על פי סוכנות הידיעות טסנים, אל ג'זירה, בהקשר של המשך ניתוח המשוואה שאיראן ביצעה בליל ראשון על ידי שיגור תקיפות טילים נגד הציונים באזורים שונים בפלסטין הכבושה בתגובה להפצצת בדאחייה ביירות על ידי משטר זה, כתבה במאמר מאת מוניר שפיק, סופר ופרשן פוליטי פלסטיני, תחת הכותרת "המשחק נגמר, לטראמפ אין ברירה אלא להוריד את נתניהו מהעץ", כי בערב ה-7 ביוני, משמרות המהפכה האסלאמית של איראן המטירו טילים על אזורים בתוך השטחים הכבושים כנקמה על הפצצת בניין בדאחייה הדרומים של ביירות על ידי המשטר הציוני מוקדם יותר באותו יום.
הקיפאון של טראמפ סביב המשוואה של איראן
איראן ראתה בהפצצת בדאחייה ביירות על ידי המשטר הישראלי הפרה של המשוואה שנקבעה ב-2 ביוני לאחר שאיראן איימה להמטיר טילים על צפון פלסטין הכבושה אם איום ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וקבינטו להפציץ מתקנים אזרחיים בדאחייה ובביירות עצמה יבוצע.
לאחר שאיראן יצרה את המשוואה הזו ב-2 ביוני, דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב הטרוריסט, הפעיל לחץ ניכר על נתניהו בשיחת טלפון מתוחה כדי למנוע הסלמה, אך הפצצת בדאחייה ביירות ב-7 ביוני נועדה לערער על המשוואה הזו, וכלי התקשורת הישראליים פרסמה מאמרים לפיהם ישראל תיאמה את התקיפה עם ארצות הברית, מה שאומר שארצות הברית אישרה או הסכימה בשתיקה לתקיפה.
עם זאת, ארצות הברית הכחישה תיאום והשתתפות במתקפת המשטר הציוני על דאחייה ביירות, ולאחר שאיראן החלה במתקפות הטילים על ישראל, אמר טראמפ כי ביקש מנתניהו לא להגיב לאיראן, אך נתניהו, המבקש לשבש הסכם אפשרי בין איראן לארצות הברית בתיווך פקיסטן וקטר, החליט לבצע תקיפות באיראן.
אירועים אלה התרחשו בעוד שבכל סבבי המשא ומתן הקודמים שנאמר כי יובילו להסכם, ארה"ב וישראל פנו לאופציה הצבאית, וכך המשא ומתן בוטל.
נתניהו חזר על כך בעיצומו של המשא ומתן האחרון בין איראן לארה"ב, שהיה קרוב לסיום ונחתם מזכר הסכם, אך טראמפ, שמנסה כעת להימנע ממלחמה, מתעקש שהמשא ומתן יימשך, כך שהמשוואה נותרת דומה לפתגם "שמש וגשם על אותו גג בו זמנית".
מאז שהודיע על הפסקת אש זמנית עם איראן לפני חודשיים, טראמפ נקט במדיניות של איום לחזור למלחמה, ובמקביל מנסה לומר שהפסקת האש נמשכת ואף לא רואה בחילופי האש האחרונים במצרי הורמוז ובדרום איראן הפרה של הפסקת האש.
בינתיים, נתניהו ניסה לעורר שוב מלחמה עם איראן מצד אחד, ומצד שני, הוא המשיך והסלים שתי מלחמות מתמשכות נגד לבנון ועזה. דבר זה גרם ליחסיו של טראמפ עם נתניהו לנוע, לפחות על פני השטח, בין מתן כיסוי ותמיכה - במיוחד בעזה ובלבנון - לבין כפייתו לדבוק, ולו באופן זמני, בהפסקת האש שסוכמה עם איראן.
טראמפ גם מבין שעליו לרסן את נתניהו כדי למנוע את קריסת הפסקת האש עם איראן. אחרת, הוא ייגרר חזרה לביצת המלחמה, במיוחד בתקופה קריטית זו עם גביע העולם ובחירות האמצע הקרובות בארצות הברית.
אבל כיום, טראמפ מוצא את עצמו במצב בו הוא רואה שהאירועים אינם עוד בשליטתו ועליו לשנות את מדיניותו הקודמת, במיוחד ככל שגביע העולם ו-250 שנה לעצמאות אמריקאית מתקרבים.
מצב זה מחמיר עקב הלחץ העומד בפניו בכמה חזיתות: הצורך לפתור את משבר מצר הורמוז, הסלמת הסכסוך לסיום המצור על נמלי איראן, ירידת הפופולריות שלו בארצות הברית, בחירות אמצע הקדנציה המתקרבות והמשבר הכלכלי המעמיק, הן בארצות הברית והן בעולם.
הייאוש של ארה"ב וישראל מהשגת מטרות המלחמה ושתי האפשרויות הקשות של טראמפ
בנוסף לאמור לעיל, תחושת הייאוש המוחלטת בארה"ב ובישראל מהשגת המטרה שלשמה החלה המלחמה, דהיינו שינוי משטר באיראן, גוברת, לא רק בגלל ההתנגדות והלכידות של ההנהגה האיראנית ואחדות עמה, אלא גם בגלל התיאום, האיזון והכוח הפוליטי והצבאי שאיראן הפגינה בניהול המלחמה והסכסוך.
הדבר אילץ את נשיא ארה"ב לחפש איזשהו הסכם במקום לחזור למלחמה, כפי שנתניהו רוצה. בשלב זה, לטראמפ אין ברירה אלא לסגת ולנסות להגיע להסכם כלשהי עם איראן, ברמה הכוללת גם את לבנון.
לכן, לטראמפ לא נותרות יותר משתי אפשרויות: או למשוך את המושכות על נתניהו או להיכנס לביצת המלחמה עמו, שתגרום לו השלכות הרסניות. נראה שטראמפ מודע לסכנות הללו ולכן מנסה להימנע מלהסתבך במלחמה כזו, אותה כבר הפסיד, לפחות לזמן רב.