לראשונה בשלוש השנים האחרונות, שכרם של האמריקאים כבר אינו צומח מהר יותר מהאינפלציה וכוח הקנייה של משקי הבית ירד באופן ניכר; מגמה שמתרחשת במקביל לעלייה מחודשת של האינפלציה ל-3.8% ולהחרפה של הלם האנרגיה בעקבות התוקפנות נגד איראן ומעידה כי ההשלכות הנובעות מן המלחמה מועברות ישירות לסל המחיה של אזרחי ארה״ב ומעמיקות את הפער בין ההכנסות לבין יוקר המחיה.
בהתבסס על הנתונים העדכניים ביותר של מדד המחירים לצרכן (CPI) שפורסמו ביום שלישי על ידי לשכת הסטטיסטיקה של העבודה בארה״ב, המחירים באפריל עלו ב-0.6% לעומת החודש הקודם, והעלו את שיעור האינפלציה השנתי ל-3.8%; שיעור שהוא הגבוה ביותר מאז מאי 2023.
במקביל, כלכלנים צפו כי המחירים יעלו ב-0.6% לעומת חודש מרץ וכי שיעור האינפלציה השנתי יעמוד על 3.7%.
לפני המתקפות שביצעו ארה״ב והמשטר הציוני נגד איראן בסוף פברואר, שיעור האינפלציה ירד לרמה של 2.4%, אך בחודש מרץ הוא שב לעלות, וכעת הלם מחירי האנרגיה הנובע מהמלחמה באיראן הוסיף לחששות ארוכי הטווח לגבי יוקר המחיה בארה״ב; חששות שהוחרפו בשנים של עליות מחירים מהירות.
פרופסור לכלכלה באוניברסיטת "לויולה מרימאונט", סאנג וון סון, כתב ביום שלישי לפי שעון מקומי: ״עבור הצרכנים, משמעות הדבר היא המשך מצב שלילי של יוקר המחיה. עבור הפדרל ריזרב, משמעות הדבר היא כי הסבירות להורדת ריבית תידחה לעתיד".
התייקרות המזון, הדלק והחשמל
גל האינפלציה לאחר מגפת הקורונה, כאשר קצב עליית המחירים השנתי בקיץ 2022 הגיע לרמה הגבוהה ביותר זה ארבעה עשורים-9.1%- הוביל לעלייה רחבה במחירים. עם זאת, בשנים האחרונות ובמקביל להאטת האינפלציה, חלק מהאמריקאים נהנו מעלייה מהירה יותר בשכר ביחס למחירים.
אך מצב זה השתנה בחודש שעבר בעקבות המלחמה של ארצות הברית נגד איראן; כך שקצב הצמיחה השנתי של השכר השעתי, מותאם לאינפלציה השנתית, הפך לראשונה מאז אפריל 2023 לשלילי.
בממוצע, השכר עלה ב-3.6% לעומת אפריל בשנה שעברה, בעוד שהמחירים עלו ב-3.8%.
סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בקבוצת השירותים הפיננסיים "PNC", "אוגוסטין פושר" אמר ל-CNN: "הצרכנים כבר היו תחת לחץ, ואנו ראינו היחלשות בשוק העבודה".
מצב זה מתרחש בזמן שהאמריקאים מתמודדים עם זעזוע במחירי האנרגיה- זעזוע שמתפשט ברחבי הכלכלה וגורם לעלייה בעלויות של מוצרים יומיומיים.
בנוסף לנפט, שיבושים במצר הורמוז פגעו בזרימה של חומרים חיוניים מסוימים, בהם דשנים כימיים, אלומיניום והליום.
כעת, עליות המחירים ניכרות בתחומים המוחשיים ביותר עבור הצרכנים האמריקאיים: תחנות דלק, חנויות מכולת וחשבונות חשמל.
מחיר הבנזין באפריל לא עלה כמו במרץ (אז נרשם שיא של 21.2%), אך עלייה של 5.4% עדיין נחשבת לעלייה השנייה במהירותה מאז סוף 2023.
מחירי החשמל, אשר עלו בשנה שעברה בשל ביקוש מוגבר למרכזי נתונים, תנאי מזג אוויר ועלויות תשתית, מתמודדים כעת עם לחצים נוספים בעקבות זעזוע עולמי בנפט ובגז. באפריל עלו מחירי החשמל ב-2.1% – העלייה החודשית המהירה ביותר בארבע שנים אחרונות.
בסך הכול, מחירי המזון עלו בחודש האחרון ב-0.5%, ומחירי מוצרי המזון בסופרמרקטים עלו ב-0.7%; נתונים אלה משקפים עלייה של 3.2% ו-3.6% בהתאמה לעומת השנה שעברה.
מחירי הבשר, במיוחד בשר בקר, המשיכו במגמת עלייה, ובמקביל עלו גם מחירי התוצרת החקלאית.
על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, מחירי הפירות והירקות הטריים- שבדרך כלל מובלים במשאיות קירור עלו ב-2.3%, העלייה החודשית הגבוהה ביותר מאז 2010.
מחירי העגבניות עלו גם הם ביותר מ-15% זה החודש השני ברציפות.
כלכלן ראשי בחברת "RSM" "ג׳ו ברוסואלאס" אמר ל-CNN: "המלחמה כבר נכנסה לחיי היומיום של האנשים, והאמריקאים מרגישים זאת בסל הקניות שלהם".
לחץ על משקי הבית ועל הפדרל ריזרב של ארה״ב
אמנם עליית מחירי האנרגיה הייתה 40% מהעלייה החודשית באינפלציה באפריל, אך גם עליית עלויות הדיור מילאה תפקיד חשוב במגמה זו. עלייה זו נבעה בחלקה מתיקון סטטיסטי הקשור להשבתת הממשל ההיסטורית בשנה שעברה.
אינפלציית תחום הדיור, שהיא אחד המרכיבים הכבדים ביותר במדד ה-CPI עלתה באפריל ב-0.6%, פי שניים מקצב מרץ.
רשת CNN מדווחת: "בחודש אוקטובר, הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה לא הייתה מסוגלת לאסוף נתונים וסטטיסטיקות בשל השבתת הממשל ולפיכך הונח כי אינפלציית שכר הדירה באותו חודש הייתה אפס; דבר שגרם לכך ששיעור האינפלציה בסוף השנה שעברה (2025) נרשם כנמוך מהמציאות.
הלשכה משתמשת במערכת דגימה מתחלפת לבחינת שכר הדירה, והנתונים הנוגעים לאותו חודש הושלמו באיחור של שישה חודשים. לכן היה צפוי שבאפריל 2026 תירשם עלייה משמעותית בתחום הדיור.
הכלכלן הראשי של ארה״ב במכון "Pantheon Macroeconomics", אוליבר אלן, תיאר מצב זה כ״אפקט סטטיסטי״ הנובע מהפרעות בנתוני אוקטובר, אשר תרם לעלייה במדד האינפלציה הבסיסית.
אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מחירי מזון ואנרגיה, עלתה בחודש האחרון ב-0.4% ובקצב שנתי של 2.8%-נתון גבוה מהתחזיות.
לפי אלן, בנוסף לעליית עלויות הדיור, גורמים זמניים נוספים כמו עליית מחירי כרטיסי טיסה ושירותי אודיו-וידאו (כולל העלאת מחיר מנוי נטפליקס) תרמו גם הם לעליית אינפלציית הליבה.
עם זאת, הוא הדגיש כי קיימים סימנים לכך שהאינפלציה אינה יוצאת משליטה, וכי חלק מהלחצים האחרונים עשויים להיות זמניים.
הוא אמר: "במהלך החודשים הקרובים, התנאים למשקי הבית יישארו קשים, אך מצב זה לא יחזור על עצמו כמו בשנים 2021 ו-2022; כאשר האינפלציה עלתה מדי חודש ולא נראה לה סוף".
עם זאת, לדבריו, מצב זה מקשה על קבלת החלטות עבור הפדרל ריזרב.
אלן הוסיף: "גם אם הפדרל ריזרב ירצה לתמוך בשוק העבודה ובצמיחה הכלכלית, כאשר אינפלציית הליבה מתקרבת ל-3% וקיימת אפשרות שתעבור רמה זו, קשה להצדיק הורדת ריבית".
במקביל, למרות עליות המחירים המהירות, אי-שביעות הרצון הכלכלית הפכה למאפיין קבוע במרחב הפוליטי בארה״ב. לפי סקר חדש של CNN שנערך על ידי מכון SSRS,77% מהמשיבים- כולל רוב הרפובליקנים- סבורים כי מדיניותו של דונלד טראמפ גרמה לעלייה ביוקר המחיה באזור מגוריהם.
בשנים האחרונות פערי העושר גדלו, ומשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית מתמודדים עם לחץ גובר בניהול הוצאותיהם וחובותיהם.
כמו כן, נתונים שפורסמו על ידי הבנק הפדרלי של ניו יורק מראים כי שיעורי הפיגור החמורים בהחזר הלוואות, במיוחד הלוואות סטודנטים, נמצאים במגמת עלייה.
בהתאם לכך, כלכלת ארצות הברית נכנסה לשלב של "לחץ פנימי וחיצוני בו-זמני"- שלב שבו המלחמה נגד איראן הפכה לגורם מכריע בפרנסת היומיום של האזרחים ובמשוואות הפוליטיות של וושינגטון.
במישור הכלכלי, מגמת הירידה באינפלציה, שנחשבה להישג יחסי שהשתרש, התהפכה בעקבות זעזוע האנרגיה שנגרם מהמלחמה נגד איראן. האינפלציה שבה ועלתה לרמה של 3.8% וחשוב מכך, לראשונה בשלוש השנים האחרונות, צמיחת השכר מפגרת אחרי האינפלציה. משמעות הדבר היא שכוח הקנייה של משקי הבית האמריקאיים נמצא למעשה בירידה ולא בעלייה.
עליית מחירי האנרגיה, הבנזין והחשמל, יחד עם עלייה בעלויות המזון, מצביעה על כך שהאינפלציה עברה מרמת המדדים המאקרו-כלכליים אל חיי היומיום של האזרחים, והלחץ שלה מורגש ישירות בסל הצריכה של משקי הבית.
במישור הגיאופוליטי, המלחמה נגד איראן משמשת כ"הלם חיצוני רחב היקף". שיבוש נתיבי האנרגיה החיוניים, במיוחד באזור המפרץ הפרסי ומצר הורמוז, יצר חוסר ודאות בשוק האנרגיה העולמי, וחוסר ודאות זה מועבר ישירות לכלכלת ארצות הברית. התוצאה היא עלייה בעלויות הייצור, ההובלה, ובסופו של דבר במחירי המוצרים הבסיסיים בתוך ארצות הברית; כלומר, השלכות מדיניות המלחמה של נשיא ארצות הברית מחלחלות באופן שרשרתי אל הכלכלה הפנימית.
במישור הפוליטי, התפתחויות אלו מתרחשות בעיתוי הרגיש ביותר, ערב הבחירות לקונגרס. במצב כזה, הכלכלה הופכת לנושא המרכזי של התחרות הפוליטית. עליית יוקר המחיה וחוסר שביעות הרצון הציבורי מהאינפלציה מפעילים לחץ משמעותי על הממשל, ולפי סקרים, חלק גדול מהציבור סבור שהמדיניות הנוכחית תורמת להחרפת יוקר המחיה.
מצב זה נוטה בדרך כלל לפעול לרעת הממשל המכהן בבחירות לקונגרס, משום שהבוחרים מקבלים החלטות בעיקר על בסיס מצב כלכלי ולא על בסיס מדיניות חוץ.
לכן, ממשלת דונלד טראמפ מתמודדת עם חפיפה מורכבת: מצד אחד ניהול ההשלכות הכלכליות של מלחמה חיצונית שהוטלה עליו ושחלחלה אל תוך ארצות הברית, ומצד שני לחץ פוליטי פנימי ערב הבחירות לקונגרס. שילוב זה הופך את הכלכלה לציר המרכזי של המאבק הפוליטי, ועלול להשפיע באופן משמעותי על מאזן הכוחות בוושינגטון.