סקר חדש שעורר הדים רבים בוושינגטון מעלה כי חלק הולך וגדל של אזרחי ארה"ב סבור שהמערכה הצבאית נגד איראן הייתה טעות חמורה. לראשונה, חלחלה ההכרה בקרב הציבור האמריקאי כי מלחמה זו אינה פופולרית ברמה דומה לשנאה הציבורית כלפי מלחמת עיראק ב־2006 וכלפי מלחמת וייטנאם בשנות השבעים.

רק מיעוט זעום של אמריקאים, רובם בעלי גישה ימנית, מאמינים שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יצליח למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. שאר הציבור, לפי הממצאים, משוכנע כי המלחמה באיראן הייתה שגיאה הרת אסון.

סקר גדול שערכו "וושינגטון פוסט", רשת ABC ומכון איפסוס מצא כי 61% מהאמריקאים מגדירים את המלחמה טעות. רק 19% השיבו כי הם תומכים במלחמה וכי לא מדובר בכשל של ארה"ב. נתון מעניין העולה מהסקר הוא שכ־40% מהנשאלים קבעו באופן חד־משמעי שהמלחמה היא כישלון, ואילו 40% אמרו כי "מוקדם מדי לחרוץ דין". ניסיון מלחמות קודמות מלמד שהקבוצה השנייה זקוקה ליותר זמן כדי להכיר בכשלי מנהיגים שהיא עצמה בחרה.

פחות מחודש אל תוך הפסקת האש ונראה כי הבוחרים הרפובליקאים עדיין לא בשלים לרדת מהעץ שטיפסו עליו עם טראמפ. גם ג'ורג' בוש הבן וריצ'רד ניקסון נהנו מהנטייה הזאת. ואכן, 79% מהנשאלים שהזדהו כרפובליקאים אמרו שטראמפ קיבל את כל ההחלטות הנכונות בנוגע לאיראן. 52% מהימנים המזדהים כעצמאים (אך תמיד מצביעים לרפובליקאים) השיבו אף הם שההחלטה הייתה נכונה. 46% מהעצמאים הנוטים לימין כבר מוכנים לומר בפה מלא שטראמפ טעה.

טראמפ אומנם מאיים מול כל מיקרופון ורשת חברתית שישמח לפתוח מחדש במלחמה אם איראן לא תישמע לתנאיו, אך באותה הנשימה הוא מאותת כי אין לו שום עניין לחזור ולהילחם. עד כה הוא הציב לאיראן דדליין אחר דדליין – חמש פעמים, לא פחות – ובכל פעם האריך אותו בלי שקיבל דבר בתמורה. אפס מתוך חמש. בכל פעם הוא הצדיק את הארכת הפסקת האש ב"שיחות מועילות" ובתירוצים אחרים. בפועל הנשיא מחפש כל דרך לעבור הלאה.

סקר "פוסט", ABC ואיפסוס הבהיר כי בדומה לטראמפ, אזרחים רבים במדינה הגיעו למצב שאליו הגיעו עם עיראק ווייטנאם – הם כבר מוכנים להשלים עם תחושת ההפסד ובלבד שהמלחמה תיגמר. הנתון בלט במיוחד בקרב כל הבוחרים העצמאים – הקבוצה שמכריעה את הכף בבחירות – שהביעו תמיכה בהסכם עם איראן גם אם ארה"ב תצא מופסדת, בפער של 50% בעד לעומת 39% מתנגדים. 76% מהדמוקרטים הביעו תמיכה בהסכם מייד, גם בלא הישגים. 79% מהרפובליקאים אמרו שהם מוכנים להמשיך במלחמה למען הסכם טוב יותר. בכל זאת, רק 8% מהנשאלים בסקר הביעו ביטחון מלא באומנות העסקה של טראמפ שתמנע מאיראן נשק גרעיני.

סקר אחר, של מגזין "אקונומיסט" ו־"YouGov", בחן את הלך רוחם של הטראמפיסטים בעת המלחמה ומצא כי הנשיא מאבד תומכים גם בבייס. בסקר קודם שנעשה עם כניסתו לתפקיד בינואר 2025, נאמדו הטראמפיסטים בכ־34% מהנשאלים הרפובליקאים, שאז השיבו כי הם התומכים הגדולים ביותר של טראמפ. בסקר החדש הצטמקה קבוצה זו ל־18% מהנשאלים. 37% מהנשאלים בסך הכול הביעו תמיכה בטראמפ, בדרגות משתנות. 59% אמרו שאינם מרוצים מהנשיא.

המלחמה באיראן, שגורמת לעלייה דרמטית ביוקר המחיה, משתלבת עם הביקורת של יותר ויותר מאזרחי ארה"ב כלפי טראמפ. הכלכלה, שהייתה היתרון הגדול ביותר שלו בבחירות ושבזכותה ניצח את קמלה האריס, הפכה למשקולת סביב צווארו. ממכסי המגן ועד עליות המחירים בתחנות הדלק – בוחרים יודעים למתוח קו ישר בין החלטות הנשיא להתרוששותם. סקר חדש של מכון גאלופ הראה כי החרדה הכלכלית של אזרחי ארה"ב טיפסה לגבהים שלא נראו מאז המשבר הכלכלי של 2008.

הרצון העז של טראמפ להשאיר את איראן מאחוריו בא לידי ביטוי במכתב רשמי ששלח הבית הלבן לקונגרס ביום שישי. חוק סמכויות המלחמה משנת 1973 מאפשר לכל נשיא 60 יום לשגר חיילים למוקדי עימות בלי לבקש אישור מהקונגרס. הדדליין הזה הגיע ביום שישי, וטראמפ השיב במכתב. "לא היו חילופי אש בין ארה"ב לאיראן מאז 7 באפריל 2026. העימות החל ב־28 בפברואר 2026, ומאז הסתיים".

מנהיג הדמוקרטים בסנאט, צ'אק שומר, אמר ל"פוסט" כי "הנשיא טראמפ מכריז שהמלחמה עם איראן נגמרה, אבל זה לא משקף את המציאות שבה רבבות חיילים מוצבים באזור; הממשל מוסיף לאיים בהסלמה בזמן שמצר הורמוז סגור והמחירים מוסיפים לעלות".

טראמפ אינו הנשיא הראשון שמתכחש לדדליין 60 הימים המעוגן בחקיקה. הנשיא לשעבר ברק אובמה הפגיז את לוב יותר מ־60 ימים בלי שביקש אישור מהקונגרס. כך עשה גם ביל קלינטון בקוסובו. אלא שקלינטון ואובמה טשטשו את הדדלייין בשאיפה למתוח אותו; הם רצו להפגיז כמה שיותר, בלי להטריח את עצמם לקונגרס.

טראמפ, לעומת זאת, מתכחש לדדליין מאותה הסיבה שהוא מאריך את הדדליין של איראן; הוא הפסיק את המלחמה ב־7 באפריל ואין לו שום עניין להמשיך בה. יצטרכו לגרור אותו בכוח.