המינוי של מיכאל ראבילו למבקר המדינה מסמן שלב נוסף בדהירת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעבר שלטון יחיד שבו לא יהיה נתון לפיקוח ולבקרה של האמונים על כך. זה גם המינוי המושחת ביותר של נתניהו עד היום, והוכחה ניצחת לכך שהוא שולט בחברי ארגון הפשע גם מאחורי הפרגוד.

חברי כנסת מעטים מהקואליציה אומנם מרדו בסיבוב הראשון בהזיה הנפוטיסטית. אך לאחר שהתברר כי לאלרון חסר קול אחד לניצחון החלה מסכת לחצים מאפיוזית מצד נתניהו ושליחיו על חברי הכנסת הסוררים. השיא היה כשח"כים ממפלגת השלטון נדרשו לתעד את עצמם מטילים את הפתק הנכון לקלפי. היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק אסרה על המהלך המזוהם, אך יו"ר חצי־הכנסת אמיר אוחנה צפצף עליה. במדינה מתוקנת בג"ץ היה פוסל את הבחירה בראבילו, אך ישראל מזמן אינה מדינה כזאת, וגם בג"ץ מתגלה בינתיים כמשענת קנה רצוץ.

העובדה שראבילו הצליח לכפות סיבוב שני ולנצח היא עדות לאפסיות הרוב המוחץ של חברי הקואליציה הנוכחית, כת חלולה שמשעבדת כל ערך אחר לרצון המנהיג. אפילו העובדה שאלרון הוא בן לעולים מעיראק, שנולד במעברה ופילס את דרכו לצמרת במאבק עיקש, לא סייעה לו לקבל את הקולות של המתיימרים בעזות מצח לייצג את ישראל השנייה. המסדר הצייתן נתן שוב את קולו ליוצא חלציה של האליטה, בן של פרופסור ונצר למשפחת משפטנים מאיטליה.

גם העובדה שאלרון השמרן היה שופט העליון המקובל ביותר על ממשלת הבלהות לא עמדה לזכותו. הוא היחיד שקרא תיגר על שיטת הסניוריטי והפך למועמד של האנרכיסט יריב לוין לנשיא בית המשפט העליון. גם בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החקיקה הרודנית שהוביל לוין התייצב אלרון בצד הלא נכון של ההיסטוריה. נקווה שכעת הוא קיבל שיעור מאוחר והבין מדוע החבורה המופקרת שמנהלת כאן את העניינים זקוקה לבית משפט חזק שירסן ויבלום אותה.

השיטות המלוכלכות שהובילו לניצחון המפוקפק של ראבילו הן פרומו למה שצפוי כאן בבחירות הכלליות. זה גם אות אזהרה צורב למתנגדי השלטון על כך שהחבורה העומדת מולם מוכנה לחצות את כל הקווים האדומים כדי לשמר את הכוח. אם נתניהו יפסיד בבחירות למרות הכול, יורשיו ייתקעו עם מבקר מדינה נגוע מכף רגל ועד ראש בניגודי אינטרסים שיושב על חומר נפץ: הצהרות ההון הסודיות שלהם, יכולת בלתי מבוטלת לחקור אותם ולסייע לשולחו, אפשרות לאכוף את חוק מימון המפלגות. כיוון שנדרש רוב של 90 חברי כנסת כדי להדיח את מבקר המדינה, ומעמדו מעוגן בחוק יסוד, יהיה קשה לממשלה חדשה להיפטר מהצרה הזאת.

המינוי של ראבילו מסמן שלב חדש בדבולוציה של נתניהו. המבקר הקודם, מתניהו אנגלמן, היה הסנונית הראשונה שבישרה כי נתניהו העמיק את תהליכי הסינון שלו בבחירת שומרי סף. ראש הממשלה רוצה שבעמדות הרגישות האלה ישבו דמויות שלא ישרטו אותו ולו בציפורן. המינוי של אנגלמן היה תוצאה ישירה של תחושת הכישלון האישי שחש לאחר ששני ליהוקים שלו, אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך, לא בלמו את החקירות הפליליות נגדו בפרשות האלפים.

אפילו קודמו של אנגלמן, יוסף שפירא, הנחיל לו אכזבה מרה. שפירא נבחר לתפקיד בהמלצת דוד שמרון, שהיה פרקליטו של נתניהו ושותפו של ראבילו, ועבר אודישן ממושך במעון בבלפור לפני שזכה לתמיכה המיוחלת. בשנים הראשונות סיפק שפירא את הסחורה, נענה לבקשות שונות של הממליץ שמרון והתאמץ שלא להתקרב לאזורים הרגישים ללקוח. אך כשהבין שהבדיחה היא על חשבונו והחל להצמיח שיניים, היחסים בינו ובין נתניהו הלכו והידרדרו.

בהמשך העביר שפירא ליועץ המשפטי לממשלה חומר שהצביע על חשד לאי־סדרים חמורים במעונות ראש הממשלה מצד שרה נתניהו. ראש הממשלה התקשר אז למבקר בזעם. "הוא קיבל את השיחה, ואז אני שומע מבעד לאפרכסת את נתניהו צורח צרחות איומות, פשוט איומות, על שפירא", שחזר לימים דובר מבקר המדינה לשעבר שלמה רז בריאיון ל"הארץ". "הוא היה לבן כמו סיד, כולו מפוחד לגמרי. מה שנשמע בצעקות, פחות או יותר, זה 'אתה הבטחת לי שיהיה בסדר'". נתניהו אף הפסיק להקדים לשפירא שלום והתעלם ממנו במופגן אחרי פרסום הדו"חות שפגעו בו.

אנגלמן לא שבר את השורות. במשך שש שנות כהונתו הוא לא סיפק שום דו"ח משמעותי על שחיתות בצמרת השלטון, בניגוד לקודמיו שממצאיהם הקטלניים הובילו לחקירות פליליות נגד ראשי ממשלה ושרים בכירים. הבצורת הזאת נראתה בעיני נתניהו כגשמי ברכה. הוא הבין שאנגלמן הוא אבטיפוס אידיאלי לשומר סף ומאז חיפש "תואמי מתניהו" בכל פינה.

מיד לאחר טבח 7 באוקטובר הודיע אנגלמן על כוונתו לחקור לעומק את האירועים שהובילו לאסון. כבר מיריית הפתיחה חשו בצמרת צה"ל ושב"כ כי החקירות הללו נועדו להחליף ועדת חקירה ממלכתית, וכי המבקר סימן את המטרה מראש: הפלת התיק על ראשיהם וחילוץ נתניהו. אנגלמן הכחיש בתוקף שהוא מתכוון לאתרג את ראש הפירמידה, אך איש ממבוקריו לא האמין לו, בעיקר לאחר שנתניהו גיבה את החקירות שלו בפומבי.

אם נתניהו יפסיד בבחירות הקרובות תישאר לו אחיזה בצמרת המדינה: ראש שב"כ, ראש המוסד ומבקר המדינה החדש רוחשים לו הכרת הטוב; ואם ינצח, יעלה הילוך נוסף בדוקטרינת הנאמנות: אנשי שלומו המובהקים ימונו לתפקידים בכירים כדי לשרת רק אותו. תארו לעצמכם, למשל, שפרקליטו הפלילי עמית חדד יחליף את גלי בהרב־מיארה בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.