מחקר שערך מרכז המחקרים האסטרטגיים של סוכנות הידיעות טסנים, אשר בחן את כלל הפרסומים של 80 מכוני מחקר בינלאומיים במהלך החודש האחרון, מצביע על מגמה ברורה: קיים קונצנזוס רחב בקרב אנליסטים ומומחים כי ארה״ב וישראל לא הצליחו לממש את יעדיהן המרכזיים בעימות מול איראן.

לפי ממצאי הניתוח, ניתן לזהות חמישה עקרונות מרכזיים בהערכת המלחמה:

ראשית, ארה״ב וישראל הצליחו להשיג הישגים צבאיים טקטיים מסוימים, בעיקר בזכות עליונות טכנולוגית באמצעי לחימה מתקדמים.

שנית, ברמה האסטרטגית, איראן הצליחה לסכל את כל היעדים המרכזיים של יריבותיה – בהם הפלת המשטר, פירוק המדינה או ניטרול יכולות ההגנה שלה, וכן כפיית כניעה פוליטית-חברתית.

שלישית, איראן ניהלה מערכה מורכבת וא-סימטרית, תוך פגיעה ביוקרה הצבאית והטכנולוגית של יריבותיה, לצד שליטה אפקטיבית במצרי הורמוז – מצב שבו ארה״ב, ישראל ובעלות בריתן לא הצליחו לשנות את המציאות הצבאית בשטח.

רביעית, הלחימה התפתחה למלחמת התשה. עם זאת, על פי ההערכות, ממד הזמן פועל דווקא לטובתה של איראן ולא לטובת ארה״ב וישראל.

ולבסוף, ההערכה היא כי ארה״ב ובעלות בריתה יידרשו לסיים את המלחמה בהקדם – בין אם באמצעות הישג תודעתי-תעמולתי, ובין אם ללא הישג כזה כלל.

המחקר כלל מכוני מחקר מארה״ב, אירופה, אסיה, קנדה, אוסטרליה, אמריקה הלטינית, אפריקה וגופים בינלאומיים, בהם מוסדות מובילים בתחומי המדיניות, הביטחון והכלכלה. מסקנותיו משקפות, לטענת עורכיו, מכנה משותף רחב בניתוחים הגלובליים של העימות.

רשימת מכוני המחקר:ברוקינגס, קרנגי, צ'טהם האוס, המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), ראנד, המועצה ליחסי חוץ (CFR), המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS), מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית (PIIE), הריטג', המרכז לקידמה אמריקאית (CAP), מרכז וילסון, ברויגל, המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (IFRI), קרן גטוליו ורגאס (FGV), המכון היפני לעניינים בינלאומיים (JIIA), המכון לפיתוח קוריאה (KDI), קרן קונרד אדנאואר (KAS), קרן פרידריך אברט (FES), המכון הסיני ליחסים בינלאומיים עכשוויים (CICIR), קרן המחקר אובזרבר (ORF), המועצה האטלנטית, סטימסון, המרכז לפיתוח גלובלי (CGD), המרכז לחדשנות בממשל בינלאומי (CIGI), המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR), המכון הגרמני לעניינים בינלאומיים וביטחון (SWP), קלינגנדייל, המכון הדני ללימודים בינלאומיים (DIIS), סיפרי (SIPRI), הפורום הכלכלי העולמי (WEF), המכון למדיניות ציבורית גלובלית (GPPi), קרן מרשל הגרמנית (GMF), ניו אמריקה, מכון אספן, המרכז לביטחון אמריקאי חדש (CNAS), קאטו, המכון האמריקאי ליזמות (AEI), המכון למחקר מדיניות ציבורית (IPPR), דמוס, קרן הכלכלה החדשה (NEF), פוליסי אקסצ'יינג', המרכז לרפורמות אירופיות (CER), המרכז ללימודי מדיניות אירופית (CEPS), ISGlobal, מכון CESifo לכלכלה, המכון לפיתוח מעבר לים (ODI), המכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI), המכון הטרנס-לאומי (TNI), שקיפות בינלאומית, קבוצת המשבר הבינלאומית (ICG), המכון לחקר השלום באוסלו (PRIO), הדסון, קבוצת יוראסיה, מכון לואי, מכון גרטן, המכון הבינלאומי לפיתוח בר-קיימא (IISD), המכון הלאומי למחקר של יפן (NIRA), מכון המחקר של טאיוואן, רשת הממשל בר-קיימא (SGI), המכון ליחסי גזע בדרום אפריקה (IRR/CER), המכון ללימודי ביטחון באפריקה (ISS Africa), אפריקה פורטל, המרכז הקנדי לחקר הפיתוח הבינלאומי (IDRC), המכון ללימודי ביטחון של האיחוד האירופי (EUISS), המכון הבינלאומי לדמוקרטיה וסיוע לבחירות (IDEA), אוניברסיטת האו״ם (UNU), מכון גוטליב דוטוויילר (GDI), אווניר שווייץ, המרכז לחקר מדיניות בהודו (CPR), המכון ללימודי מדיניות (IPS-DC), המכון למדיניות כלכלית (EPI), ת'רד ויי, מרכז בלפר, המכון לממשל אוסטרליה, קרן ססאקווה, מכון הבנק לפיתוח אסיה (ADBI), קרן אל-דיאריו, קרן אלטרנטיבאס, CIDOB.