לפי סוכנות הידיעות טסנים, בעוד שהציונים תחת צנזורה צבאית כבדה נמנעים באופן עקבי מחשיפת המספרים האמיתיים של נפגעיהם במלחמות, במיוחד במלחמה הנוכחית עם איראן, ובדרך כלל אינם נוהגים לפרסם את מספר ההרוגים, משרד הבריאות של המשטר הכובש פרסם נתונים מצונזרים חדשים על מספר הפצועים מאז תחילת המלחמה עם איראן וכן מאז 7 באוקטובר 2023.
משרד הבריאות של המשטר הציוני הודיע כי 5,473 פצועים נרשמו בקרב ישראלים במלחמה הנוכחית, נתון הכולל את התקופה שבין 28 בפברואר 2026 ל־25 במרץ 2026.
המשרד הדגיש כי מתוך כלל הנתונים, 149 פצועים נרשמו ביום 25 במרץ 2026.
בהתאם לכך, משרד הבריאות של המשטר הציוני קבע כי המספר הכולל של הפצועים שהגיעו לבתי החולים מאז 7 באוקטובר 2023 עומד על 80,594 בני אדם.
עם זאת, נתונים אלה אינם משקפים את האבדות בפועל שספגו הכובשים במלחמה עם איראן, שכן הרשויות הישראליות שולטות בקפדנות על פרסום פרטי הנפגעים. לדוגמה, הודעת משרד הבריאות על כ-5,400 פצועים סותרת הערכות של מרכזי מחקר המדווחים על מספר משמעותי של הרוגים.
בנוסף, המלחמה השפיעה באופן ברור על פרטי חיי היומיום בעורף של המשטר הציוני; כך שמשרד החינוך החליט להשאיר בתי ספר סגורים באזורים נרחבים, כולל בצפון ובאזור תל אביב, והלמידה מרחוק נמשכת בשאר האזורים בשטחים הכבושים.
כמו כן, אתרי האינטרנט של ממשלת ישראל הותקפו במתקפת סייבר, דבר שגרם לשיבושים, בעוד אזהרות נרחבות ושמועות הופצו ברשתות החברתיות על אפשרות להרחבת התקפות טילים מאיראן או מלבנון.
במקביל להסלמה הצבאית, גורמים בעורף המשטר הציוני מאשימים את הממשלה בניצול אווירת המלחמה לקידום תוכניות פוליטיות פנימיות. בין הדוגמאות לכך: ניסיונות ממשלת בנימין נתניהו לאשר רפורמות תקציביות הכוללות הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ל־38 מיליארד שקל בשל המלחמה, לצד הקצאת מיליארדי שקלים למוסדות חרדיים ולפרויקטים הקשורים למפלגות הקואליציה, וכן תקציבים נוספים לתמיכה בהתנחלויות.
מתנגדי ממשלת נתניהו סבורים כי צעדים אלה הם ניסיון לבסס את הקואליציה הפוליטית שלו ולקדם תיקים תלויים ועומדים, במיוחד על רקע המשך משפטו בפרשות שחיתות.
מצד שני, המשטר הציוני יודע היטב שהעורף הוא נקודת התורפה שלו, ולאיראן ולחיזבאללה יש טילים ורחפנים מתקדמים המכסים את כל השטחים הפלסטיניים הכבושים והוכיחו את יכולתם לפגוע בתשתיות קריטיות ובמטרות אסטרטגיות לעומק, כולל שיתוק חייהם ושיבוש שגרת יומם של מתנחלים, כאמצעי להפעלת לחץ על הממשלה ומקבלי ההחלטות על מנת להשפיע במהירות על תוצאות המלחמה.
למרות שהגורמים הציונים מתפארים בחוסן העורף, המציאות שונה, והנהגת המשטר יודעת כי דעת הקהל בישראל זקוקה לשכנוע, שכן ככל שהמלחמה נמשכת מתרבים הספקות והשאלות בשיח הציבורי הפנימי, במיוחד כאשר השליטה במידע ובתמונת המלחמה כבר אינה בלעדית בידי הממשלה בעידן מהפכת המידע והרשתות החברתיות.
נכון שהמשטר הציוני, בצל תמיכה בלתי מוגבלת ומקיפה מצד המערב וארה״ב, נחשב לחזק מבחינה צבאית, מכין כל העת את עורפו, כלכלתו נחשבת לאחת החזקות בעולם, ויש לו הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערב וברית אסטרטגית עם ארה״ב — אך מנגד הוא יודע כי העורף הוא נקודת חולשה, וחזרה ממושכת על מראות של נפילת טילים, אזעקות והעברת תושבים למקלטים ברוב היישובים יוצרת תחושת פחד וחוסר יציבות מתמשכת בחברה.
לפיכך, אם המלחמה תימשך זמן רב, הדבר עלול ליצור אתגרים נוספים, במיוחד משום שהכלכלה הישראלית תלויה במידה רבה בענפי הטכנולוגיה, התיירות וההשקעות הזרות — תחומים שנפגעים במהירות מחוסר יציבות ביטחונית. לכן, יכולתה של החברה הישראלית להסתגל לתנאי המלחמה הנוכחיים, אם תימשך, תהיה אחד הגורמים המרכזיים בקביעת מסלולה.
זאת בעוד שמתחילת המלחמה עם איראן, לאחר שנחשפו לגל התקפות כבדות וקטלניות, יצאו ציונים לרחובות בדרישה להפסיק את המלחמה. כמו כן, תמונות מחיי היומיום של הציונים במקלטים מעידות על הסבל הרב שלהם מהשלכות המלחמה — במיוחד לאור העובדה שמעולם לא הורגלו למצבים כאלה ותמיד ניהלו את מלחמותיהם בזירות אחרות.
גם כלי התקשורת העבריים עצמם הודו פעמים רבות כי צה"ל, באמצעות צנזורה צבאית חמורה, אינו מאפשר פרסום של הנתונים האמיתיים על הנפגעים, וכי הנתונים המתפרסמים עומדים בסתירה משמעותית לראיות מהשטח ולדיווחים מבתי החולים.
לפי דיווח מקורות עבריים, אחד הצעדים המרכזיים של צה"ל במלחמה הנוכחית עם איראן ולבנון הוא הגברת הצנזורה על פרסום כל מידע או תמונות הנוגעים למקומות פגיעת הטילים. כמו כן, נאסר לדון בכל פגיעה במתקנים צבאיים או ביטחוניים רגישים על ידי איראן או חזבאללה.
גם עיתונאים נתקלים בקשיים רבים בגישה לנתונים מדויקים על נפגעים מקרב הציונים מבתי החולים, ולפי הנתונים המצונזרים של התקשורת הציונית, יותר מאלף ישראלים קיבלו טיפול מאז תחילת המלחמה עם איראן, וחלקם עדיין מאושפזים.
רמת הצנזורה הציונית התרחבה גם לדיווחים על פינויים מרצון מיישובים רבים בצפון פלסטין הכבושה לאזורים המרכזיים והדרומיים.