עראקצ׳י: האמון באמריקה הוא אפס

עבאס עראקצ׳י ציין שעד כה לא ניתנה כל תגובה מצידנו לתוכנית האמריקאית ואמר: "מטרתנו היא להבטיח את האינטרסים ולשמור על זכויות העם האיראני. כרגע מטרה זו מושגת באמצעות הגנה מפני תוקפנות אויבים זרים, במיוחד אמריקה והמשטר הציוני, ובכל עת שנידרש שימוש בכלים אחרים, יתקבלו החלטות"

שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, בראיון עם אלג׳זירה לגבי משא ומתן בין איראן לאמריקה ציין: "המציאות היא שאין לנו ניסיון טוב במשא ומתן עם אמריקה. פעם אחת ניהלנו משא ומתן והושג הסכם, אך אמריקה יצאה ממנו ללא סיבה. בשנה שעברה ובשנה הנוכחית ניהלנו משא ומתן פעמיים, והתוצאה הייתה תקיפה. לכן אין כל אמון שנוכל להגיע לתוצאה באמצעות משא ומתן, והאמון הוא בגובה אפס. ברור שכל פעם שמוצע לנו משא ומתן, הנושא הראשון שצריך לבדוק הוא כמה כנות קיימת בהצעה שלהם – ואנחנו לא רואים כנות כלשהי. אין אמון, וליצירת אמון דרושים צעדים משמעותיים".

להלן פירוט הראיון הייחודי של רשת אלג׳זירה עם, שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן:

אדוני השר, בנוגע למשא ומתן, קיימת תפיסה בארצות הברית שהמשא ומתן מתקיים ואיראן קיבלה את תנאי אמריקה. מה דעתך על עמדת זו?

המשא ומתן במונחים של יחסים בינלאומיים מוגדר כשני מדינות יושבות זו מול זו ומדברות כדי להגיע להסכם. כרגע אין דבר כזה בין איראן לארצות הברית. עם זאת, לפעמים מדינות מתקשרות זו עם זו באמצעות החלפת מסרים, ישיר או עקיף. זה לא נקרא משא ומתן.

למרות זאת, קיימת החלפת מסרים בין איראן לארצות הברית. אנו מקבלים מסרים מהצד האמריקאי; חלקם ישירים וחלקם דרך חברינו באזור. בכל מקום שנדרש, אנו עונים על המסרים הללו. לכן עד כה לא התקיים כל משא ומתן, והטענות בנושא אינן נכונות. החלפת מסרים, שלפעמים כוללת אזהרות מאיתנו או נקודות מצד השני, אינה משא ומתן; אך התהליך קיים.

דיברת על החלפת מסרים ישירה. האם קיימת קשר ישיר עם הצד האמריקאי או שמדובר בעקיף?

ההחלפה מתבצעת דרך מתווכים. מר ויטקוף, כמו בעבר כאשר שלח לי מסרים, גם כיום שולח מסרים ישירים. כפי שאמרתי, זה בהחלט לא משא ומתן, אלא סוג של החלפת מסרים שיכולה להתקיים גם במצבי שלום וגם במצבי מלחמה, וכרגע היא מתבצעת.

בממשל האמריקאי נאמר כי קיימים צדדים באיראן. האם יש באמת צדדים נוספים מלבד הצדדים המוכרים? האם קיימת חלוקה או פילוג במערכת הפוליטית באיראן?

לא, בהחלט לא. כל המסרים שמוחלפים נעשים דרך משרד החוץ הרשמי או בידיעתו. שירותי הביטחון מנהלים לעיתים קשרים, אך הכל נעשה במסגרת מוגדרת, דרך הממשלה ובפיקוח המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. קיים ניהול אחיד על כל העניינים ואין כל סוג של מחלוקת או קבלת החלטות נפרדת.

מה דעתך על טענת נשיא אמריקה כי איראן ענתה ל-15 בקשות אמריקאיות?

עד כה לא נתנו כל תגובה לתוכנית האמריקאית בת 15 סעיפים. לא ניתנה שום תגובה.

נמסר שהצבתם חמישה תנאים. האם באמת הגבתם לתנאים הללו?

לא, לא ניתנה כל תגובה מהצד שלנו לצד השני. חמישת הסעיפים או התנאים נגעו לשערות של אחד התקשורת. תפקיד התקשורת הוא להעלות הערכות וניתוחים, אך אין תגובה רשמית מצידנו עד כה.

מה מצב המשא ומתן? האם ניתן לדבר על התקדמות או שהמצב עדיין מורכב?

עדיין לא התקבלה כל החלטה מצידנו. יש שיקולים רבים. התנאים שלנו לסיום המלחמה ברורים לחלוטין. איננו מקבלים הפסקת אש; אנו שואפים לסיום מלא של המלחמה, לא רק באיראן אלא בכל האזור. בנוסף, אנו דורשים הבטחות לכך שהסכסוכים הללו לא יחזרו ונזקי העם האיראני יפוצו.

 אמרת שאין כרגע בסיס למשא ומתן. באילו תנאים יתאפשר משא ומתן?

כאשר ההנהגה העליונה של הרפובליקה האסלאמית של איראן תגיע למסקנה שהאינטרסים של העם האיראני יושגו בדרך זו, יינתנו ההוראות הדרושות לגורמים המבצעים, כולל משרד החוץ.

מטרתנו היא להבטיח את האינטרסים ולשמור על זכויות העם האיראני. כרגע מטרה זו מושגת באמצעות הגנה מפני תוקפנות אויבים זרים, במיוחד אמריקה והמשטר הציוני. בכל עת שנידרש שימוש בכלים אחרים, יתקבלו החלטות.

אומרים שאיראן מודאגת שאולי תותקף שוב במהלך המשא ומתן. האם זה מונע את המשא ומתן?

כמובן שההתקפות נמשכות כעת. אבל הנקודה שלך נכונה. העובדה היא שאין לנו ניסיון טוב עם משא ומתן עם ארצות הברית. פעם אחת התנהלנו משא ומתן והושג הסכם, אך ארצות הברית יצאה ממנו ללא סיבה. בשנה שעברה והשנה קיימנו שני סבבי משא ומתן והתוצאה הייתה התקפה. לכן אין אמון שנוכל להגיע לתוצאה דרך משא ומתן והאמון הזה כמעט אפס. בכל פעם שמוצע משא ומתן מצידם, הנושא הראשון שיש לבדוק הוא עד כמה הכנותם אמיתית; אנחנו לא רואים שום כנות. אין אמון, ולצורך יצירת אמון יש לבצע צעדים משמעותיים. ההחלטה אם הרפובליקה האסלאמית של איראן תתכנס או לא היא נושא אחר, אך עבורנו הנושא הראשון בבחינת כל הצעה הוא עד כמה אפשר להאמין-וכרגע אין שום אמון.

באשר להבטחות מה דעתך? האם מדינות כמו פקיסטן, מצרים וטורקיה יכולות להבטיח?

טבעי שהבטחה של מדינה או שתיים אינה מספיקה. אפילו ניסיון הראה שהבטחת מועצת הביטחון אינה מספיקה. חברינו העלו רעיונות כיצד ניתן להבטיח סיום מלא ויציב של המלחמה. אנו בוחנים אותם כדי להבין אילו הבטחות יכולות להיות יעילות אם יום אחד המלחמה תסתיים לפי תנאי איראן.

מה דעתך על האיום בהתקפה על התשתיות ומשאבי האנרגיה של איראן?

פעמיים ניסו אותנו – איננו מקבלים דדליינים. עבורנו הבטחת הביטחון וזכויות העם האיראני חשובה. אף אחד לא יכול לקבוע לנו דדליינים. דדליינים מלאכותיים אינם מועילים אלא רק מקשים, וכפי שראיתם, הדדליינים האלה כבר חודשו פעמיים.

נשיא ארצות הברית חייב לשנות את גישתו. עם העם האיראני לא ניתן לדבר בשפה של איומים ודדליינים. העם האיראני גדול, עצמאי ובעל תרבות וציביליזציה עשירה. יש לדבר איתם בכבוד, אחרת הם יגיבו בשטח.

מה עמדת איראן לגבי מצר הורמוז?

מצר הורמוז נמצא במים הפנימיים של איראן ועומאן, לא במים בינלאומיים. לכן טבעי שהאינטרסים של איראן ועומאן בנוגע למעבר במצר חייבים להילקח בחשבון. כרגע המיצר פתוח, אך עבור ספינות של מדינות שנמצאות במצב עימות איתנו הוא סגור.

טבעי שבזמן מלחמה לא נותנים לאויבים שלנו להשתמש במים הפנימיים שלנו למעבר. ספינות של מדינות אחרות לא עוברות את המיצר בגלל החשש מחוסר ביטחון באזור ועלויות ביטוח גבוהות. חלק מהן נכנסו איתנו למשא ומתן ואנו יצרנו עבור רבות מהן, במיוחד עבור חברינו, הסדרים למעבר בטוח. ההסדרים לאחר המלחמה הם עניין של איראן ועומאן. כמובן שאנו מתחשבים גם באינטרסים של חברינו באזור. מבחינתנו, מצר הורמוז יכול להיות נתיב שלום למעבר בטוח ושקט של כל המדינות, אך הבטחת ביטחון הספינות והמעבר שלהן, וכן ענייני סביבה, דורשים מנגנון משותף בין המדינות החופיות-איראן ועומאן.

מה דעתך על האיום בהתקפה על האיים או התקפה קרקעית?

פעם כבר עניתי על שאלה זו ואמרתי שאנו מחכים. אינני חושב שיש להם אומץ לעשות זאת. יהיו להם אבדות רבות. כמובן שאיננו שואפים לכך, כפי שלא רצינו מלחמה ולא פתחנו בה, אך הגנו על עצמינו. נגרמו אבדות ונזקים לציוד ולמתקנים שלהם. אנו יודעים להגן על עצמינו היטב. במלחמה קרקעית אנחנו אף יותר מיומנים ומצוידים. אנו מוכנים במלואו להתמודד עם כל איום קרקעי ויש לנו ניסיון מספיק. אנו מקווים שלא יעשו טעות כזו.

האם ייתכן שהמלחמה תתפשט למפרץ באב אל-מנדב ולים האדום?

נושא באב אל-מנדב שייך למדינות האזור. תימן, במיוחד, פועלת לפי מדיניותה. תימן ביצעה בעבר פעולות למען העם הפלסטיני. אם עכשיו יחליטו לפעול – זה עניינם. אנו לא מבקשים מאף אחד דבר ויודעים להגן על עצמנו, אך אם קבוצות באזור יחליטו לתמוך – זו החלטה שלהן.

האם סיום המלחמה יכלול את כל האזור?

מבחינתנו, סיום המלחמה באיראן צריך לכלול ולהיות מלא בכל האזור – כלומר כשמדברים על סיום מלחמה, אנו מתכוונים לסיום מלחמה באיראן, בלבנון, בעיראק ובתימן. אנו שואפים לשלום בכל האזור.

האם הקבוצות הללו מוכנות למשא ומתן עם ארצות הברית?

כרגע אין תוכנית למשא ומתן. בכל עת שיתקבלו החלטות בנושא, נחשוב על כך.

נושא חשוב נוסף הוא לוח הזמנים של ארבעה עד שישה שבועות שהוכרז על ידי אמריקה. מה דעתך על המשך המלחמה?

אנחנו לא מגבילים את עצמינו בזמן בהגנה על עצמינו ונגן על המדינה והעם שלנו בכל דרך ובכל אמצעי שיידרש. לא משנה לנו אילו מועדים קבעו אויבינו לעצמם, אך ההמלצה שלנו היא שכדאי להם לסיים את המלחמה הזו לחלוטין ובצורה סופית לפני שייגרם נזק נוסף.

האם איראן מוכנה למלחמה של שישה חודשים?

לפחות שישה חודשים!

ארצות הברית טוענת שמערכות הטילים באזור הושמדו. מה דעתך?

אם כך, מאיפה מגיעים הטילים והכטב״מים שנורים לעברם? בימים האחרונים מטוסי אווקס הושמדו על ידי כטב״ם איראני זול – מאיפה זה מגיע? אני חושב שלא צריך לשים לב לקמפיין התעמולתי של האמריקאים, והעולם ער ויכול לראות. המכות שלנו נמשכות באופן רציף. הם לא הצליחו לעצור את המכות שלנו ולא פתחו את מיצר הורמוז. הם פנו גם למדינות אחרות לעזרה, ועדיין לא הצליחו לפתוח אותו. עכשיו הם מתחננים למשא ומתן. לכן, אני חושב שאין להתייחס לתעמולה של אויבינו. המציאות בשטח היא ששמרנו על יכולת ההגנה שלנו והמכות שלנו נמשכות בעוז.

אם יתקיימו משא ומתן, מה תהיה העדיפות של איראן?

כרגע אין לנו תוכנית. אם נגיע לשלב הזה, נגדיר את העדיפויות.

במדינות האזור קיימות חששות – למה איראן תוקפת אותן?

אנחנו לא תוקפים מדינות ידידותיות באמת, אלא מכוונים למטרות ולכוחות אמריקאיים שנמצאים, למרבה הצער, באותן מדינות. ייתכן שלעיתים ייגרם נזק משני, אך מטרתנו היא לתקוף מטרות אמריקאיות. אף אחד לא יכול להכחיש שארצות הברית משתמשת באדמות ובמרחב האווירי של מדינות אלו לתקוף את איראן – וזה עובדה.

ישנן ראיות רבות לכך, ואפילו האמריקאים עצמם הודו כי טילי HIMARS בעלי הטווח הקצר נורים לעבר איראן. האם הם נורים ממרחק 2,000 ק״מ? לא, הם נורים מהאזור.

המטוסים שלהם שממריאים מאוניות, איפה מתדלקים? על ידי מטוסי תדלוק שממוקמים בבסיסים שלהם – אין דרך אחרת.

אנחנו מכוונים רק למטרות אמריקאיות ולמקומות שמשרתים את הכוחות האמריקאים או מקומות שבהם הם מתרכזים. העיתונות האמריקאית הודתה שכוחות אמריקאיים מגיעים לבתי מלון ומשתמשים בתושבי המפרץ המפרסי כמגן אנושי. למה הם לא רואים את העובדות הללו?

מלחמה זו החלה על ידי ארצות הברית והמשטר הציוני באמצעות הבסיסים שלהן באזור. חברינו במפרץ צריכים להיות כועסים על ארצות הברית – למה אף פעם לא גינו את הפלישה האמריקאית?

אנחנו מואשמים רק כי אנחנו מגינים על עצמינו. אנחנו רוצים שחברינו באזור יחיו בכבוד ובגאווה. אנחנו מכבדים את הריבונות הערבית ומכבדים את חברינו, בעוד שחבריהם האמריקאים העליבו את מנהיגי מדינות חופי המפרץ, אך אנחנו מדברים איתם בכבוד ושואפים ליחסים מכובדים וידידותיים.

כיצד אתה רואה את העתיד של יחסי איראן עם מדינות באזור?

אני מסכים שבעתיד יהיה קשה לבנות אמון, אך אני בטוח שבזכות הכוונות הטובות שלנו, בהתנהגות האסלאמית של המדינות הערביות ובמטרות המשותפות, נוכל לשחזר את האמון. אנחנו מאמינים ביחסים ידידותיים ומכובדים עם מדינות האזור. ביטחון המפרץ צריך להבטיח על ידי מדינות האזור. הבסיסים האמריקאיים הוכיחו שהם מסכנים את ביטחון האזור. החברים שלנו שמתלוננים על כך שאנחנו תוקפים אותם, למה הם לא מתלוננים על כך שארצות הברית לא הבטיחה להם ביטחון? נוכחות בסיסים אמריקאיاם באזור מונעת ביטחון, ובעתיד נצטרך להגיע להחלטה משותפת לחיות יחד בביטחון. ביטחון דורש מבנה קיבוצי – אי אפשר שצד אחד יהיה בטוח והצד השני לא. כך גם עם רווחה, התקדמות ושגשוג – צריכים להיות משותפים. אם רוצים ביטחון יציב, צריך להתנתק מכוחות זרים ולהישען על עצמינו.