המתח הפוליטי סביב המלחמה בולט יותר ויותר גם בזירה הציבורית של הנשיא דונלד טראמפ, שממשיך לשלב את הנושא בנאומיו לצד מסרים על הגירה, ביטחון ובחירות 2020. במהלך אירוע בבית הלבן לציון "יום הכושר הנשיאותי", שנועד במקור לעודד פעילות גופנית בקרב ילדים, עבר טראמפ במהירות לעסוק באיומים ביטחוניים ובמצב המדינה — עדות לכך שהמלחמה והשלכותיה הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הפוליטי בארה"ב. במקביל, פוליטיקאים רפובליקאים המתמודדים בבחירות הקרובות מבינים כי חלק גדול מהציבור אינו מתעניין עוד בסיסמאות פטריוטיות, אלא בשאלה פשוטה: מה הרוויחה ארצות הברית מהמעורבות הצבאית, מעבר להתייקרויות ולתחושת חוסר היציבות הכלכלית.
"אתם יודעים שאיראן הייתה במרחק שבועיים מפצצת אטום? שלחנו לשם מפציצי 2־B. אחרת לאיראן הייתה עכשיו גם פצצה גרעינית, ואולי כולנו לא היינו כאן עכשיו", אמר טראמפ לילדים, "המזרח התיכון היה מחוסל. ישראל הייתה מחוסלת. הם היו מכוונים גם לאירופה, אבל אז גם אנחנו. הם אנשים חולים, ומטורפים, ולא ניתן להם להשיג נשק גרעיני".
טראמפ אולי הבהיל את הילדים, אך לא רק אותם. פוליטיקאים רפובליקאים שנערכים לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר חוששים שהמלחמה תנחית עליהם מהלומה שלא יצליחו להתאושש ממנה. פחות מחצי שנה לבחירות, שתי המפלגות נמצאות בשיא עונת הפריימריז, שמתקיימים במועדים שונים ב־50 המדינות עד הקיץ. מועמדים ל־435 מושבים בבית הנבחרים, שליש מ־100 המושבים בסנאט ועוד בעלי משרות ייאלצו לקיים בסתיו עימות טלוויזיוני עם יריביהם הדמוקרטים. כולם יודעים שאיראן תהיה משקולת סביב צווארם.
המלחמה באיראן שנואה על האמריקאים מהרגע הראשון, אך מאז שהחלו להרגיש את השלכותיה בכיס ובתחנות הדלק, המגמה רק מחריפה משבוע לשבוע. הסקר העדכני ביותר, שערכו תאגידי השידור והרדיו הציבוריים (PBS/NPR) הבהיר כי רק 33% מהאמריקאים תומכים במלחמה ובנשיא שמוביל אותה. 61% מתנגדים ודורשים שתסתיים לאלתר.
בקרב הרפובליקאים עדיין יש רוב שתומך ומצדד במלחמה, הנאמד ב־72%. אולם הנתון שמדאיג את בכירי המפלגה הוא העלייה העקבית באחוז הרפובליקאים שמתנגדים – 15% התנגדו עם פרוץ המלחמה בסקר במרץ, והמספר עלה ל־22% בחודש מאי. כשנשאלו אם המלחמה תרמה או פגעה בביטחון ארה"ב, 25% מהבוחרים המזדהים כרפובליקאים אמרו שפגעה. רק 38% אמרו שהיא תרמה לארה"ב.
גידול של שבעה אחוזים ברפובליקאים המתנגדים למלחמה, מ־15% ל־22%, עשוי להיראות זניח אך זה מפנה דרמטי. תמרור אזהרה בוהק למועמדים במרוצים רבים ברחבי ארה"ב, שעבורם זה הפער בין ניצחון להפסד. אף שנבחרי המפלגה בוושינגטון מביעים עמדה נחרצת למען הנשיא ובעד המלחמה שפתח על דעת עצמו, בחדרי חדרים הם מחפשים דרכים להרחיק עצמם ממה שמסתמן כאסון אלקטורלי. עם תום הפריימריז, הם צריכים להשיק קמפיין לקהל הרחב.
טום בארט, חבר קונגרס רפובליקאי ממישיגן, הוא דוגמת מופת לרפובליקאי בסיכון. מישיגן היא מדינת מפתח שבחרה בברק אובמה, טראמפ, ג'ו ביידן ואז שוב טראמפ. ביום שישי הוא הגיש הצעת חוק שתאשר את המבצע הצבאי באיראן ותאריך אותו עד חודש יולי, אך בה בעת תטיל מגבלות על הצבא ותקבע דדליין מוגדר ללוחמה. טראמפ לא ביקש מהקונגרס אישור לפתוח במלחמה, כפי שהחוקה מחייבת, וגם לא עמד בחוק המחייב אישור של הקונגרס לכל מבצע צבאי שנמשך יותר מ־60 ימים.
בארט הציע להאריך את המבצע בתנאי שיוטל איסור על שיגור כוחות קרקעיים. מעבר לכך, הצעתו תתיר לצבא להגיב לאיומים אימננטיים בלבד. הצעת החוק של בארט נחשבת חסרת סיכוי, אך תעלול יחסי הציבור הזה חושף את החולשה בדף המסרים הרפובליקאי לבחירות. זה בעיקר מחדד את החרדה שחשים רפובליקאים פגיעים כמו בארט ואחרים במדינות מפתח, שצריכים להתמודד במחוזות תחרותיים במיוחד ולפיכך מחזרים אחר קולות ליברלים, ובאותה נשימה חוששים להכעיס את טראמפ ונאמניו המאיימים.
הסנאטור ג'וש האולי, שלא מסתיר את שאיפתו לרוץ לנשיאות ביום שאחרי טראמפ, מייצג את מדינת מיזורי האדומה מאוד, ובכל זאת גם הוא ניסה להרחיק עצמו מהמלחמה. עורך דין חוקתי בהכשרתו, שנופף אגרוף תמיכה כלפי ההמון בקפיטול ב־6 בינואר 2021, מנסה כיום לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לא לצאת נגד טראמפ, אך בו בזמן לאותת לבוחרים שהוא לא בעד המלחמה. הוא קרא לטראמפ לבקש אישור מהקונגרס, אחרת המחוקקים יפעלו בעצמם, "אני לא רוצה שזה מה שיקרה, כי אני לא רוצה עוד עימותים (במפלגה). אני רוצה לסיים אותם".
אחת השאלות שמטרידות את הנבחרים הרפובליקאים לקראת מפגשים עם בוחרים היא מה בכלל השיגה המלחמה באיראן מלבד העלאת יוקר המחיה בבית. טראמפ הסכים להפסקת אש בלי שהשיג שום יעד שהציב בפתח המלחמה, וכלל לא ברור אם הפסקת האש הזו תימשך. תוכנית הגרעין האיראנית לא "הושמדה לגמרי", והרפובליקה האסלאמית של איראן לא פס מן העולם, אלא רק המחיש את יכולתו לחנוק במצר הורמוז.
הסנאטורית מאלסקה ליסה מרקווסקי איימה אף היא להגיש הצעת חוק בעניין המלחמה. גם היא ניסתה להלך בין הטיפות מימין ומשמאל ואמרה כי תציע חוק שיעניק את האישור להמשך המלחמה, אך "לא ייתן פשוט צ'ק פתוח... נקבע מדדים להצלחה ונוכל לראות אם היעדים הושגו". מרקווסקי יודעת היטב כי אין סיכוי לאשר חוק כזה, בעיקר כי רוב הסנאטורים מעדיפים לשמור על עמימות, אך היא גם מבינה שעמדתה יכולה לעזור לה באלסקה.
טראמפ מצדו תוקף את חברי מפלגתו שמעזים לדרוש שיציית לחוק ולחוקה בנוגע לסמכות הקונגרס בעת מלחמה. הוא מתאר את מתנגדי המלחמה כ"לא פטריוטים" או "טיפשים".