על פי סוכנות הידיעות טסנים, שר החוץ האיראני, סייד עבאס עראקצ'י, כתב במסר לטקס לזכר חללי הפצצה הכימית בסרדשת: התוקפנות האחרונה של ארה"ב והמשטר הציוני נגד איראן וההתקפות נגד אזרחים הן תזכורת לאותו היגיון מסוכן שהיה קיים בתמיכה בשימוש בנשק כימי נגד העם האיראני.

הוא הדגיש: איראן, כקורבן הגדול ביותר של נשק כימי בעת החדשה, מגנה את השימוש בנשק זה בכל הנסיבות והיא נושאת הדגל במאבק נגד נשק להשמדה המונית.

עראקצ'י ציין: המשך מימוש זכויותיהם של קורבנות פשעי סרדשת ופשעי מלחמה אחרים בפורומים בינלאומיים, ומבצעי פשעים אלה חייבים להיות נושאים דין וחשבון.

הטקסט המלא של המסר של עראקצ'י הוא כדלקמן:

בשם האל, הרחום והרחים 

עם ברכות אינסופיות לנשמתו המפוארת של המנהיג השהיד ולכל השהידים הבכירים של התוקפנות האחרונה, אנו מכבדים את זכרם של השהידים של הפשע הנורא של ההפצצה הכימית בסרדשת, את ותיקי הכימיה הגאים, ואת כל השהידים של הדרך לכבוד, עצמאות וגאוות של איראן האסלאמית בכבוד רב.

יום השנה ה-39 לאסון הטרגי של ההפצצה הכימית בסרדשת ויום המאבק הלאומי בנשק כימי ומיקרוביאלי מציינים בתקופה בה ההיסטוריה פתחה דף עקוב מדם נוסף אך מפואר של דיכוי והתנגדות של האומה האיראנית בפני העולם.

האומה הגדולה של איראן עמדה שוב בגאווה כנגד תוקפנות השטן, הטרור וההפרה הבוטה של ​​עקרונות אנושיים בסיסיים.

התוקפנות האכזרית של ארה"ב והמשטר הציוני נגד אדמת איראן הטהורה וההתקפות נגד אזרחים, נשים, ילדים, סטודנטים, ובמיוחד ההתנקשות הלא צודקת במנהיג העליון של המהפכה, הן תזכורת לאותו היגיון מסוכן שהופיע לפני עשרות שנים בתמיכה בשימוש בנשק כימי נגד העם האיראני ובשיתוף פעולה עם משטר סדאם.

הזמן הוא עידן אחר, אך המציאות נותרה ללא שינוי.

ההיסטוריה מראה בבירור כי התמיכה והשתיקה של חלק ממשלות המערב נגד ציוד משטר סדאם בנשק להשמדה המונית והשימוש הנרחב בו נגד עמי איראן ועיראק מילאו תפקיד שאין עליו עוררין באסון האנושי הזה. כיום, אותם שותפים לפשעי אתמול של משטר סדאם צעדו רחוק יותר ומפרים באופן ישיר, בתפקיד התוקפן, בגלוי את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי ואת העקרונות ההומניטריים. למרבה הצער, רוב הממשלות ממשיכות בשתיקתן המבישה נגד שליטה זו של חוק הג'ונגל באותה גישה קודמת.

סרדאשת אינה רק עיר; זהו סמל לדיכוי של אומה שנפלה קורבן לנשק אסור ולא נסוגה לנוכח הדיכוי והתוקפנות.

לפני שלושים ותשע שנים, משטר הבעת' העיראקי, תוך שימוש בכל מיני כלי נשק כימיים ובצל התמיכה, הציוד והשתיקה של כמה מעצמות המערב, ובמיוחד ארצות הברית, גרמניה ואנגליה, יצר את אחד הדפים העצובים והאפלים ביותר בהיסטוריה העכשווית.

פשע שלא רק גבה את חייהם של מאות אנשים חפים מפשע, אלא שהשפעותיו הכואבות עדיין נותרות על גופם וחייהם של אלפי קורבנות הנשק הכימי.

כמו שאנשי סרדשת עמדו איתנים לאחר האסון הגדול ההוא, כיום האומה הגדולה איראן מגינה על כבודה, גאוותה ועצמאותה באחדות, סולידריות, קוהרנטיות והתנגדות.

האומה האיראנית, בעלת מעמד חזק וחזה מלא תהילה וגאווה לאומית, המבוסס על ההיסטוריה והתרבות העתיקות שלה ועל מיתוסים דתיים והיסטוריים, תמיד עמדה לצד האמת, הצדק והשלום ושילמה מחירים כבדים בדרך זו.

העם האיראני לא ישכח את מבצעי הפשעים הללו ואת שותפיהם.

פשעים אלה בוצעו תוך הפרה ברורה של החוק הבינלאומי, מגילת האומות המאוחדות ופרוטוקול ז'נבה משנת 1925 בדבר איסור השימוש בגזים רעילים, והם יוצרים אחריות בינלאומית שלא תהיה כפופה לחוק ההתיישנות, וכל העבריינים והמפקדים חייבים להיות אחראים על מעשיהם הלא אנושיים.

המכשולים לתהליך מימוש זכויותיהם של קורבנות כימיים אינם מבטלים את האחריות הבינלאומית של הממשלות הרלוונטיות ואת האחריות האישית לפשעים שבוצעו, והם לא ייצרו כל מכשול בנחישותנו לממש זכויות אלה.

משרד החוץ גם לא חסך ולא יחסוך מאמץ בזיהוי ההיבטים האנושיים, החברתיים, המשפטיים וההומניטריים של אסון הפצצה בסרדשת בפורומים בינלאומיים.

השימוש הנרחב בנשק כימי נגד איראן במהלך המלחמה שנמשכה שמונה שנים נחשב לאחד הגורמים המרכזיים ברמה הבינלאומית לניסוח ולסיום אמנת הנשק הכימי ולחיזוק הנורמה של איסור מוחלט על נשק זה.

כקורבן הגדול ביותר של נשק כימי בעת החדשה, הרפובליקה האסלאמית של איראן מגנה את השימוש בנשק לא אנושי זה בכל עת, על ידי כל אחד, ובכל הנסיבות, וממשיכה להיות נושאת דגל במאבק נגד נשק להשמדה המונית ותומכת בעולם נקי מנשק זה.