לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, באירוע חשוב בשבוע, נשיא סומלילנד "עבד א-רחמן מוחמד עבדאללה", יחד עם אשתו "פרדוסה מוחמד רובלה", הגיע לישראל והתקבל על ידי נשיא ישראל יצחק הרצוג. הרצוג כינה את הביקור "היסטורי" וציין כי יש פוטנציאל גדול לשותפות בין שני הצדדים.

ביקורו של נשיא סומלילנד בישראל התקיים בזמן שהמשטר היה הגורם הפוליטי הראשון שהכיר בעצמאות אזור זה מסומליה כמדינה - שהכריזו עליה סומלילנד - ב-26 בדצמבר 2025. לאחר מכן, ב-6 בינואר 2026, שר החוץ הישראלי גדעון סער ביקר לראשונה בסומלילנד כבכיר של המשטר הזה. מקבלי ההחלטות בתל אביב ראו במהלך זה צעד חשוב לקראת השגת "עומק אסטרטגי" מול איומים מתימן.

העובדה היא שסומלילנד נמצאת במיקום גיאופוליטי בקרן אפריקה. היא ממוקמת ליד מצר באב אל-מנדב ומשקיפה על מפרץ עדן, וישראל תמיד ניסתה למצוא בסיס להשפיע על אזור זה באמצעות שיטות שונות.

בנסיבות אלה טען הרצוג בפגישתו עם נשיא סומלילנד: "לישראל ולסומלילנד מגוון רחב של איומים ואינטרסים משותפים - החשוב שבהם התמודדות עם איום של קיצוניות רדיקלית ושואפות יחד לביטחון וליציבות בקרן אפריקה".

ראוי לציין שלפני ביקורו של עבד א-רחמן מוחמד עבדאללה, פורסמו דיווחים על פעילות צבאית-ביטחונית ישראלית בסומלילנד, בשיתוף איחוד האמירויות הערביות. בהקשר זה, אתר האינטרנט "Nziv.net" הודיע ​​כי בסיס חיל הים/נמל ברברה בסומלילנד, הנמצא בבנייה על ידי איחוד האמירויות מאז 2017, מתקרב כעת למצב תפעולי.

התשתית כוללת מסלול המראה באורך 4 ק''מ, מחסני תחמושת ממוגנים ומערכות הגנה אווירית. בעוד שמפעילו המיועד נותר לא ברור, מועמדים אפשריים כוללים את האמירויות, פיקוד אפריקה של ארה"ב (AFRICOM) או את אתיופיה, שחתמה על מזכר הבנות עם סומלילנד לגישה לים.

לפי תצלומי אוויר, המתקן הימי יכול לארח צוללות ישראליות מסוג דולפין, שמרכזיות לשילוש הגרעיני של ישראל וליכולת "התגובה השנייה" שלה, ועל פי מקורות זרים חמושות בטילי שיוט ובליסטיים בטווח של עד 1,000 ק"מ.

למעשה, נוכחות חיל הים הישראלי בסומלילנד והכשרת נמל ברברה לקליטת צוללות דולפין הן חלק מרשת מורכבת של אינטרסים אסטרטגיים, הכוללת את איחוד האמירויות הערביות, אתיופיה וארה''ב. נכון ליוני 2026, קיימים דיווחים משמעותיים על הידוק הקשרים הביטחוניים בין ישראל לסומלילנד, אך נוכחות קבועה או תפעולית של צוללות טרם אושרה רשמית.

ישראל מתכננת נוכחות צבאית בסומלילנד מזה מספר שנים. לפי ה-CNN ובלומברג, צוותים ביטחוניים ישראליים ביקרו בסומלילנד כבר ביוני 2024 כדי לבדוק מיקומים להקמת בסיס ומוצבי מודיעין. הבסיס המיועד בברברה אמור לאפשר לישראל טווח פעולה קרוב הרבה יותר לתימן (כ-260 ק"מ) ללא צורך בתדלוק אווירי מורכב, מכיוון שמטוסי קרב ישראליים צריכים לטוס מרחק של יותר מ-2000 ק''מ כדי להגיע לתימן, מה שמצריך תדלוק אווירי ומייקר את הפעולות. אבל המרחק בין ברברה לחוף תימן הוא כ-260 ק''מ. לכן, התחרות בין מדינות ב"סומליה ובסומלילנד" היא חלק ממאבק רחב יותר על השפעה אזורית, המחריף עקב חילוקי דעות בנוגע לעזה, סוריה והתפתחויות אחרות ברחבי המזרח התיכון ואפריקה.

בשנים האחרונות, קרן אפריקה הפך לזירת קרב מרכזית על השליטה בנתיבי הסחר הימיים בים סוף ובמיצר באב אל-מנדב. אבל זה אינו כל הסיפור. ישנם דיווחים לפיהם ישראל השתמשה בסומלילנד לביצוע התקפותיה במהלך המלחמה עם איראן. במלחמה זו, הפעילות בסומלילנד לא הייתה בסיס תקיפה מרכזי אלא בסיס תמיכה: כולל תחנת תדלוק למטוסים, תחנת חילוץ וסיוע לטייסים במקרה חירום, איסוף מודיעין על תנועות של איראן ואנצאר-אללה בים סוף, ניטור שיגורי טילים וכטב"מים מתימן, מרכז לוגיסטי לתמיכה במבצעים ארוכי טווח.

לכן, בהתחשב בתפקידים הצבאיים-ביטחוניים המיוחדים של סומלילנד עבור ישראל, ניתן לראות את התיאור הבא נכון בנוגע לאזור זה: מנקודת מבטה של ​​ישראל, סומלילנד היא "נושאת מטוסים יבשתית" הממוקמת בין נמל אילת למפרץ הפרסי. לכן, הכרה בהפרדת חלק מסומליה תחת השם "סומלילנד" נחשבת לחלק מהאסטרטגיות האזוריות של ישראל, ואף ניתן לומר שאזור זה הוא החוליה המרכזית באסטרטגיה האזורית של ישראל מול ציר ההתנגדות.