לפי סוכנות הידיעות טסנים, בציטוט מאתר Oil Price, מחיר הנפט נותר מתחת ל-100 דולר לחבית מאז יום שני, אז החלה ארצות הברית במצור ימי כדי למנוע מעבר של כלי שיט הקשורים לאיראן דרך מיצר הורמוז. בהתחשב במצב הגיאופוליטי הבלתי יציב בנתיב השיט החשוב ביותר לנפט בעולם, לא צפוי שהרגיעה היחסית בשוקי החוזים העתידיים בימים האחרונים תימשך זמן רב.
מחיר הנפט, בהתאם להתפתחויות בשיחות בין ארצות הברית לאיראן, עשוי לעלות לשיאים חדשים או לרדת לרמות שלפני המלחמה – סביב 70 דולר – אך מעל הכול תלוי במצב השיט במיצר הורמוז ובמהירות שבה ניתן יהיה לחדש את התנועה הרגילה. נכון לעכשיו, למרות המצור האמריקאי והצהרות הפיקוד המרכזי על הצלחתו, תנועת כלי שיט שאינם איראניים טרם חודשה, בעוד שחלק מהספינות תחת דגל איראן הצליחו לעבור את המצור לפי מערכות מעקב.
ברמה העולמית, ההיצע הפיזי של הנפט נותר מוגבל מאוד, ואף שולמו מחירים של עד 150 דולר לחבית עבור סוגי נפט שאינם מהמזרח התיכון. מחירי הנפט הפיזי לאספקה מיידית עלו משמעותית, ונמצאים בכ-40 דולר מעל מחירי החוזים העתידיים. עם זאת, שוק החוזים העתידיים מושפע בעיקר מכותרות ותחושות, וכרגע הוא נשען על תקוות לחידוש המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, אולי כבר השבוע.
עבור אנליסטים, חיזוי מחיר הנפט הפך יותר מתמיד להימור, בשל חוסר הוודאות והמסרים הסותרים מצד ממשל טראמפ, מה שמקשה מאוד על תחזיות מדויקות. לדוגמה, בנק גולדמן זאקס השאיר השבוע את תחזיתו הממוצעת לשנת 2026 על 83 דולר לחבית ברנט ו-78 דולר לנפט אמריקאי קל. עם זאת, הבנק הדגיש כי קיימים סיכונים לעליות ולירידות.
לפי הבנק, הסיכון העיקרי לעליית מחירים הוא ירידה בהיקף זרימת הנפט דרך מיצר הורמוז. אנליסטים מעריכים כי הזרימה ירדה לכ-10% בלבד מהרמות שלפני המלחמה – כ-2.1 מיליון חביות ביום – וכי מאז תחילת המלחמה ב-28 בפברואר לא עבר גז טבעי נוזלי דרך המיצר.
דן סטרייבן, בכיר בגולדמן זאקס, ציין כי הפסקת אש מפחיתה את הסיכון להפרעה ממושכת בהיצע, אך הדגיש כי שיקום זרימת הנפט דרך המיצר ייקח זמן. לפי הערכות הבנק, הפגיעה בהיצע עומדת על כ-10–11 מיליון חביות ביום, בעוד ירידה בביקוש – בעיקר באסיה, במיוחד בענפי התעופה והפטרוכימיה – מפצה על כ-3 מיליון חביות ביום.
עוד צוין כי ככל שהירידה בביקוש באסיה תימשך, היא תתפשט גם לשווקים ואזורים אחרים. הבנק מעריך כי זרימת הנפט במיצר תתחיל להשתפר ותשוב כמעט לרמה רגילה עד אמצע מאי, בעוד שהפקת הנפט במדינות המפרץ תתאושש עד אמצע יוני.
בשבוע שעבר הזהיר גולדמן זקס כי אם מיצר הורמוז יישאר סגור ברובו לתנועת מכליות למשך חודש נוסף, מחיר נפט ברנט עשוי לעבור בממוצע את רף 100 הדולר השנה. אם ההגבלות יימשכו מעבר לכך, המחיר עשוי להגיע ל-120 דולר ברבעון השלישי ול-115 דולר ברבעון האחרון של השנה.
לגבי ירידת מחירים, הבנק מעריך כי הפסקת ההפקה במפרץ נמוכה מהצפוי, וכי ירידה חדה בביקוש עקב עליית מחירים ומחסור עשויה לאזן את השוק ברמות מחירים מעט נמוכות יותר.
גם אנליסטים נוספים מדגישים כי התחזיות מלוות בסיכונים לשני הכיוונים. אסטרטגים מחברת ING ציינו כי שוק החוזים העתידיים נותר יציב או בירידה על רקע תקווה להארכת הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן ולחידוש שיחות לסיום המלחמה. עם זאת, הם הדגישו כי השוק הפיזי נעשה הדוק יותר ככל שעובר הזמן ללא חידוש זרימת הנפט דרך מיצר הורמוז. לדבריהם, כ-13 מיליון חביות ביום של יצוא נפט נפגעו, והמצור האמריקאי עשוי להגדיל מספר זה בפתאומיות.
הבנק הסקנדינבי SEB מניח בתרחיש הבסיס שלו כי מיצר הורמוז יפעל עד אמצע חודש מאי בכ-20% בלבד מהקיבולת הרגילה שלו, לפני פתיחה מלאה מחדש, וכי לא נפגעה תשתית נפט או גז משמעותית נוספת במפרץ הפרסי. עם זאת, הבנק חזר והדגיש בהודעה שפרסם ביום רביעי כי "מיצר הורמוז אינו המיצר היחיד שטראמפ צריך לפתוח", שכן איראן עשויה לשמור על שליטתה גם במקרה של הגעה להסכם.
אולה ואלבאי, אנליסט סחורות בבנק, כתב: "הסיכון לתחזית שלנו הוא דו-כיווני לחלוטין: דיפלומטיה מהירה יותר עשויה להוריד משמעותית את המחירים מכאן והלאה, בעוד שכישלון במשא ומתן – או גרוע מכך, פגיעה בתשתיות – עלולים להוביל לעלייה חדה בחוזים הפיננסיים לרכישת נפט ולהקפיץ את המחיר באופן ברור מעל 150 דולר לחבית."