העיתון "ראי אל-יום" פרסם מאמר מאת סופר ירדני "זיאד פרחאן אל-מג׳אלי", תחת הכותרת: "רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה; נשק זול שמאתגר את העליונות הישראלית", שבו נדונה יכולתו של חיזבאללה בתחום זה.
מעבר ממלחמה קלאסית ל"מלחמת כלים זולים"
הכותב סבור כי הקרב בדרום לבנון חרג משלב הטילים הכבדים והתקיפות האוויריות, והפך למלחמה של רחפנים קטנים ומדויקים שמטרתם לחדור לנקודת החוזקה של ישראל, כלומר "העליונות הטכנולוגית".
סיב אופטי; מבוי סתום ללוחמה האלקטרונית של ישראל
נקודת הייחוד של רחפנים אלו היא אי-השימוש בגלי רדיו. החיבור באמצעות כבל סיב אופטי גורם לכך שכלי הטיס הללו יהיו חסינים בפני מערכות השיבוש הישראליות, ומאפשר להם להעביר תמונה איכותית ויציבה למפעיל.
אסטרטגיית רחפנים חדשה לשחיקת ישראל
נשק זה מיועד לקרבות "מתחת לרמת הפיצוץ הגדול". במצב שבו אין מלחמה מלאה אך גם אין שלום, רחפנים אלו שוחקים באופן מתמשך את הכוחות הישראליים המוצבים בעמדות קבועות ושוללים מהם את תחושת הרוגע.
שיבוש "משוואת העלות"
האסטרטגיה של חיזבאללה בתחום זה היא להטיל עלויות כבדות על האויב. כאשר התקיפה מתבצעת באמצעות כלי זול, אך ההגנה מפניה דורשת טכנולוגיות יקרות והשקעת משאבים עצומים, העליונות הטכנולוגית הופכת בפועל ל"נטל כספי ומבצעי" עבור צבאות גדולים.
המסר הפסיכולוגי: סוף הביטחון בגבולות
מעבר לנזק החומרי, רחפנים אלו נושאים מסר פוליטי-צבאי: "גם במקרה של חיסול מפקדים ולחצים כבדים, המבנה הצבאי של חיזבאללה עדיין מסוגל לשקם את עצמו ולהמציא כלים חדשים כדי לערער את ביטחונה של נוכחות ישראל בגבולות."
שינוי בתפיסת הכוח הצבאי
בעידן החדש, לא בהכרח הצבא הגדול יותר הוא המנצח; אלא הצד שמסוגל באמצעות "חוטים דקים" וכלים קטנים לערער את העצבים והריכוז של צבאות מתקדמים- הוא זה שיכתיב את כללי המשחק.