לפי סוכנות הידיעות טסנים, מסעוד פזשכיאן, במסר לרגל היום הלאומי של המפרץ הפרסי, הגדיר נתיב מים אסטרטגי זה כחלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית של האיראנים וכסמל לריבונות הרפובליקה האסלאמית של איראן. הוא הדגיש, בהתייחס להתפתחויות שנבעו מ"מלחמת רמדאן הכפויה", את החשיבות הגוברת של מצר הורמוז במשוואות הביטחוניות והאנרגטיות העולמיות.

פזשכיאן ציין כי גבורת כוחות הצי של המדינה בתקופה זו מעידה על תפקידה המכריע של איראן בשמירה על ביטחון האזור ונתיבי העברת האנרגיה החיוניים.

הנשיא הוסיף כי מעבר זירת הלחץ של אויבי איראן לתחומים הכלכליים והימיים, והאסטרטגיה של מצור ימי והגבלת הסחר הימי של איראן, מנוגדים לחוק הבינלאומי. הוא הזהיר כי האחריות לכל חוסר ביטחון במפרץ הפרסי תוטל על ארה״ב ועל "המשטר הציוני".

פזשכיאן הדגיש כי הרפובליקה האסלאמית של איראן, תוך מחויבות לעקרונות חופש השיט, רואה בביטחון יציב באזור זה תוצאה של שיתוף פעולה קולקטיבי בין מדינות החוף והוצאת גורמים זרים מהאזור.

להלן נוסח המסר של הנשיא:

בשם האל ארחמן וארחים

היום הלאומי של המפרץ הפרסי מזכיר קשר עמוק ובלתי ניתן לניתוק בין השם, ההיסטוריה והזהות האיראנית לבין נתיב מים אסטרטגי זה.

השנה אנו מציינים יום זה בתנאים שבהם, במהלך "מלחמת רמדאן הכפויה", התבררה שוב חשיבותו של אזור זה—ובמיוחד מצר הורמוז—לעולם כולו. גבורת אנשי חיל הים האמיצים של המדינה הראתה כי מעבר חיוני זה, מעבר להיותו נתיב אסטרטגי להעברת אנרגיה, הוא גם סמל לריבונות לאומית ומבטא את תפקידה הבלתי ניתן להכחשה של איראן בהבטחת ביטחון האזור והעולם.

כיום, אויבינו שינו את גישתם והעבירו את זירת הלחץ לתחומים הכלכליים והימיים, כאשר אסטרטגיית "המצור הימי" והטלת מגבלות על נתיבי הסחר הימי הפכו לכלי לחץ חדש על ממשלת איראן ועל עמה. אולם על אויבינו לדעת כי המפרץ הפרסי אינו זירה לכפיית רצונות חד-צדדיים, אלא חלק ממערכת היחסים הבינלאומית, וביטחונו מתאפשר רק באמצעות שיתוף פעולה קולקטיבי וכבוד הדדי לריבונות מדינות החוף. לפיכך, כל ניסיון להטיל מצור והגבלות ימיות מנוגד לחוק הבינלאומי ומהווה איום על אינטרסי עמי האזור ועל השלום והיציבות העולמית—ועל כן נידון לכישלון.

כפי שהצהרנו פעמים רבות, נוכחות והתערבות של גורמים זרים אינן תורמות לביטחון האזור, אלא מהוות גורם למתיחות ופוגעות ביציבות המתמשכת במפרץ הפרסי.

הרפובליקה האסלאמית של איראן, כמגינת ביטחון המפרץ הפרסי ומצר הורמוז, ממשיכה להיות מחויבת לעקרונות חופש השיט ובטיחות ימית—למעט כלפי מדינות עוינות—אך סבורה כי יישום עקרונות אלה חייב להתבצע תוך כבוד לעם האיראני ולריבונותו, וכי האחריות לכל חוסר יציבות באזור זה מוטלת על ארה״ב ועל "המשטר הציוני".