המנהל הכללי של מועצת היחסים הבין-לאומיים של רוסיה, אחד ממכוני המחקר המשפיעים על עיצוב מדיניות החוץ של מדינה זו סבור: איראן, תוך עמידה בפני מתקפה צבאית עוצמתית של ארצות הברית וישראל הצליחה להשיג מצב דיפלומטי רצוי, כך שכיום התוקפים נגד מדינה זו מצאו את עצמם בבידוד דיפלומטי
"איוואן טימופייב" כתב במאמר באתר מועצת הפדרציה של רוסיה: "איראן הצליחה לעמוד בפני תוקפנות צבאית זו, דבר הנחשב כניצחון טקטי משמעותי".
מנהל תוכניות מועדון הדיאלוג הבין-לאומי "ואלדאי" ציין: "לאחר תחילת התוקפנות הצבאית, ארצות הברית וישראל מצאו את עצמן ללא כל תמיכה משמעותית מצד שחקנים מרכזיים אחרים".
הוא הזכיר: "בעלי הברית האירופיים של נאט״ו סירבו להשתתף בפינוי מוקשים במצר הורמוז ובפעולות נוספות; הם בקושי נוטים להתערב בעימות זה, במיוחד לאור העובדה שהמתקפה על איראן לא תואמה עמם".
טימופייב הדגיש: "גם בעלי הברית של ארצות הברית באזור נפגעו באופן משמעותי מהעימות הזה. הפעולה הצבאית, במקום לחזק, החלישה את ביטחונם".
בהתייחסות לעמדת בייג׳ינג הוסיף: "סין מתנגדת בבירור לפעולה צבאית. בייג׳ינג נמנעת מהסלמה אך עמדתה ברורה וחד-משמעית נוכח יחסיה הכלכליים הקרובים עם איראן".
אנליסט זה לעניינים בין-לאומיים המשיך: "גם הודו אינה מגלה התלהבות ממלחמה, במיוחד לאור מספרם הרב של אזרחיה העובדים באזור.
טימופייב הזכיר: "איראן נכנסה לעימות זה מבחינה דיפלומטית לבדה וללא בעלי ברית צבאיים המחויבים להגיש סיוע מיידי, אך כיום ארצות הברית וישראל רואות את עצמן מבודדות מבחינה דיפלומטית".
הוא ציין: "לוושינגטון יש בעלי ברית רבים, אך התמיכה הפעילה שלהם מועטה".
מנהל מכון המחקר הרוסי הוסיף, בהתייחסות לביקורו של שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ׳י, בסנט פטרסבורג ולפגישתו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין: "אין להתפלא על ביקור זה, שכן רוסיה היא מעצמה גדולה וחברה קבועה במועצת הביטחון, ובנוסף לכך, טהראן ומוסקבה רואות זו את זו כשתי מדינות ידידות במסגרת ההסכם האסטרטגי המקיף שנחתם בשנת 2024.
טימופייב הוסיף: "לא סביר שלרוסיה תהיה השפעה ישירה על תוצאות העימות, אך למרות זאת, עמדתה הפוליטית ופעולותיה המעשיות של מוסקבה הן משתנה חשוב במשוואות העתידיות במזרח התיכון".
הוא אמר: "תנאי האזור כה מורכבים עד שחישוב השלכות המלחמה שם אינו פשוט" והוסיף כי האסטרטגיה האופטימלית של רוסיה במצב הנוכחי באזור היא קידום השלום.