לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, שנה חלפה מאז שישראל תקפה את איראן עקב אור ירוק של ארה''ב ובהסכמה שותקת של האירופאים, מה שהוביל לפרוץ מלחמת 12 הימים. במהלך המלחמה, האויבים חשבו כי הם יוכלו לשנות את עמדות הרפובליקה האסלאמית של איראן בתחומים אזוריים וגרעיניים שונים באמצעות שימוש במרכיב ההפתעה, אבל הכוחות המזוינים של איראן הצליחו לשנות את המשוואה התודעתית של המערבים, באמצעות שימוש ביכולות טילים ומל"טים. למעשה, השימוש המוצלח במגוון טילים מתוצרת מקומית, שהוכיחו לראשונה את יעילותם במלחמה ארוכה, שינה את שדה הקרב.
כתוצאה מהתגובה ההגנתית היעילה של איראן, ולמרות קיומן של שלוש שכבות הגנה אווירית ישראלית, לצד השתתפות חילות אוויר של ארה''ב ואירופה ביירוט הטילים, ישראל ספגה פגיעות עצומות.
ביום השנה למלחמה זו פורסם דו"ח על מצב ההרס והמבנים שניזוקו בישראל, ובו מדגישים: "העורף הישראלי נחשף לעוצמת נזקים שלא הכיר קודם לכן בעקבות ירי טילים בליסטיים מאיראן. המבצע נמשך 12 ימים בלבד, אך הפגיעות שספגה ישראל היו קשות יותר מאלה שנגרמו במלחמה השנייה, שנמשכה 39 ימים".
בדו"ח הזה, שפורסם באתר "כלכליסט", הודגש: "בתוך רצף האירועים הביטחוניים שמלווה את ישראל מאז, מלחמת 12 הימים כבר נראה כהיסטוריה רחוקה, אך עבור לא מעט ישראלים השלכותיה עדיין מורגשות מדי יום".
הודאה זו מעידה על הנזק הקשה שנגרם למבנה הכלכלי והחברתי של ישראל בעקבות מתקפות הטילים האיראניות. לפי דיווחים שפורסמו ביום השנה למלחמה זו, לצד מבנים שסומנו לשיפוץ, שחלקם כבר שוקמו ותושביהם שבו אליהם, ישנם עדיין מבנים שהשיקום שלהם ארוך ומורכב, לצד מבנים שנהרסו כליל. מדובר בתהליכים שיימשכו בשנים הבאות.
בהקשר זה, נתונים של רשות המסים הישראלית מצביעים על היקפי עתק שממשלת נתניהו הוציאה עד כה על פיצויים ישירים ודמי שכירות חלופיים. על פי נתונים רשמיים, יותר מ-9,000 איש פונו מבתיהם, חלקם נשלחו לבתי מלון במהלך המלחמה וחלקם שכרו בתים חדשים, וממשלת ישראל נאלצה לשלם על כל השינויים הללו. למרות שכמעט ואין מפונים בבתי מלון שנה לאחר המלחמה, ממשלת נתניהו עדיין משלמת שכר דירה עבור המפונים האלה. מה שחשוב הוא שיחלפו עוד שנים עד שכלל הבניינים ישוקמו ושהממשלה תוכל סוף סוף להפסיק לשלם עבור דיור חלופי ושיקום מבנים.
לפי רשות המסים, עד כה הוגשו לקרן הפיצויים כ-40 אלף תביעות בשל נזק למבנים, מהן כ־2,800 תביעות המוגדרות כ"שיקום לטווח ארוך". בחלוקה לערים, תל אביב הובילה בפער ניכר את מספר תביעות הנזק למבנים, עם יותר מ-10 אלף תביעות. אחריה רמת גן עם 6,654 תביעות, רחובות עם 3,969, בת ים עם 3,254 ופתח תקווה עם 3,055 תביעות.
נתוני עיריית תל אביב על "פטור מארנונה לדירות שאינן ראויות למגורים" ממחישים בבירור את עוצמת הפגיעה בעיר זו במהלך מלחמת 12 הימים: בעקבות מלחמה זו מקבלות כיום 336 דירות פטור מארנונה לעומת 193 דירות בלבד במלחמה השנייה.
לכן, תל אביב הייתה העיר שנפגעה באופן הקשה ביותר, הן מבחינת היקף הנזקים הכספיים והן מבחינת מספר הדירות שנפגעו. לפי נתוני העירייה, 56 מבנים בתל אביב הוכרזו כמבנים מסוכנים, ונכון להיום ב־24 מהם ההכרזה עדיין בתוקף. גם שני מבנים נוספים הוכרזו להריסה.
מקרה הפגיעה במגדל דה וינצ'י בתל אביב, לצד הפגיעה במגדל עלית ברמת גן, נחשב למורכב ביותר מבין כלל המבנים שנפגעו בישראל בעקבות מתקפות הטילים האיראניות במהלך מלחמת 12 הימים. מגדל דה וינצ'י הממוקם במרכז תל אביב, שאוכלס כשנה וחצי בלבד לפני המלחמה, נפגע קשה. המגדל הדרומי שלו תוקן לאחר מספר חודשי תיקונים, אך המגדל הצפוני ספג פגיעה מבנית, עד כדי כך שחייבה החלפה של קירות המסך היקרים שלו - מהלך שטרם בוצע בהיקף כזה בישראל, ואולי אף בעולם - ויצרה מורכבות הנדסית משמעותית.
גורם המעורב בהליכי השיקום אמר לאחרונה כי חלף זמן רב עד שאנשי המקצוע הצליחו לגבש את שיטת העבודה לפרויקט, והאכלוס מחדש צפוי רק ב־2028. ברשות המסים העריכו לאחרונה את עלות תיקון הנזקים בדה וינצ'י ובמגדל עלית בכמיליארד שקל בסך הכל (כ-300 מיליון דולר).
סוגיה נוספת היא הפיצוי על תכולת הדירות, המוגבלת כיום לכ־100 אלף שקל (כ-30 אלף דולר) למשפחה (בתלות במספר הילדים). מטבע הדברים, שווי התכולה בדירות יוקרה גבוה מהממוצע ולעתים בפער גדול, והדבר יוצר תחושת תסכול בקרב חלק מהדיירים, שאיבדו את בתיהם וסבורים כי לא קיבלו פיצוי מלא על רכושם.
בת ים, הסמוכה לתל אביב, היא אחת הערים שבהן עלה צורך דחוף בחקיקה שתאפשר קידום מהיר של מתחמי התחדשות עירונית בעקבות הנזקים שספגה במלחמה זו. לאחר פגיעות במהלך המלחמה הוצאו 52 הודעות על מבנים מסוכנים בבת ים. מרבית המבנים שנפגעו באופן משמעותי צפויים לעבור במסלול של הריסה ובנייה מחדש, וקידום התוכניות מותנה בהכרזת המדינה על האתרים הרלבנטיים כאתרי הרס. עד כה נקבע כי 11 מבנים מיועדים להריסה.
גם העיר פתח תקווה שבגוש דן, מצפון לתל אביב, לא ניצלה מנזק. לפי דיווחים אחרונים, שיקום המבנים בפתח תקווה נמצא בשלב מתקדם יחסית. המקרה המשמעותי ביותר הוא הפגיעה ברחוב אסירי ציון, שבה נפגעו ארבעה מגדלים ומבנה קהילתי משותף. מדובר במתחם חדש יחסית שלא ייהרס אלא יעבור שיקום ושיפוץ.
גם באר שבע בדרום הייתה מוקד נפילה של טילים איראניים. במהלך מלחמה זו, 111 מבנים נפגעו, מהם שבעה הוכרזו כמבנים מסוכנים. בניין אחד נהרס ונמצא כיום בשלבי תכנון לבנייה מחדש על ידי הממשלה. תהליך שיקום מבני העיר שניזוקו צפוי להסתיים עד סוף שנת 2026.
לפיכך, למרות שמוסדות ישראליים שונים, כולל משרד האוצר, רשות המסים והרשויות המקומיות, סירבו לפרסם מידע מדויק על היקף הנזק שנגרם, הסכום ששילמה הממשלה עד כה על השיקום, וסכום הפיצויים ששולמו למפונים בעקבות המלחמה בשנה האחרונה, הערכות מצביעות על כך שמלחמה זו גרמה לישראל נזק של לפחות 12 מיליארד דולר, שרק חלק ממנו קשור לתחום צבאי ולתחמושת וציוד צבאי. נקודה חשובה נוספת היא שהפיצויים על מבנים שניזוקו ממשיכות לעלות, במיוחד מאחר שנגרמו נזקים נוספים גם במהלך המלחמה השנייה עם איראן.