חבר ועדת הביטחון הלאומי של המג׳לס "אחמד עג׳ם" התייחס לדרישות העם האיראני לקראת כל משא ומתן אפשרי ואמר: "מה שהעם זועק בשטח חייב להגיע לכדי מימוש, והדרך היחידה שיכולה להאיץ ולשפר את איכות המשא ומתן היא כניעת האויב לתנאים החוקיים של איראן".

בהמשך ניתח את מצב "ציר ההתנגדות" והזהיר כי גורמים עוינים לא צריכים להניח שקיימת בו התפרקות; זרם ההתנגדות מאוחד ומלוכד לחלוטין, וכל פגיעה באחד מקבוצותיו תיחשב, מנקודת מבטה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כהפרה ברורה של הפסקת האש.

הוא דחה כל אשליה של יצירת פילוג, הדגיש: תפיסת האויב שלפיה לאחר הפסקת הלחימה איראן תנטוש את חזבאללה, אנצאר-אללה, אל-חשד א-שעבי ושאר מרכיבי ציר ההתנגדות, אינה אלא אשליה חסרת בסיס. המחויבות לתמיכה במדוכאים ולעקרונות ההתנגדות זורמת בעורקיה של תפיסת הדיפלומטיה והפעילות בשטח שלנו".

חבר ועדת הביטחון הלאומי של המג'לס התייחס לאחר מכן לסוגיה האסטרטגית של מצר הורמוז ואמר: "ציפייתה של ארצות הברית להשתתף בניהול נתיב מים זה היא שיא של דרישות יתר; הם פלשו לאזורנו וכעת מבקשים לנהל חלק בלתי נפרד מאדמתנו".

עג׳ם הדגיש: "כעת איננו זמן לפשרות, ואנו למדנו מהמלחמה הכפויה שעלינו לעמוד על זכויותינו יותר מבעבר".

הוא הביא דוגמה מטורקיה ואמר: "כשם שטורקיה גובה אגרות במצריה, כך גם איראן לא תוותר על זכותה החוקית והבינלאומית. הצעת החוק הדחופה של חברי הפרלמנט נועדה בדיוק להסדיר מבחינה חוקית את הזכות הלאומית הזו".

הוא ציין: "הגורמים האחראים מחויבים לאכוף את הכללים בנתיב מים אסטרטגי זה, והצעת החוק האמורה מספקת את הכלי המשפטי לכך".

עג׳ם הבהיר בנוגע למושג העוצמה הימית: "סיומה של תקופת הגישה הסלחנית בת 47 השנים במצר הורמוז הוא הכרח בלתי נמנע; איננו יכולים עוד, ביד פתוחה ותוך ויתור על זכויותינו, לעמוד מנגד לנוכח תאוות היתר של זרים.

בתגובה לטענות ארצות הברית בדבר שותפות בניהול מצר הורמוז, ציין: "זוהי חרפה שלעולם לא נקבל על עצמנו; הרפובליקה האסלאמית לא תאפשר בשום אופן לזרים להתערב בנתיב המים החיוני והאסטרטגי שלנו".

חבר הפרלמנט המשיך והתייחס ללכידות ציר ההתנגדות והזהיר: "פגיעה בכל אחד ממרכיבי חזית ההתנגדות, כגון חזבאללה, אנצאר-אללה ואל-חשד א-שעבי, תיחשב בעיני איראן כהפרת הפסקת האש, ולא נאפשר לעולם את פירוקו של ציר זה".

עג׳ם שלל את ההנחה כי ניתן ליצור קרע בגוף האחיד של ההתנגדות ואמר: "נראה כי האויב סבר שאם יפסיק את העימות, ננטוש את הקבוצות הללו; זוהי אשליה חסרת בסיס, שכן התמיכה במדוכאים מושרשת עמוק בשיח שלנו".