במאמר שפורסם בעיתון "הגרדיאן" ונכתב על ידי מנהל המרכז למחקרי המזרח הקרוב באוניברסיטת ניו יורק, נטען כי דונלד טראמפ ניסה בשבועות האחרונים למצוא דרך לסיים את המלחמה עם איראן- הסכם שלדבריו יאפשר לו להכריז על ניצחון ולהתמודד עם ההשלכות הפוליטיות והכלכליות של העימות.

המחבר, בהתייחסות לביטול חלק מתוכניותיו האישיות של טראמפ ולהשערות בדבר אפשרות להכרזה על הסכם חדש, סבור כי נשיא ארצות הברית טרם הצליח להגיע להסכם שיוכל להציג בקמפיין תקשורתי רחב היקף.

המחבר כותב במאמר כי טראמפ, המציג את עצמו כמנהל משא ומתן מוצלח, נאלץ כעת להתמודד עם העובדה שלאיראן יש מנופי לחץ רבים יותר מאשר לארצות הברית. בהסתמך על רעיונות שהוצגו בספרו של טראמפ, "אמנות העסקה", הוא טוען כי הצד הזקוק יותר להסכם נמצא בעמדת חולשה.

הפרשן מוסיף כי המלחמה המשותפת של ארצות הברית והמשטר הציוני נגד איראן לא הצליחה להשיג את מטרתה של שינוי המשטר הפוליטי באיראן, ולמעשה תרמה לחיזוק מעמדה של טהראן. לדבריו, איראן הצליחה להפעיל לחץ משמעותי על הכלכלה העולמית באמצעות מיקומה האסטרטגי במצר הורמוז והשפעתה על שוק האנרגיה.

בהמשך המאמר נכתב כי טיוטת ההסכם הנדונה בין הצדדים מתמקדת בעיקר בפתיחה מחדש ומלאה של מצר הורמוז ובהפחתת המתחים הכלכליים. על פי ההצעה, ארצות הברית עשויה להקל חלק מהמגבלות המוטלות על נמלי איראן ולאפשר לטהראן גישה לחלק מהנכסים שהוקפאו.

בהתייחסות להערכות מודיעיניות אמריקאיות מסוימות, הוא כותב כי איראן שמרה על חלק משמעותי מיכולותיה הטיליות והפגינה עמידות גבוהה יותר מהצפוי מול לחצים צבאיים וכלכליים.

לסיכום קובע המחבר כי טראמפ, עם פתיחתה של מלחמה שלא השיגה את יעדיה המוצהרים, העניק לאיראן מנופי לחץ חדשים, וכעת הוא ניצב בפני תנאים מורכבים יותר מבעבר בניסיונו להגיע להסכם רצוי.