סגן שר החוץ האיראני לעניינים משפטיים ובינלאומיים "קאזם ע׳ריבאבאדי" בתגובה לדו״ח החד-צדדי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על מצב תוכנית הגרעין של איראן כתב ברשת X: בעקבות פרסום הדו״ח האחרון של הסוכנות והצהרותיו התקשורתיות של המנכ״ל בדבר היעדר גישה לחלק מהמתקנים שנפגעו, מצב מאגרי האורניום והסוגיה המכונה "אובדן הרציפות של הידע" בתוכנית הגרעין של איראן, יש להדגיש מספר נקודות:

ראשית, מר גרוסי מדבר על "עמימות", "היעדר גישה" ו"אובדן הרציפות של הידע"; אך מצב זה לא נוצר בוואקום. מתקנים גרעיניים תחת פיקוח סבא״א הותקפו על ידי ארצות הברית וישראל. מנכ״ל הסוכנות, שהוכיח כי הוא מצוי לחלוטין בשליטת ארצות הברית והמערב, לא גינה מעולם את התקיפות הללו. לא ניתן להתעלם ממקור ההפרעה ולאחר מכן למסגר את תוצאות אותה הפרעה נגד איראן.

שנית, אם מדובר באימות ואי-הפצה, הציפייה הראשונה ממנכ״ל הסוכנות היא נקיטת עמדה משפטית ברורה נגד התקפה על מתקנים תחת פיקוח. תקיפה כזו אינה רק הפרה של ריבונות איראן; היא פגיעה ישירה בבטיחות הגרעינית, במשטר הפיקוח ובאמינות משטר אי-ההפצה. האם למנכ״ל יש את האומץ סוף-סוף לנקוט עמדה נגד פעולה זו המנוגדת למשפט הבינלאומי ולאמנת האו״ם? בגישה פוליטית זו ובתלות זו, כיצד יכול מי שמועמד גם למזכ״ל האו״ם לנהל את הארגון החשוב הזה באופן עצמאי ומקצועי?

שלישית, חזרה על המספר "60 אחוז" והעלאת תרחישים אפשריים לגבי נשק, ללא הסבר מדויק של המסגרת המשפטית, היא פוליטית יותר מאשר טכנית. באמנת ה-NPT לא נקבעה תקרה מספרית לאחוזי העשרה; הקריטריון המשפטי הוא אי-הסטת חומרים ופעילויות גרעיניות למטרות צבאיות. התוכנית הגרעין של איראן היא שלום, ואיראן פועלת במסגרת התחייבויותיה החוקיות.

רביעית, הסוכנות אינה יכולה גם לדווח על השלכות של תקיפה צבאית, גם להתעלם מאחריות מבצעיה, וגם לדרוש מאיראן לשלם את המחיר הטכני והפוליטי של חוסר הביטחון שנוצר על ידי התוקפים. זה אינו אימות, ולא בניית אמון.

חמישית, אם הסוכנות מבקשת להיות חלק מהפתרון הדיפלומטי, עליה להימנע מהפיכת דו״ח טכני לכלי לחץ פוליטי. משטר הפיקוח אינו מתחזק באמצעות פעולה צבאית, איומים והחלטות; הוא מתחזק באמצעות ניטרליות, שמירה על המשפט הבינלאומי, כיבוד ריבונות מדינות וגינוי ברור של תקיפה על מתקנים תחת פיקוח הסוכנות.

שישית, לא ניתן להפציץ מתקנים תחת פיקוח, לפגוע בגישה ובבטיחות הנדרשת לבדיקות, ולאחר מכן להשתמש בתוצאות אותה תקיפה כ"עמימות" נגד איראן.