מקור המקורב לצוות המשא ומתן סיפק פרטים על אירוע משמעותי ביום האחרון של המשא ומתן בראיון עם כתב מסוכנות הידיעות טסנים.
מקור יודע דבר זה אמר: סעיף 13 של ההבנה מתייחס לעובדה שעד ליישום סעיפים אחרים של ההבנה, לא יתקיים משא ומתן על ההסכם הסופי, כלומר בנושא הגרעין.
הוא ציין: עד היום האחרון של המשא ומתן, סעיף 13 כלל את סעיפים 4, 5, 10 ו-11; סעיף 4 מתייחס להסרת המצור הימי, סעיף 5 מתייחס לתחילת פתיחת מצר הורמוז, סעיף 10 מתייחס להסרת הסנקציות על מכירת נפט, פטרוכימיקלים ונגזרות איראניות, וסעיף 11 מתייחס לתחילת שחרור נכסים איראניים קפואים. לכן, פסקה 13 ציינה שאם ארבעת הפסקאות הללו (4, 5, 10 ו-11) לא ימולאו, המשא ומתן על ההסכם הסופי לא יתחיל.
מקור יודע דבר זה הדגיש: אירוע חשוב שהתרחש ביום האחרון של המשא ומתן היה שבעקבות מעקב איראן, פסקה 1 נוספה גם לפסקה 13.
לדברי מקור יודע דבר זה, המשמעות החשובה של אירוע זה היא שאם מלחמה וכל פעולה צבאית, כגון התנקשויות וכו', תתרחש באיראן או בחזית ההתנגדות, כולל בלבנון, על פי ההבנה, לא יתקיים משא ומתן על ההסכם הסופי, וכמובן יישום מזכר ההבנות (כולל פתיחת מצר הורמוז) יושעה בהתאם לסעיף 13.
מקור יודע דבר זה ציין: איראן התכוונה מלכתחילה שאם אירועים כאלה יתרחשו, כלומר, אם מלחמה או התנקשות או פעולות צבאיות יתקיימו, היא תשהה כל משא ומתן ותגיב באופן הדדי ומידתי לפעולות ארצות הברית או ישראל; עם זאת, עם הוספת פסקה אחת לפסקה 13, נושא זה הובהר למעשה בטקסט.