בעקבות התגובה הטילית של איראן וחיזבאללה להתקפות הצבאיות המשותפות של ארצות הברית והמשטר הציוני, אחת הפעולות שהועמדו על סדר היום של ממשלת בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הייתה עצירת פעילות שני מאגרי הגז "כריש" ו"לווייתן" בים התיכון בשל חששות ביטחוניים.
החלטה זו הייתה תקפה תחילה עד 11 במרץ, אך בשל המשך המלחמה היא הוארכה עד 26 במרץ, וכעת היא הוארכה שוב.
אספקת הגז הטבעי בשטחים הכבושים מתבססת בדרך כלל על שלושה מאגרים עיקריים: תמר, לווייתן וכריש. עם אישור הכרזת מצב חירום במגזר הגז הטבעי, פעילות מאגרי לווייתן וכריש הופסקה במהירות, אך פעילות מאגר "תמר" – שמספק את הצרכים הפנימיים של המתנחלים הציונים – נמשכה.
על פי תקנות משרד האנרגיה של המשטר הציוני, באספקת גז לצרכנים פנימיים יש עדיפות על פני יצוא. לעומת זאת, יצרני החשמל ומפעלים תעשייתיים בשטחים הכבושים ייאלצו להשתמש בדלקים חלופיים כמו תזקיקי נפט כדי לפצות על המחסור בגז.
כרגע ירדן ומצרים מייבאות גז מישראל, ועצירת מאגרים אלה עלולה לגרום גם להן למשבר.
לכן, עם ההחלטה של משרד האנרגיה מסיבות ביטחוניות, נזק למהלך יצוא הגז ואובדן הכנסות לממשלה ולמסים עלולים להפחית את התוצר המקומי הגולמי של ישראל. אך הנזק הכולל לכלכלת המשטר יהיה אף גדול יותר בשל עליית עלות ייצור החשמל עקב שימוש מוגבר בפחם ובדיזל.
בהקשר זה, עצירת פעילות מאגרי הגז גורמת להפסד של 300 מיליון שקל (95.6 מיליון דולר) בכל שבוע, ומשדרת למשקיעי האנרגיה שישראל היא שוק מסוכן.
בימים רגילים, גז טבעי מהווה יותר מ-70% מתערובת הדלקים לייצור חשמל של המשטר, והשאר מסופק מפחם, אנרגיות מתחדשות וסולר. מאז תחילת המלחמה ועצירת הדקלים, משרד האנרגיה וחברת ניהול מערכת החשמל של המשטר הציוני, בהסתמך על מגבלות מידע ביטחוני, מסתירים את תערובת הדלקים שבה משתמשים יצרני החשמל.
ההערכות והנתונים שעל בסיסם שר האנרגיה של ישראל מחליט על עצירת הדקלים גם הם אינם נחשפים ומסווגים כמידע רגיש.
בהקשר זה, משרד האנרגיה והגוף הביטחוני רואים בעצירת הדקלים שדרוג ביטחוני לאור האיומים שעמם הם מתמודדים עם התרחבות המלחמה. כרגע האיום הגדול ביותר הוא מצד חיזבאללה לבנון, שבעקבות המכות שספג במלחמה הקודמת התאושש במהירות רבה, וכעת יש בידיו יכולות המאפשרות ללוחמיו לאיים על מאגרי הגז בטילים.
נקודה חשובה נוספת היא שממשלת נתניהו אינה מתכוונת לשלם פיצויים לחברות הגז. אפילו לאחר עצירה של כחודש של דקל תמר עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, ועצירה של כשבועיים של דקלי כריש ולווייתן במהלך המלחמה עם איראן בקיץ, ממשלת המשטר סירבה לשלם פיצויים לחברות.
השפעת עצירת שדות הגז על האינפלציה הפנימית בישראל
בהתחשב בהארכת המלחמה, עצירת פעילות שדות הגז של המשטר הציוני ועליית מחירי הנפט העולמיים, אתר כלכלי "כלכליסט" דיווח: "אותם תושבי ישראל שסברו שהסבל שלהם ממלחמה רחבה באיראן יוביל רק לאזהרות חוזרות שיקראו להם ביום ובלילה למקלטים ולמרחבים מוגנים ויגרמו להפרעה בפעילות הכלכלית, עלולים להתחיל להרגיש זאת בכיסם בשבועות הקרובים."
מאז תחילת ההתקפות של המשטר הציוני וארצות הברית על איראן, מחיר הנפט עלה בכ-55%, ומחיר חבית הנפט הגיע לראשונה זה ארבע שנים למספר תלת-ספרתי. בנוסף להחלטת טהראן לסגור את מְצַר הורמוז בפני מכליות הנפט, ההתקפה חסרת התקדים של ישראל על עשרות מחסני דלק בטהראן, החריפה את משבר האנרגיה העולמי שמתעורר ברקע המלחמה.
בהתחשב בהתפתחויות אלה, "ליאור שמואלי", כלכלן במכון האנרגיה של ישראל, הצהיר: "מחיר ליטר בנזין בתחילת אפריל יעבור את רף 8 שקלים (2.55 דולר) ויגיע לרמה של 8.02 (2.56 דולר) עד 8.05 שקלים (2.57 דולר) לליטר." כיום המחיר עומד על קצת יותר משלושה שקלים (96 סנט). בשטחים הכבושים מחיר הדלק נקבע על ידי משרד האנרגיה לפי ממוצע מחיר הנפט בחמישה הימים האחרונים של כל חודש.
לכן גם "מודי שפריר", אסטרטג ראשי בשוק ובפיננסים בבנק הפועלים הציוני, אישר את התחזית ואמר: "מחיר ליטר בנזין בתחילת אפריל יגיע לכ-9 שקלים (2.87 דולר)."