לפי דיווך של סוכנות הידיעות טסנים, אל-ג'זירה העלתה בניתוח אסטרטגי את השאלה: "האם ישראל שגתה בהערכתה עם פתיחת המלחמה מול איראן?", ודיווחה על שינוי בטון בתקשורת הישראלית ועל הופעת סימנים ראשונים לנרטיב של כישלון.

המאמר, שפורסם חודש לאחר תחילת התקיפות המתואמות של ישראל וארצות הברית נגד איראן, מציג תמונה של מתחים גוברים בתוך מערכת קבלת ההחלטות בישראל וספקות הולכים וגוברים.

לפי אל-ג'זירה, העיתון "ידיעות אחרונות" חשף ב-5 באפריל, מפי הכתב הבכיר יוסי יהושוע, עימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש המוסד דוד ברנע.

עימותים אלו נוגעים לכישלון תוכניות שנועדו להביא לקריסת המערכת באיראן. שלושה ימים קודם לכן דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי ברנע הציג תוכנית לאמריקאים שלפיה לאחר "מכת ראש" תתפתח תנועת מחאה עממית מנצחת באיראן. אל-ג'זירה מציינת כי ראש המוסד לא היה מעביר מסר כזה ללא אישור ראש הממשלה.

המשבר החריף כאשר הרמטכ"ל הרצי הלוי הזהיר את הקבינט כי הצבא עלול "להתפורר מבפנים", במיוחד בשל מחסור בכוח אדם. אל-ג'זירה מציינת כי כאשר במהלך מלחמה הדרגים הפוליטיים והביטחוניים מתחילים להאשים זה את זה — זהו סימן רע.

בתחילת המלחמה שררה בישראל אווירה של אופוריה. בכירים דיברו על תיאום "חסר תקדים" עם ארצות הברית, כולל פגישות ושיחות רבות בין נתניהו לדונלד טראמפ.

כוחות ישראליים ואמריקאים ביצעו הפצצות כבדות, חיסלו דמויות בכירות והרסו תשתיות. עם זאת, איראן הגיבה בתקיפות יומיות. בשל הצנזורה בישראל, קשה להעריך את היקף הנזק.

לפי הדוח, נפגעו מטרות אסטרטגיות בישראל, כולל אזור הכור בדימונה, בתי הזיקוק בחיפה ונמל התעופה בן גוריון.

בנוסף, אזרחים ישראלים שוהים שבועות במקלטים, הכלכלה נפגעה קשות ומוסדות רבים נסגרו. ישראל אמנם זועזעה, אך לא קרסה.

אל-ג'זירה מציינת כי עולות שאלות בציבור: האם הנחות היסוד של ישראל קורסות? האם האסטרטגיה האיראנית מצליחה להחזיק מעמד ואף להגדיל את כושר הפעולה?

לפי הניתוח, יכולת איראן להמשיך בתקיפות תגמול עולה על ההערכות הראשוניות. גם ירידה במלאי טילי היירוט והחזית בלבנון מול חיזבאללה מעוררות דאגה.

למרות עוצמת ההרס של ישראל, גם מערכה זו חסרת סוף ברור. הדברים מתרחשים לאחר הלחימה בעזה, שם חמאס עדיין קיים.

הדוח מציין כי לישראל אין תוכנית פוליטית ברורה, והיא נשענת על גישה צבאית בלבד.

אל-ג'זירה מוסיפה כי שינויים פנימיים בישראל, כולל עליית השפעת זרמים אידיאולוגיים ודתיים במערכת הביטחונית, מעצבים את תפיסת הביטחון הלאומי.

כמו כן, ישנה נטייה לעבור ממלחמות קצרות למלחמות ממושכות, ואף לאימוץ תפיסות רחבות יותר כמו "ישראל הגדולה".

לפי הדוח, ישראל עלולה להמשיך להסלים את המצב ואף לדחוף למעורבות אמריקאית עמוקה יותר.

לבסוף, אל-ג'זירה מתייחסת לארצות הברית וטוענת כי קיימים ספקות גוברים לגבי האסטרטגיה הנוכחית. ייתכן שארצות הברית תבחר לסגת ולהשאיר את ישראל ללא אפשרויות טובות.

בהשוואה למשבר סואץ בשנת 1956, נטען כי מלחמה זו עשויה להיחשב לנקודת מפנה היסטורית. התמיכה בישראל בארצות הברית נחלשת, והשילוב בין תלות גוברת לאובדן תמיכה ציבורית מתואר כמסוכן.

לסיכום, אל-ג'זירה מזהירה כי ישראל, בניסיון להשיג הישגים גדולים, עלולה למצוא את עצמה בפני נפילה דרמטית.