לפי דיווח סוכנות הידיעות טסנים, פריד זקריה, פרשן אמריקאי מוכר, במאמר חדש בעיתון וושינגטון פוסט, עסק בכישלון רב־שנתי של מדיניות ארה״ב כלפי איראן והדגיש כי וושינגטון לא הצליחה במשך כ־47 שנים לגבש אסטרטגיה עקבית ומוצלחת מול טהראן.
זקריה כותב בניתוחו כי המדיניות האמריקאית הייתה תמיד לכודה בין שתי מטרות סותרות: מצד אחד ניסיון לפתור סוגיות מעשיות כמו התיק הגרעיני, הביטחון האזורי ונושא האסירים באמצעות משא ומתן, ומצד שני קידום מדיניות של שינוי משטר או החלשת מבנה הרפובליקה האסלאמית.
לדבריו, הסתירה הזו גרמה לכך שאף אחת מהאסטרטגיות של ארה״ב לא השיגה תוצאה סופית. בכל פעם שממשלות ארה״ב נעו לעבר משא ומתן והסכמות, זרמים קיצוניים ותומכי שינוי משטר בוושינגטון התנגדו לכך ופגעו בתהליך. מנגד, כאשר ננקטה מדיניות של „לחץ מקסימלי”, סנקציות ואיומים צבאיים, איראן לא רק שלא נסוגה אלא אף הפגינה עמידות גדולה יותר, והאפשרות להגיע להסכם נפגעה.
הפרשן האמריקאי מדגיש כי הבעיה המרכזית במדיניות וושינגטון היא היעדר יציבות וכנות כלפי איראן. ארה״ב ניסתה בו־זמנית גם להשיג ויתורים מאיראן וגם לשנות את המבנה הפוליטי שלה—גישה שנחשבת לסותרת ולא ישימה מבחינה פוליטית ומעשית.
בחלק נוסף במאמרו, זקריה מתייחס גם להתפתחויות האחרונות וכותב כי הסתירה הזו עדיין קיימת במדיניות ממשל טראמפ: מצד אחד הבית הלבן מבקש לצמצם מתחים ולצאת מהמשבר, ומצד שני אינו מוכן לוותר על מדיניות עוינת ועל רעיון שינוי המשטר.
המאמר מדגיש גם כי איראן הצליחה בשנים האחרונות, באמצעות עמידה וניהול הדרגתי של משברים, לאתגר את המדיניות הסותרת של ארה״ב ולהציב את וושינגטון בעמדה מורכבת.
הניתוח של זקריה זכה להד תקשורתי ופוליטי רחב, ורבים תיארו אותו כהודאה יוצאת דופן מצד פרשן מיינסטרים אמריקאי במבוי הסתום האסטרטגי של וושינגטון מול איראן.