לפי דיווח סוכנות הידיעות טסנים, בעוד שהציונים תחת צנזורה צבאית חמורה נמנעים תמיד מחשיפת הנתונים האמיתיים של אבדותיהם במלחמות, ובמיוחד במלחמה הנוכחית עם איראן, ובאופן כללי אינם נוהגים לפרסם את מספר ההרוגים שלהם — פרסם משרד הבריאות הישראלי נתונים מצונזרים חדשים על מספר הפצועים מאז תחילת המלחמה עם איראן וכן מאז תחילת המלחמה ב־7 באוקטובר 2023.

משרד הבריאות הישראלי הודיע בהצהרה חדשה כי אתמול פונו 118 פצועים לבתי החולים, דבר שמעלה את מספר הפצועים מאז תחילת המלחמה עם איראן ל־6,638.

המשרד ציין כי סך כל הפצועים שהגיעו לבתי החולים בישראל מאז תחילת המלחמה עם איראן ב־28 בפברואר האחרון, ועד חצות יום שלישי, 31 במרץ, הגיע ל־6,638.

משרד הבריאות של המשטר הציוני ציין גם כי מספר הפצועים הכולל שהגיע לבתי החולים בישראל מאז 7 באוקטובר 2023 הגיע ל־82,956.

עם זאת, גם מקורות ישראליים מודים כי מספרים אלה אינם משקפים את ההפסדים האמיתיים שסופגים הכובשים במלחמה עם איראן, שכן קיימת פיקוח חמור מצד הרשויות הישראליות על פרסום פרטי ההפסדים. לדוגמה, הודעת משרד הבריאות על 6,600 פצועים לעומת הערכות של מרכזי מחקר המדווחות על מספר משמעותי של הרוגים, מעידה על כך.

המלחמה השפיעה בבירור על פרטי חיי היומיום בעורף של המשטר הציוני; עד כדי כך שמשרד החינוך החליט להשאיר בתי ספר סגורים באזורים נרחבים, כולל הצפון ואזור תל אביב, והלמידה מרחוק נמשכת באזורים אחרים בשטחים הכבושים.

מצד שני, המשטר הציוני יודע היטב שהעורף שלו הוא נקודת התורפה שלו, וכי לאיראן ולחזבאללה יש טילים וכטב"מים מתקדמים המכסים את כל שטחי פלסטין הכבושה, והם הוכיחו את יכולתם לפגוע בתשתיות חיוניות וביעדים אסטרטגיים בעומק, כולל שיתוק החיים והפרעה לשגרת היומיום של המתנחלים, ככלי לחץ על הקבינט ומקבלי ההחלטות, במטרה להשפיע במהירות על תוצאות המלחמה.

למרות שהגורמים הציוניים מתרברבים בחוסן העורף, המציאות שונה, והנהגת המשטר הכובש יודעת כי דעת הקהל בישראל זקוקה לשכנוע; שכן ככל שהמלחמה נמשכת, כך גוברים הספקות והשאלות בשיח הציבורי הפנימי, במיוחד לאור מהפכת המידע והתפשטות הרשתות החברתיות, שאינן מאפשרות עוד שליטה בלעדית של הקבינט על המידע ותמונת המלחמה.

נכון שהמשטר הציוני, לאור התמיכה הבלתי מוגבלת והכוללת של המערב וארצות הברית, חזק מבחינה צבאית, מכין כל העת את העורף שלו, כלכלתו היא מן החזקות בעולם, ויש לו הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערב וברית אסטרטגית עם ארצות הברית — אך מנגד הוא יודע שהעורף הוא נקודת חולשה, ושחזרה מתמשכת של נפילות טילים, אזעקות והעברת תושבים למקלטים ברוב היישובים לאורך זמן יוצרת תחושת פחד ואי־יציבות מתמשכת בחברה.

לכן, אם המלחמה תימשך זמן רב, הדבר עלול ליצור אתגרים נוספים, במיוחד לאור העובדה שכלכלת ישראל תלויה במידה רבה במגזרי הטכנולוגיה, התיירות וההשקעות הזרות, אשר מושפעים במהירות מחוסר יציבות ביטחונית. מסיבה זו, יכולת החברה הישראלית להסתגל לתנאי המלחמה הנוכחיים, אם תתארך, תהיה אחד הגורמים החשובים בקביעת מסלולה.

כל זאת בעוד שהציונים כבר מהימים הראשונים של המלחמה עם איראן, לאחר שראו את גל התקיפות הקשות והקטלניות, יצאו לרחובות ודרשו להפסיק את המלחמה. כמו כן, תמונות מחיי היומיום של הציונים במקלטים מעידות על הסבל הקשה שלהם מתוצאות המלחמה; במיוחד משום שמעולם לא הורגלו למצבים כאלה ולכך שהעורף שלהם הופך לשדה קרב, ותמיד ראו את המלחמה כמתרחשת בשטחי אחרים.

גם כלי תקשורת בעברית הודו פעמים רבות כי צבא ישראל, באמצעות צנזורה צבאית חמורה, אינו מאפשר פרסום של הנתונים האמיתיים על האבדות, וכי הנתונים המתפרסמים סותרים במידה רבה את העדויות מהשטח ואת דיווחי בתי החולים.

לפי מקורות בעברית, אחת הפעולות המרכזיות של צבא ישראל במלחמה הנוכחית עם איראן ולבנון היא הגברת הצנזורה על פרסום כל מידע או תמונה הקשורים למקומות פגיעת טילים. כמו כן, אסור לדון בכל פגיעה במתקנים צבאיים או ביטחוניים רגישים על ידי איראן או חזבאללה.

עיתונאים נתקלים גם הם בקשיים רבים בגישה לנתונים מדויקים על אבדות הציונים מבתי החולים, ולפי הנתונים המצונזרים של התקשורת הציונית, יותר מאלף ישראלים טופלו מאז תחילת המלחמה עם איראן, וחלקם עדיין מאושפזים.

העיתון העברי "ישראל היום" דיווח כי צבא ישראל נכנס למלחמה רב־זירתית נוספת בחישובים שגויים, שהיא חמורה בהרבה מהמלחמה הקודמת, ובזמן שמצב העורף קשה מאוד, הגופים הצבאיים והביטחוניים אינם נותנים לכך תשומת לב.