לפי סוכנות הידיעות טסנים, ג’סטין וולפרס, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת מישיגן, טוען במאמר שכתב לעיתון "ניו יורק טיימס" כי הנתון שפרסם משרד המלחמה האמריקאי (הפנטגון) לגבי עלות המלחמה עם איראן הוא שנוי במחלוקת. עיקרי הניתוח הם:
1. חשבונאות חלקית של הפנטגון
וולפרס טוען כי הסכום של 25 מיליארד דולר שהציג שר ההגנה פיט הגסת’ מתייחס רק ל"חשבונאות מזומנית" של ציוד שנצרך (כגון 2,000 טילי טומהוק ופטריוט). הוא מדגיש כי העלות האמיתית לכל משפחה אמריקאית מגיעה לכמה טריליוני דולרים, והמדינה מנסה במכוון להסתיר זאת.
2. ירידת ערך השוק והעושר הלאומי
לפי חישובי הכלכלן, המלחמה עם איראן גרמה לירידה של כ־5% במדד S&P 500 — כלומר כ־3 טריליון דולר נמחקו מערכן של החברות המובילות בארצות הברית עקב חוסר היציבות שנגרם מהמלחמה. בנוסף, צפוי כי קצב הצמיחה הכלכלית של ארצות הברית ירד בכ־0.5%, מה שמשמעותו אובדן של כ־400 מיליארד דולר בהכנסה הלאומית.
3. מבוי סתום של הפדרל ריזרב ומשבר תעסוקה
המלחמה דוחפת את הבנק המרכזי של ארצות הברית (הפדרל ריזרב) לדילמה קשה. העלאת ריבית כדי לרסן אינפלציה שנגרמת מהמלחמה עלולה להוביל לאובדן מאות אלפי מקומות עבודה ולהתקרבות של הכלכלה למיתון. ההערכה היא שהסיכונים הגיאופוליטיים הנוכחיים גורמים לעלות של כ־200 מיליארד דולר ולאבטלה של כמיליון אמריקאים.
4. התבססות איראן במצר הורמוז
הכותב מזהיר כי אם איראן תצליח לבסס מערכת גביית אגרות במצר הורמוז, ההכנסות מכך (אפילו דולר אחד לכל חבית) יהוו מקור מימון עצום לשיקום תוכניות הגרעין של טהראן. כלומר, איראן תוכל לממן פרויקטים באמצעות שליטה בסחר העולמי — אותם פרויקטים שדונלד טראמפ הבטיח להשמיד.
5. זינוק בתקציב הצבאי בשנת 2027
ממשלת ארצות הברית ביקשה לאחרונה תקציב ביטחון של 1.5 טריליון דולר לשנת 2027, עלייה של 40% לעומת השנה הנוכחית. קפיצה זו של 600 מיליארד דולר משמעה עלות של כ־4,000 דולר לכל משק בית אמריקאי, הנחשבת הכרחית לשמירה על עליונות צבאית באזור שבו איראן שולטת במעבר אסטרטגי.
6. סיכום
ג’סטין וולפרס מסכם כי עלויות המלחמה אינן מוגבלות לשדה הקרב בלבד. הוא מזכיר את ניסיון מלחמת עיראק שעלה לארצות הברית כ־3 טריליון דולר, ומזהיר כי החשבון הסופי של מלחמה עם איראן יהיה במונחים של טריליוני דולרים, עם השלכות רחבות — מרעב של מיליונים בעולם ועד חובות ארוכי טווח לדורות הבאים של אמריקאים.