת כעת בפני עלויות אדירות, מבוי סתום דיפלומטי והעברת השליטה באחד מנתיבי המים החשובים בעולם לאיראן. לאיראן יש "הזדמנות היסטורית להבטיח את עליונותה לטווח ארוך", אמר בכיר איראני בצדק.

בנסיבות כאלה, למדינות המפרץ הפרסי אין ברירה אלא לקבל את המציאות החדשה ולהתחיל במשא ומתן ישיר עם טהרן. המשך ההסתמכות על האסטרטגיות הכושלות של ארה''ב לא רק שלא יבטיח את ביטחון האנרגיה שלהן, אלא גם ישאיר אותן במצב פגיע יותר. רק באמצעות משא ומתן ישיר עם איראן ניתן להבטיח מעבר בטוח דרך המפרץ הפרסי, כמו גם אינטרסים לאומיים, ללא עלויות כבדות של מלחמת פרוקסי. ניסיון העבר הוכיח שטעות גדולה גובה מחיר כבד; ונראה שארה''ב עשתה את הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר של זמננו בחישוביה בנוגע לאיראן.

מחבר: פוריא לוואיי, מומחה לעניינים בינלאומיים