לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, כשהבחירות לכנסת בישראל יתקיימו בעוד 130 יום, היחסים בין המפלגות החברות בקואליציה השלטת בראשות בנימין נתניהו מידרדרים.

מעבר למצב המורכב של הקואליציה השלטת בישראל ערב בחירות 2026 בכלל, נראה כי גם הפערים הפנימיים בין שלוש המפלגות המרכיבות קואליציה זו הולכים וגדלים, כך שעשויים למנוע שיתוף פעולה בין המפלגות הללו בעתיד.

בנוסף, כל אחת משלוש הפלגים הללו - הימין המסורתי המיוצג על ידי הליכוד ובנימין נתניהו עצמו, הפלג החרדי המיוצג על ידי שתי המפלגות ש"ס ויהדות התורה, והימין הקיצוני המיוצג על ידי שתי המפלגות ציונות דתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר - חווה משברים פנימיים ביחס לבסיס הקולות התמידי שלה.

הימין המסורתי ומשבר המשמעות

מפלגת הליכוד, בראשות ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, נמצאת בשלטון מאז 2009, למעט קדנציה של שנה וחצי, ושואפת להפוך את הרקורד שלה לבלתי מעורער עוד יותר על ידי ניצחון בבחירות הקרובות. אבל ישנם מכשולים רבים בפני מפלגת הליכוד ונתניהו עצמו, מה שגרם דווקא למפלגה זו לאבד את משקלה הקודם בבחירות אלה.

מפלגת הליכוד זכתה ב-32 מושבים בבחירות 2022, ובשנת 2024 התמזגה מפלגת "תקווה חדשה" בראשות גדעון סער בתוך מפלגה זו, וזכתה ב-4 מושבים נוספים. אז למעשה, למפלגה הזו יש 36 מושבים בכנסת הנוכחית, אבל לפי הסקרים האמינים האחרונים, היא תזכה בקושי ב-25 מושבים - אובדן של יותר מ-10 מושבים בהשוואה לבחירות הקודמות, כלומר ירידה של בין 400,000 ל-500,000 קולות, מה שמשמעותי מאוד בקהילת המצביעים החיים בישראל המונה 5 מיליון איש.

מצב הפופולריות הזה של הליכוד ונתניהו מעיד על סוג של משבר משמעות, שהפחית את משקלו הפוליטי של הימין המסורתי. האירוע של ה-7 באוקטובר 2023 היא הגורם העיקרי למשבר הזה. עד לפני כן, חלק גדול מתושבי ישראל ראו בליכוד ובבנימין נתניהו את אדריכלי ביטחון ישראל, והיה להם רקורד טוב יותר בהתמודדות עם משבר הביטחון של המשטר מרוב יריביהם. אבל המבצע "סערת אל-אקצא" הפך את הטענה הזו של הליכוד ונתניהו לחסרת משמעות ואף הפך אותה להיפך.

גם יחסי נתניהו והליכוד עם מפלגות קואליציה אחרות הפכו כאלה שהמשך האינטראקציה בין שלושת הפלגים הללו אפשרי כעת אך ורק בגלל הצורך ההדדי ביניהם. המציאות היא שבניגוד לשנים קודמות, שיתוף הפעולה עם נתניהו כבר אינו מושך בעיני הפלג החרדי והימין הקיצוני, ושלושת הפלגים הללו נאלצים לשמור על נימוס ויחסים טובים רק משום של כמעט ואין ברירה אחרת לבניית קואליציה.

מצב הימין הקיצוני, שכבר היה ברור, וכמעט אף אחת ממפלגות האופוזיציה לא הייתה מוכנה לשתף איתן פעולה בקואליציה, התרחב היום גם למפלגת הליכוד ולפלג החרדי. ההתקדמות היחידה במפלגת הליכוד בשנים אלו הייתה מפלגת "תקווה חדשה" בראשות גדעון סער, שגם לה היו שורשים בליכוד עצמו והתמזגה לבסוף בתוך מפלגה זו.

הפלג החרדי וחוסר היעילות הפוליטית

בקרב השלישייה הזו, מצבן של המפלגות החרדיות מורכב יותר מזה של שאר המפלגות, משום שלשתי המפלגות המרכיבות פלג זה יש 18 מושבים - מספר גדול יחסית - וצפוי שהן יוכלו ליישם בקלות את המדיניות הרצויה להן, אך אנו עדים לכך שכמה מהצעות החוק החשובות ביותר הרצויות לחרדים טרם אושרו, ואין מספיק קונצנזוס בין שני הפלגים החברים בקואליציה כדי לאשר אותן.

אחת מהצעות החוק החשובות ביותר של החרדים היא הארכת הפטורים משירות צבאי לסטודנטים חרדים, אותה נתניהו עצמו אינו מוכן לעשות לפני בחירות 2026 עקב האווירה השלילית נגדם בחברה הישראלית.

הצעת חוק נוספת של החרדים היא חקיקת חוק יסוד שיגדיר את לימוד מדעי התורה כפעילות המקבילה לשירות צבאי, במטרה להפחית באופן משמעותי את הלחצים על פלג זה. למרות שאריה דרעי קרא להכרעה בנושא זה בשבועות הקרובים, מפלגת ציונות דתית בראשות סמוטריץ' התנגדה במפורש לאישור חוק כזה בהצהרתה. לפיכך, בהיעדר קולות בעד של 7 חברי כנסת (לפחות) מהמפלגה הנ"ל, חסרים לקואליציה השלטת 61 קולות בעד כדי להעביר את החוק הזה. בנסיבות כאלה, מנהיגי המפלגות החרדיות סופגים ביקורת חריפה מצד הציבור החרדי ומכונים חסרי יכולת.

נציג סיעת דגל התורה (חלק ממפלגת יהדות התורה) הצהיר כי חוסר שביעות הרצון בקרב תומכי הסיעה הביא לקריאות גוברות להדחתו של משה גפני מראשות הסיעה, ואמר: "תראו מה סמוטריץ' עשה בגדה המערבית כשיש לו 6 מושבים, ותראו איך נכשלנו כשיש לחרדים 18 מושבים".

גם אריה דרעי, מנהיג מפלגת ש"ס, מתמודד עם משבר פופולריות חמור. הוא סירב להשתתף בטקס בראשון לציון כשנודע לו שחלק מהסטודנטים החרדים שהשתתפו בו נשאו שלטים נגדו.

הימין הקיצוני ומשבר הבידוד

הימין הקיצוני גם הוא עבר התפתחויות משמעותיות. ראשית, יישורו של סמוטריץ' עם מספר הפסקות אש במהלך המלחמה בעזה גרם למפלגת ציונות דתית להעביר את מרכזיותה בגוש הלאומי-דתי למפלגת עוצמה יהודית, שפרשה זמנית מהקואליציה בתגובה לשתי הפסקות האש.

מפלגת הציונות הדתית התקשתה להגיע לאחוז החסימה של 3.25% ברוב הסקרים האמינים עד אמצע מאי 2026. כבר עבר פחות מחודש מאז שהיא הצליחה לבסס את נוכחותה בכנסת באופן יחסי עם 4 מושבים ברוב הסקרים. זאת למרות העובדה שהמפלגה זכתה ב-7 מושבים בבחירות הקודמות והייתה מפלגת הימין הקיצוני הגדולה ביותר בכנסת. נראה כי מאמציו של סמוטריץ' לסיפוח הגדה המערבית לישראל מצד אחד, והתקרבות הבחירות מצד שני, גרמו לשיפור קל במצבה של המפלגה.

מצבה של מפלגת עוצמה יהודית, בראשות איתמר בן-גביר, טוב יחסית. המפלגה נעה בין 7 ל-10 מושבים בסקרים, וכפי שנזכר לעיל, מפלגה זו הצליחה לתפוס את מרכז הגוש הנ"ל באמצעות צעדים קיצוניים, כולל העברת חוק להוצאה להורג של פלסטינים שהואשמו בפעילות טרור.

אבל הבעיה הגדולה שקיימת בכל הפלג הזה היא משבר הבידוד החמור - כמעט אף מפלגה לא מוכנה לשתף פעולה עם פלג זה במסגרת קואליציה, למעט מפלגת הליכוד והמפלגות החרדיות, וזה אומר ריחוק מחלק גדול מהחברה הישראלית.

בנוסף, בעקבות חילוקי הדעות בין סיעה זו למפלגות החרדיות, גוברת האפשרות שיהיו מכשולים בדרך לשיתוף פעולה בין שתי הפלגים הללו בעתיד. אין ספק שאם הקואליציה השלטת בראשות נתניהו תיכשל במשימה הבלתי אפשרית הזו לניצחון בבחירות הקרובות, המשברים יפגעו במפלגות הנ"ל בצורה חמורה יותר.

לסיכום, הקואליציה השלטת בישראל ניצבת בפני שלושה משברים בו זמנית: ירידה בלגיטימציה פוליטית ופופולריות של הימין המסורתי, חוסר שביעות רצון חברתי וחוסר יעילות פוליטי במפלגות החרדיות, ובידוד גובר של הימין הקיצוני. מצב זה הוביל לכך ששיתוף הפעולה בין שלושת הפלגים הללו יבוסס יותר על כפייה פוליטית מאשר על התאחדות אמיתית, מה שעלול לאתגר קשות את הלכידות בתוך קואליציה זו ערב בחירות 2026.