דובר משרד החוץ של איראן, "אסמאעיל בקאאי" בריאיון לתקשורת "India Today Global" התייחס למבוי הסתום בסוגיה הגרעינית, לסגירת מצר הורמוז, לתוקפנות של ארצות הברית והמשטר הציוני וכן למוכנותה של איראן להגיב להסלמת המתיחות.
בריאיון זה, בהתייחסות לסיבה לדחיית הצעתו של דונלד טראמפ מצד איראן, אמר בקאאי כי "ארצות הברית מחפשת "כניעה מוחלטת" של איראן ולא משא ומתן". לדבריו, גישת וושינגטון היא כפיית רצונה ולא תהליך אמיתי של תן-וקח פוליטי. הוא הוסיף כי ההצעה הנגדית של איראן מדגישה את סיום המלחמה ופתיחתו מחדש של מצר הורמוז עוד לפני כל שיח גרעיני.
דובר משרד החוץ הדגיש גם כי בתוך פחות מתשעה חודשים, ארצות הברית טרפה פעמיים את הקלפים במשא ומתן הגרעיני. וושינגטון חיסלה את השיחות באמצע התהליך בתחילת השנה שעברה ושוב ב-28 בפברואר 2026. לדבריו, איראן לא נטשה את שולחן המשא ומתן. בהקשר זה הדגיש בקאאי כי אין לחזור על הנוסחה הכושלת הזו.
בחלק אחר של הריאיון הדגיש דובר משרד החוץ האיראני כי סגירת מצר הורמוז היא באשמת ארצות הברית ולא איראן. לדבריו, לפני 28 בפברואר המצר היה פתוח, אך לאחר שארצות הברית והמשטר הציוני השתמשו בשטח מדינות המפרץ לצורך תקיפות, איראן נקטה צעדי תגובה.
בקאאי הוסיף כי לפי המשפט הבינלאומי, מצור ימי נחשב כשלעצמו למעשה מלחמה.
בתשובה לשאלה על נקודות המחלוקת בין איראן להצעה האמריקנית ועל הסיבה להתנגדות טראמפ להצעת איראן, אמר: "כדי להבין זאת יש לראות את הדברים בהקשר של יחסי עשר השנים האחרונות בין איראן לארצות הברית. הוא הסביר כי המשא ומתן הגרעיני החל בשנת 2012 והוביל בסופו של דבר להסכם הגרעין בשנת 2015, אך ארצות הברית פרשה באופן חד-צדדי מההסכם בשנת 2018. לדברי בקאאי, איראן המתינה שנה בתקווה שמדינות אירופה יצליחו לפצות על פרישת ארצות הברית, אך משהדבר לא קרה, טהראן החלה ממאי 2019 לצמצם בהדרגה את התחייבויותיה".
בהמשך התייחס בקאאי לפתיחת המשא ומתן העקיף בין איראן לארצות הברית בתקופת כהונתו השנייה של טראמפ ואמר: "למרות חוסר האמון של איראן בארצות הברית ולבקשת מנהיגי האזור, טהראן שבה למסלול הדיפלומטי בתיווך עומאן; אך ארצות הברית הרסה את התהליך באמצעו באמצעות תוקפנות צבאית נגד איראן- צעד שלדבריו חזר על עצמו גם ב-28 בפברואר".
דובר משרד החוץ האיראני אמר כי לאחר הפסקת האש הנוכחית התחיל התהליך הדיפלומטי מחדש ושני הצדדים החליפו טיוטות, אך איראן הדגישה כי העדיפות צריכה להיות סיום המלחמה, פתיחתו מחדש של מצר הורמוז והפסקת "שוד הימי" של ארצות הברית. הוא הוסיף: "משא ומתן פירושו תן-וקח. אם אתם חושבים שמשא ומתן פירושו סיפוק מלא של דרישות צד אחד- זה כבר לא משא ומתן אלא כפיית רצון, ולפחות בכל הנוגע לאיראן דבר כזה לא יקרה".
הוא הדגיש כי טהראן אינה מוכנה להיכנע ל"דרישות המקסימליסטיות" של ארצות הברית, משום שהיא רואה בהן חלק ממסע הלחץ הבלתי צודק של וושינגטון.
בקאאי, בתשובה לשאלה על הקווים האדומים של איראן ועל האפשרות להעביר חלק מהאורניום המועשר, אמר כי איראן טרם נכנסה בשלב זה לפרטי תוכנית הגרעין שלה, משום שניסיון שני סבבי המשא ומתן בתוך פחות משנה הוכיח שלארצות הברית יש "אובססיה" רבה כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, וכי וושינגטון עצמה חיסלה פעמיים את שולחן המשא ומתן. הוא אמר כי איראן הציעה שבמקום להתמקד בתיק הגרעין, יתמקדו בסיום המלחמה, בפתרון סוגיית מצר הורמוז ובהפסקת המצור שמטילה ארצות הברית.
הוא הדגיש כי גם בתנאי הפסקת האש הנוכחית, מצור ימי נחשב לפי המשפט הבינלאומי למעשה מלחמה וכי איראן גילתה עד כה איפוק מרבי מול ההפרות החוזרות של התחייבויות הפסקת האש מצד ארצות הברית.
בתשובה לשאלה על האפשרות לפתוח מחדש את מצר הורמוז בתמורה להסרת המצור האמריקני, אמר: "לפני 28 בפברואר היה מצר הורמוז פתוח לכל המדינות, אך לאחר מכן נאלצה איראן לנקוט צעדים בהתאם למשפט הבינלאומי, משום שארצות הברית והמשטר הציוני השתמשו בשטחן של כמה ממדינות המפרץ לצורך תקיפה נגד איראן". בקאאי הדגיש כי "זו הייתה תוקפנות ברורה, ונאלצנו לפעול כדי למנוע ניצול של נתיב המים הזה לצורך מתקפות צבאיות נגד איראן".
דובר משרד החוץ הוסיף כי טהראן מצטערת על הנזק שנגרם למדינות כמו הודו בשל ההגבלות במצר הורמוז, אך האחראים למצב הם ארצות הברית והמשטר הציוני. לדבריו, איראן, כמדינת חוף, זקוקה לביטחון נתיב המים הזה יותר ממדינות רבות אחרות.
בקאאי תיאר את הטיעון האמריקני בדבר "הגנה עצמית לגיטימית" כמגוחך ואמר כי איראן לא תקפה את ארצות הברית, ולכן וושינגטון אינה יכולה לדבר על "הגנה עצמית לגיטימית".
הוא הוסיף והדגיש: "הכוחות המזוינים שלנו ערוכים לכל תרחיש. אין לנו ברירה אלא להגיב בעוצמה, ובמלחמה האחרונה גם הוכחנו זאת, משום שמדובר במלחמה אכזרית, והעם האיראני מאוחד בהגנה על מולדתו מול התוקפנים."
בקאאי, בתשובה לשאלה בנוגע לאפשרות של שליחת ספינת מלחמה צרפתית לאזור אמר: "הגורמים הצרפתיים הבהירו כי אין בכוונתם לשלוח ספינה למצר הורמוז או לאזור הסובב את איראן. אני חושב שהאירופים חכמים מספיק כדי להבין שמדובר במלחמת תוקפנות בלתי חוקית; מלחמה הסותרת את הערכים שעליהם אירופה עצמה דיברה במשך שנים".
הוא אמר כי מדינות אירופה הבינו מבחינה פוליטית וביטחונית שמלחמת הבחירה של ארצות הברית לא רק החלישה את יציבות האזור, אלא גם גרמה להשלכות כבדות על הכלכלה העולמית, כולל הכלכלה האירופית ותחושת הביטחון שלהן. הוא הדגיש: "לכן הומלץ להן שלא לסבך עוד יותר את המצב".
דובר משרד החוץ של איראן הוסיף כי ההתנגדות האיראנית אינה רק התנגדות לאומית מול בריוני העולם, אלא גם הגנה על ערכים אנושיים משותפים- ערכים שעל בסיסם נבנתה הציוויליזציה האנושית במשך אלפי שנים. הוא אמר שדווקא עניין זה גרם לדעת הקהל העולמית לגלות אהדה כלפי עמדת איראן, משום שאיש אינו רואה במלחמה הזאת דבר שניתן להצדיק".
בהמשך הריאיון התייחס בקאאי גם לעמדותיהם של כמה מחברי הקונגרס האמריקאי ואמר כי סנאטורים וחברי קונגרס רבים תיארו את המלחמה כ"מלחמת הבחירה של ממשלת ארצות הברית" וכצעד שנועד לתמוך במשטר הציוני.
דובר משרד החוץ האיראני, בהתייחסות לעתידו של מצר הורמוז במקרה של סיום המלחמה, אמר כי איראן ועומאן, כשתי המדינות החופיות של המצר, נושאות באחריות להבטחת מעבר בטוח של ספינות, וגם איראן מילאה בעבר אחריות זו. לאחר חוויית החודשים האחרונים והשימוש שעשו התוקפנים בנתיב מים זה נגד הביטחון הלאומי של איראן, יש צורך לנקוט צעדים כדי למנוע הישנות של מצב כזה.
בקאאי הדגיש כי משמעות הדבר אין שליטה על מצר הורמוז, וכי איראן תמשיך להיות מחויבת להתחייבויותיה הבינלאומיות.
בהמשך, כתב India Today התייחס לסוגיית כבלי התקשורת התת-ימיים במצר הורמוז ושאל האם איראן מתכוונת להשתמש ביכולת זו ככלי לחץ. בקאאי השיב כי כמה מכלי התקשורת המערביים ופוליטיקאים אמריקאיים מנסים להציג את הצעדים החוקיים של איראן במצר הורמוז ככלי מיקוח, בעוד שתפיסה זו שגויה, משום שפעולות איראן הן תגובה לניצול שעשו ארצות הברית והמשטר הציוני בנתיב מים זה ובשטחן של מדינות המפרץ הפרסי לצורך תקיפה נגד איראן.
עם זאת, הוא הבהיר בהמשך כי לאיראן אין כל תוכנית לנתק את כבלי התקשורת התת-ימיים, ואמר: "אפילו לא חשבנו על דבר כזה."
בחלק אחר של הריאיון, בתשובה לשאלה מדוע פירוק הנשק הגרעיני של המשטר הציוני אינו חלק מתהליך המשא ומתן, אמר בקאאי כי אין כל ספק שמשטר זה הוא השחקן היחיד באזור שאינו חבר באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. הוא תיאר מצב זה כ"הומור מר" ואמר כי המשטר הציוני דורש את חיסול מתקני הגרעין של איראן, בעוד שהוא עצמו אינו חבר ב-NPT. זאת בעוד שאיראן חברה באמנה זו מאז שנת 1970.
בקאאי הוסיף כי איראן הייתה המדינה הראשונה והיחידה שהעלתה בשנת 1974 את רעיון המזרח התיכון החופשי מנשק גרעיני. המכשול היחיד למימוש רעיון זה הוא המשטר הציוני, וארצות הברית אף תומכת במשטר כזה.
הוא הדגיש כי הדרישה לפירוק מנשק גרעיני של המשטר הציוני, פירוק תוכנית הגרעין של משטר זה והעמדת פעילותו הגרעינית תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, חייבת להפוך לדרישה עולמית; דרישה שהועלתה תמיד מצד מדינות שונות, אך ארצות הברית מנעה את מימושה בכל פעם מחדש.
בכיר זה במשרד החוץ האיראני התייחס בהמשך גם לטעויות החישוב של טראמפ כלפי איראן ואמר: "עליהם לבחון מחדש את מקורות המודיעין שלהם ולהבין שהעם האיראני הוא עם גאה ופטריוטי; עם שיעשה כל דבר כדי להגן על אדמתו".
הוא הוסיף גם כי לאיראן יש "הפתעות רבות", וכי בכל עת שתידרש לכך, היא תשתמש ביכולותיה.
בקאאי הודיע בהמשך על תוכניתו של שר החוץ של איראן "עבאס עראקצ׳י" להשתתף במפגש שרי החוץ של בריקס, ואמר כי איראן והודו הן שתיהן חברות בבריקס ובארגון לשיתוף פעולה של שנגחאי, וכי רמת שיתוף הפעולה והתיאום בין שתי המדינות במסגרת ארגונים אלה היא משביעת רצון.
הוא הדגיש כי למפגש זה יש חשיבות רבה עבור טהראן וכי איראן מקווה לקיים בשוליו פגישות דו-צדדיות, כולל עם שר החוץ של הודו.
בסיום הריאיון הזה, דובר משרד החוץ התייחס לאפשרות של מתקפה קרקעית אמריקנית נגד איראן ואמר: "אני יכול להבטיח שהכוחות המזוינים שלנו מוכנים לכל תרחיש".
הוא הזהיר: "כל מי שיעז לדרוך על אדמת איראן, יתחרט קשות על המעשה הזה".