רשת "אל-ערבי אל-ג׳דיד" ערכה השוואה בין עלות המלחמה האמריקאית בת 22 השנים בווייטנאם לבין 40 ימי מלחמה נגד איראן, ובהסתמך על מומחים אמריקאיים בתחום הוצאות מלחמה, תיארה את העימות עם איראן כאחת המערכות הצבאיות היקרות ביותר של ארצות הברית. בדו״ח זה ניתן משקל מיוחד להערכתה של מומחית בכירה לתקציבי מלחמה באוניברסיטת הרווארד "לינדה בילמס" לגבי עלות המלחמה עם איראן.
בדו״ח נאמר כי בהשוואה בין המלחמה האמריקאית נגד איראן לבין מלחמת וייטנאם, בולטת נקודה משמעותית: המלחמה הראשונה נמשכה רק 40 יום, אך לפי הערכות אמריקאיות ארוכות טווח, עלותה הגיעה לכטריליון דולר (אלף מיליארד דולר). לעומת זאת, מלחמת וייטנאם, שנמשכה 22 שנה, עלתה רק כ-165 מיליארד דולר באופן ישיר, ולפי הערכות מסוימות, כולל דיווח של האתר האמריקאי "Common Dreams" ייתכן שהסכום יגיע גם ל-450 מיליארד דולר.
לפי האתר, בהתחשב בהבדלי הזמן, באופי שתי המלחמות, בסוגי אמצעי הלחימה היקרים וכן בעלויות הישירות והעקיפות, מלחמת וייטנאם נחשבת לאחת המלחמות הארוכות בתולדות ארצות הברית – מלחמה שנמשכה כ-22 שנה, בין 1953 ל-1975. העלות הישירה הרשמית של מלחמה זו הוערכה בכ-168 מיליארד דולר במחירי התקופה, ובחלק מההערכות האחרות היא עומדת על כ-450 מיליארד דולר, שהם שווי ערך לכ-3 טריליון דולר בערכי היום.
"אל-ערבי אל-ג׳דיד" ציין כי בשתי המלחמות הסתמכה ארצות הברית על שימוש בכוח צבאי רחב כדי לכפות על הצד השני להיכנע. במלחמת וייטנאם נעשה שימוש בכ-12 מיליון טון של פצצות – נתון הגבוה פי ארבעה מכלל הפצצות שהוטלו בכל חזיתות מלחמת העולם השנייה. למרות זאת, אסטרטגיה זו לא הצליחה, וארצות הברית הפסידה במלחמה זו – מלחמה שגבתה ממנה כ-58 אלף הרוגים וכ-300 אלף פצועים.
האתר הוסיף, בהסתמך על דו״ח של "לינדה בילמס: "אם יביאו בחשבון גם את השפעת האינפלציה, ההערכות מצביעות על כך שעלות המלחמה עם איראן מגיעה לסכום שבין טריליון ל־1.3 טריליון דולר בערכים של היום. בנוסף לכך, קיימות עלויות ארוכות טווח כגון טיפול בוותיקי מלחמה, ריבית על חובות והשלכות אינפלציוניות, אשר מעלות את הסכום הזה במידה ניכרת".
לעומת זאת, מלחמת וייטנאם הייתה מלחמת התשה ממושכת עם עלות יומית נמוכה יחסית, שהצטברה בהדרגה לאורך זמן. עם זאת, חלק מההערכות האמריקאיות סבורות כי העלות הסופית של מלחמת וייטנאם, גם בערכים של היום, מגיעה ליותר מטריליון דולר ואף עשויה לעבור סכום זה; אך עם הבדל מהותי אחד- עלות זו נוצרה לאורך יותר משני עשורים, ולא בפרק זמן קצר של 40 יום. מדובר במלחמה קצרה שהפכה בסופו של דבר לאחת המלחמות היקרות ביותר בתולדות ארצות הברית."
עלות גבוהה פי חמישה של המלחמה עם איראן בהשוואה למלחמת וייטנאם שנמשכה 22 שנה
מנגד, המלחמה עם איראן מציגה תמונת עלויות שונה, והיא מוערכת בפי חמישה מעלות מלחמת וייטנאם. למרות משכה הקצר, העלות היומית של מלחמה זו הייתה גבוהה מאוד. על פי הערכות כלכליות שפורסמו באמצעי תקשורת ובמרכזי מחקר אמריקאיים, העלויות הישירות בששת הימים הראשונים עמדו על כ-11.3 מיליארד דולר. בתוך כחודש הגיע סכום זה ל-30 עד 45 מיליארד דולר, ולאחר מכן נוספו לו עד למועד הפסקת האש באפריל 2026 עוד כ-25 עד 35 מיליארד דולר.
במקביל, הערכות עתידיות של לינדה בילמס מצביעות על כך שסך עלויות המלחמה עם איראן עשוי להגיע לטריליון דולר, ואף לחרוג מסכום זה אם הלחימה תימשך. על פי ניתוחים אלה, המלחמה עם איראן עולה לארצות הברית כ-2 מיליארד דולר ביום ובסיכום כולל, תוך התחשבות בכל העלויות העקיפות, היא צפויה להגיע לפחות לטריליון דולר.
זאת, בעוד שבעבר, במהלך מלחמת עיראק, נשיא ארצות הברית דאז "ג׳ורג׳ בוש" פיטר את יועצו הכלכלי "לארי לינדזי" בעקבות תחזיתו כי עלות המלחמה תעמוד על 200 מיליארד דולר-כאשר בפועל, העלות הכוללת של מלחמת עיראק הגיעה לכ-5 טריליון דולר.
עוד נכתב ב"אל-ערבי אל-ג׳דיד" כי גורמים רשמיים בארצות הברית מנסים להציג את העלויות כנמוכות בהרבה מן המציאות. בהקשר זה, ממשל טראמפ העריך כי המלחמה תסתיים במהירות ובעלות מוגבלת. לפי הודעת הפנטגון, עלות הימים הראשונים הוערכה בכ-11.3 מיליארד דולר, אולם לדברי לינדה בילמס מדובר בהערכה שמרנית; שכן, לטענתה, העלות בימים הראשונים בלבד עמדה על לפחות 16 מיליארד דולר, בין היתר בשל קצב הצריכה הגבוה של תחמושת. נוסף על כך, קיימות עלויות בינוניות וארוכות טווח שיימשכו שנים לאחר סיום המלחמה, לרבות שיקום תשתיות והחלפת מערכות נשק מתקדמות.
הבסיסים האמריקאיים שהושמדו במלחמה
חלק ניכר מהעלויות הללו נובע מהבסיסים של ארצות הברית, שנפגעו קשות במתקפות טילים וכטב״מים של איראן.
בדיווח של "אל-ערבי אל-ג'דיד" נכתב כי במלחמה זו נפגעו קשות לפחות 20 בסיסים ומתקנים צבאיים אמריקאיים באזור; בהם בסיסים צבאיים, מרכזי שיכון לכוחות, מערכות טילים ותשתיות נוספות, ששיקומן דורש זמן רב ועלויות כבדות.
כמו כן, במלחמה זו השתמש צבא ארצות הברית במערכות הגנה מתקדמות כגון "תאאד" ו"פטריוט", במטוסי קרב חמקניים ובטילים יקרים במיוחד; כך שעלות יירוט של טיל אחד מגיעה במקרים מסוימים לכמה מיליוני דולרים. לדוגמה, עלות כל טיל יירוט מסוג "SM-3" היא כ-27.9 מיליון דולר. עלות כל יירוט במערכת "תאאד" מוערכת בין 12.8 ל-15 מיליון דולר, וכל טיל "פטריוט" עולה בין 4.1 ל-5 מיליון דולר.
בנוסף, עלות אובדן כל כטב״ם סיור מסוג "MQ-9" היא כ-120 מיליון דולר, ולפי טענת הפנטגון, צבא ארצות הברית איבד לפחות 12 כטב״מים מסוג זה. עלות ההפעלה של מפציצים אסטרטגיים מסוג "B-2" נעה בין 130 ל-150 אלף דולר לשעה, ומחירו של כל טיל שיוט מסוג "טומהוק" מוערך בכ-2 מיליון דולר.
בהקשר זה, ניתוח שפורסם על ידי מומחים למדיניות ולמלחמות עולמיות במגזין "Foreign Policy" ניסה להסביר את הסיבה לעלייה בעלויות הפוליטיות, הצבאיות והכלכליות של המלחמה עם איראן בהשוואה לווייטנאם.
הניתוח מראה כי שתי המדינות, בהתמודדותן עם ארצות הברית, נשענו על אסטרטגיה של "הארכת המלחמה" לשם שחיקה כלכלית של הצד השני; גישה שאפשרה לאיראן לנהל את המלחמה באופן יעיל ולנצל במידה רבה את הניסיון המוצלח של וייטנאם. בהתאם לכך, מסביר הניתוח כי דונלד טראמפ ביקש הפסקת אש בדיוק מסיבה זו; שכן הגיע למסקנה שהסלמת הלחימה לא תביא את איראן לשולחן המשא ומתן, וכי המשך המלחמה עלול לגרור השלכות כלכליות ופוליטיות כבדות עבור ארצות הברית- במיוחד לנוכח שליטתה של איראן במצרי הורמוז והנזקים הכלכליים הישירים והעקיפים שהיא יכולה להסב לארצות הברית ולכלכלה העולמית.
בהמשך, מגזין "Foreign Policy" העריך בניתוחו על עתיד המלחמה כי כפי שהווייטנאמים הצליחו להשיג את מטרותיהם באמצעות שחיקת ארצות הברית, כך גם איראן מצליחה לשחוק כלכלית את וושינגטון; במיוחד לאור שליטתה במיקום האסטרטגי של מצרי הורמוז.
בדוח צוין גם כי ייתכן שאיראן- במיוחד לנוכח בחירות האמצע הקרובות בעוד שישה חודשים וקיום גביע העולם בעוד חודשיים-תנסה לנצל יתרון זה כדי להפעיל לחץ כלכלי ובמקביל לחץ פוליטי; לחץ שעלול להסב נזק משמעותי לטראמפ ולמפלגתו.