העיתון "לה מונד" כתב כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חשב שיוכל להפיל את המשטר באיראן, אך המלחמה שאליה נכנס בתיאום עם המשטר הציוני סייעה לחיזוק מרכז הכוח בתוך איראן סביב המנגנון הצבאי והביטחוני שלה.
העיתון הוסיף כי מלחמת איראן-עיראק (1980–1988) הייתה אחד הגורמים הבולטים שחיזקו את יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית הצעירה של איראן. בשנים שלאחר מהפכת 1979, מלחמה כפויה זו אפשרה למשטר האיראני לחזק את הלכידות הפנימית שלו ולגייס חלקים נרחבים מהחברה סביב פרויקט לאומי ומהפכני מקיף.
לדברי העיתון, בעוד שרבים – כולל דונלד טראמפ – ציפו שהסלמת המתיחות תחליש את הרפובליקה האסלאמית או אף תאיץ את קריסתה, התוצאות היו הפוכות לחלוטין. הדבר תרם לחיזוק הגרעין המרכזי של המשטר האיראני ולמוסדות הביטחון והצבא שלו, במיוחד משמרות המהפכה האסלאמית.
העיתון דיווח כי איתאללה "מוג׳תבא ח׳אמנאי", מנהיג המהפכה באיראן בן 55, מונה למנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן ימים ספורים בלבד לאחר מות אביו, אייתאללה "סיד עלי ח׳אמנאי" וכי מינוי זה היה מהיר במיוחד ולמעשה ללא מחלוקת.
עוד דווח כי המלחמה גרמה לרשויות באיראן לבצע הערכה מחודשת מעמיקה של החשיבות האסטרטגית של מצר הורמוז. לאחר התקיפות של ארצות הברית והמשטר הציוני והסגירה בפועל של המצר על ידי טהראן בפני כלי שיט הקשורים לצדדים עוינים, הבינו הרשויות כי שליטה בנתיב מים חיוני זה מעניקה להם קלף מיקוח חשוב.
לפני תחילת המלחמה התוקפנית, מצר הורמוז איפשר מעבר של יותר מ-20% מהסחר העולמי בנפט, גז ודשנים. איראן, בכך שהדגימה את יכולתה לשלוט באופן יציב בעורק חיוני זה באמצעות כלים כמו כטב״מים, מוקשים ופיקוח ימי, חרף הסנקציות והבידוד מצד המערב, השיבה חלקית את ביטחונה האסטרטגי.
לפי העיתון, ארצות הברית, למרות עליונותה הצבאית, טרם הצליחה לאלץ את טהראן לפתוח מחדש לחלוטין את מצר הורמוז. המשא ומתן שמטרתו הפסקת אש קבועה, חידוש התנועה הימית הסדירה במצר ופתרון סוגיית 440 הקילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60% באיראן, נותר תקוע עם התקדמות מועטה בלבד. במקביל, טהראן-הרואה את עצמה בעמדת כוח- אינה נוטה בשלב זה להעניק ויתורים משמעותיים.
העיתון ציין כי הגבלת התנועה במצר הורמוז החזירה את איראן למרכז המשוואה הדיפלומטית האזורית. למרות המתיחות הקיימת, כמה מדינות ערב במפרץ, התלויות במצר זה לייצוא משאבי הפחמימנים שלהן, נאלצות להסתגל להשפעתה של איראן ולנהל עמה משא ומתן.
המשא ומתן בין עומאן לאיראן משקף מציאות חדשה זו. לפי אזהרות חוזרות של הבית הלבן ומשרד האוצר האמריקאי למוסקט, וושינגטון מודאגת בבירור מאפשרות של סוג של שיתוף פעולה בין עומאן לטהראן בנושא "זכות המעבר" או "דמי מעבר" במצר.
כמו כן, רשת החדשות בלומברג דיווחה כי קטר מתנגדת להטלת מס קבוע כלשהו על השיט במצר הורמוז, אך אינה שוללת אפשרות להגיע להסכמה על "עלויות זמניות" שיבטיחו את חידוש הסחר הימי התקין.
עוד דווח כי ארגון הפגנות יומיות בכיכרות ציבוריות ברחבי ערי איראן מאז תחילת המלחמה מציג תמונה של כוח ולכידות. בהפגנות אלו נשמעים סיסמאות תמיכה בכוחות המזוינים ובמאבק נגד המשטר הציוני וארצות הברית. מראות אלה משקפים חידוש של האחדות הלאומית.
בסיום כתבו בעיתון כי בטווח הקצר נראה שהמלחמה חיזקה את הרפובליקה האסלאמית של איראן במקום להחלישה. עם זאת, האתגר החמור ביותר העומד בפני איראן נותר בעיקרו סוגיות כלכליות.