הפנטגון שינה את אסטרטגיית ההצטיידות שלו לאחר שהמלחמה הבלתי־חוקית נגד איראן הובילה בתוך 16 ימים בלבד לצריכת כ־40% ממלאי טילי היירוט של מערכת ההגנה האווירית המתקדמת THAAD של ארה״ב. עלותו של כל טיל יירוט במערכת THAAD היא כ־15.5 מיליון דולר, ושיקום המלאי הזה צפוי להימשך שנים, ולא חודשים.

עיתון "וושינגטון פוסט" כתב כי משרד המלחמה, בתגובה למשבר זה, בעקבות הלקחים ממלחמת  אוקראינה ולנוכח האיום הגובר מצד סין, שינה לבסוף את האסטרטגיה שלו ועבר לגישת "יקר–זול" – כלומר, שילוב של תחמושת זולה הניתנת לייצור המוני לצד אמצעי לחימה מורכבים ויקרים.

ההיגיון שמאחורי השינוי הזה פשוט: במלחמות המודרניות הכמות היא הגורם המכריע, וארה״ב אינה יכולה עוד להשתמש בטילים בשווי של מיליוני דולרים כדי להתמודד עם כטב״מים שמחירם אלפי דולרים בלבד.

נתוני תקציב ארה״ב לשנת 2027 משקפים את השינוי הזה: כמעט מחצית מאמצעי הלחימה שביקש נשיא ארה״ב דונלד טראמפ עולים פחות מ־600 אלף דולר ליחידה, וההערכות הן שעד שנת 2031 שיעורם יגיע ל־70%. חיל האוויר האמריקאי מתכנן לרכוש 27 אלף טילי שיוט במחיר של כ־218 אלף דולר ליחידה, ואילו חיל הים מחפש חלופה זולה יותר, בעלות של כ־300 אלף דולר, לטיל שמחירו 4.5 מיליון דולר.

השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בחוזים. הפנטגון צפוי לקבל החל משנת 2027 יותר מ־10 אלף טילי שיוט משוגרי־ מכולות ו־12 אלף טילים היפרסוניים בעלות נמוכה מחברות הזנק כמו קסטליון, שחלקן אף הרחיבו את מפעליהן באמצעות ההון האישי שלהן.

לפי כלי התקשורת האמריקאי, המכשול הגדול ביותר הוא הקונגרס והמאבקים הפוליטיים. ממשל טראמפ רוצה לאשר באמצעות הצעת חוק " הפיוס " השנויה במחלוקת 350 מיליארד דולר נוספים לתקציב הצבאי, כך שסך ההוצאות הצבאיות יגיע ל־1.5 טריליון דולר.

סוזן קולינס, הסנאטורית הרפובליקנית ממדינת מיין, כינתה שיטה זו "סיכון גדול" והדגישה כי עדיף שהגדלת התקציב תיעשה במסגרת הליך התקציב הרגיל. עם זאת, הקצאת 1.5 טריליון דולר, שהם 4.6% מהתוצר המקומי הגולמי, לעניינים צבאיים בתנאים הלא יציבים הנוכחיים נראית הגיונית, בתנאי שהיא תאושר באופן יציב כדי להבטיח את אמון היצרנים.