לפי הדיווח של המחלקה העברית של סוכנות הידיעות טסנים, נרטיב המלחמה עבור תושבי השטחים הכבושים:

בימים שבהם האמת זקוקה יותר מתמיד להישמע, התמונות של דיכוי אלים של מחאות פנימיות בישראל חושפות מציאות מדאיגה; מציאות שמצביעה על כך שמבנה השלטון בישראל פועל לא על בסיס רצון הציבור, אלא לפי רצונות ואינטרסים של מעגל מצומצם של בעלי כוח.

במרחב כזה, התקשורת אינה משקפת את המציאות כפי שהיא, אלא פועלת תחת מגבלות של צנזורה; חדשות שאמורות להגביר מודעות מסוננות, כך שהחברה תישאר מרוחקת ממה שבאמת מתרחש. וזה לא מסתכם רק במידע—גם הזכות הבסיסית למחות ולהביע דעה נתקלת בתגובות נוקשות.
במרכז ההתפתחויות האלה עומדת ממשלת נתניהו; ממשלה שמבקריה רואים בה גורם להחרפת המשברים הפנימיים ולהעמקת הקרעים החברתיים. תהליך שלדעת רבים אינו מחזק את הביטחון, אלא דווקא מגביר חוסר אמון ואי שביעות רצון בקרב הציבור.
מה שנראה כמקור הדאגה המרכזי עבור המערכת הוא העלייה במודעות הציבורית. חברה שאם תבין לעומק את מצבה, עשויה לשנות את כיוון ההתפתחויות. ייתכן שזו הסיבה שמחאות נגד המלחמה והתכנסויות אזרחיות אינן זוכות להישמע—אלא מדוכאות.
ובסופו של דבר, נותרת השאלה: האם ניתן להשתיק קול של חברה שלמה לנצח, או שהקול הזה ימצא את דרכו, במוקדם או במאוחר?