לפי דיווך של סוכנות הידיעות טסנים, גם בתקופת המתקפה העיראקית על איראן, הרפובליקה האסלאמית אמנם חוותה ימים קשים, אך נהנתה מתמיכה עממית רחבה. תפיסת המשטר הבעת'י כי הפסקת הפצצת הערים תלויה בהפלת הממשלה בידי מתנגדים הייתה לא יותר מאשליה. סדאם חוסיין הבין במהרה כי למרות התנאים הקשים לאחר המהפכה, הרפובליקה האסלאמית מסוגלת לגייס מיליוני אנשים להגנה על המדינה ולשמירה על השלטון.

46 שנים לאחר מכן, גם מנהיגי ארה"ב והמשטר הציוני תקפו את איראן מתוך אשליות דומות. ההבדל הוא שהפעם, בניגוד לסדאם חוסיין שפתח במלחמה קרקעית, דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פתחו במלחמה אווירית באמצעות הפצצת ערים שונות באיראן. כל אדם, בכל מקום ובכל זמן, עלול להפוך למטרה. מלחמה אווירית, כפי שהוכח בשבועות האחרונים, עלולה להיות חסרת מטרה עוד יותר.

אל־ג'זירה הוסיפה כי מלחמה זו נכשלה, וציינה כי לכישלון ממשל טראמפ שתי סיבות: ראשית, חוסר הבנה מלאה של וושינגטון את מבנה הכוח באיראן; ושנית, העובדה שהרפובליקה האסלאמית אינה מדינה טוטליטרית התלויה באדם אחד.

במקביל, למרות שלפני המלחמה התלוננו אזרחי איראן על המצב הכלכלי, כבר בימים הראשונים הם הביעו בתבונה תמיכה בממשלה ובשלמות הטריטוריאלית של מדינתם, משום שהבינו היטב שמדובר במלחמה שנכפתה עליהם ואינה קשורה לפרנסתם, אלא למאבק נגד ריבונות העם.

בסיום הדיווח הדגישה אל־ג'זירה כי האשליה לפיה באמצעות מלחמה, טרור והפצצות ניתן לגרום לעם להפיל את ממשלתו לא הצליחה עבור סדאם חוסיין – וגם לא תצליח עבור טראמפ ונתניהו.