לפי סוכנות הידיעות תסנים, חסן חסן-חאני, מומחה לכלכלה, התייחס להתפתחויות הכלכליות והביטחוניות האחרונות באזור, והביע הערכה לכוחות המזוינים של המדינה. לדבריו, כיום הייצור והצריכה העולמית של נפט עומדים על כ־90 עד 100 מיליון חביות ביום, ובתנאים רגילים כ־21 מיליון חביות נפט ביום עוברות דרך מצר הורמוז.

ירידה של 11 מיליון חביות בהיצע הנפט העולמי

המומחה הכלכלי ציין כי ההתפתחויות האחרונות הובילו לירידה בהיצע הנפט, והבהיר כי בשל השליטה של איראן על מצר הורמוז, כ־11 מיליון חביות מהיקף זה כבר אינן עוברות במצר. עם זאת, חלק מהייצוא ממשיך דרך צינור הנפט של ערב הסעודית לנמל ינבוע, וכן דרך צינור פוג'יירה, וגם איראן ממשיכה חלק מייצואה.

חסן-חאני הוסיף כי ירידה של כ־10 עד 11 מיליון חביות בהיצע הנפט בשוק העולמי משמעותה אובדן של קרוב ל־10% מהנפט הפיזי בעולם, דבר שמפעיל לחץ משמעותי על הכלכלה העולמית.

מאגרים אסטרטגיים של נפט – מגן מוגבל לכלכלה העולמית

בהתייחסו להיקף המאגרים האסטרטגיים של אנרגיה בעולם, אמר כי ההערכות מצביעות על כך שמלאי הנפט האסטרטגי בעולם עומד על כ־1.2 מיליארד חביות, ואם לוקחים בחשבון גם את המאגרים של מדינות נוספות, המספר מגיע ליותר מ־1.6 מיליארד חביות.

המומחה הכלכלי המשיך ואמר כי בעולם קיימים שלושה מוקדי אחסון מרכזיים לנפט: מוקד קושינג בארצות הברית, מוקד ג'ורונג בסינגפור, ומוקד אמסטרדם–רוטרדם–אנטוורפן בצפון אירופה, המתמקד באספקת צורכי היבשת האירופית.

הוא הוסיף כי מאגרים אלו יכולים יחד לכסות כ־120 ימי צריכה עולמית, אך מוסדות האנרגיה הבינלאומיים תכננו לשחרר כ־400 מיליון חביות מהמאגרים הללו, בעוד שבפועל שוחררו רק כ־175 מיליון חביות.

סף הסבילות של הכלכלה העולמית להפרעה במצר הורמוז

חסן־חאני המשיך בניתוחו ואמר: להערכתי, הכלכלה העולמית יכולה לשאת לכל היותר כ־40 יום של ירידה בהיצע נפט בהיקף של 11 מיליון חביות ביום. אם נכפיל ירידה זו ב־40 יום, נגיע לכ־440 מיליון חביות, ולאחר מכן קיימת אפשרות לזינוק משמעותי במחירי הנפט, אף לרמות הגבוהות מ־150 דולר.

חשיבות איכות הנפט בשוק העולמי

המומחה הכלכלי ציין כי נפט אינו מוצר אחיד לחלוטין ויש לו איכויות שונות. הנפט הקל ביותר בעולם בעל מדד API של כ־39–40, בעוד שנפט כבד מוונצואלה מוצע בשוק עם API של כ־16.

הוא הוסיף כי הנפט מאזור המזרח התיכון ומערב אסיה, הנמצא כיום תחת מתיחות אזורית, הוא לרוב בעל API של 33–36, ורבות מבתי הזיקוק, במיוחד במזרח אסיה, זקוקים בדיוק לסוגים אלו של נפט לתהליכי הזיקוק שלהם.

משוואה מורכבת של גז בשוק העולמי / עלייה של 70% עד 100% במחירים במדינות מסוימות

בהתייחסו לשוק הגז העולמי אמר חסן־חאני כי מדובר במשוואה גיאו־פוליטית מורכבת. קטר היא אחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור גז טבעי נוזלי (LNG), ורוב יצואו מופנה למדינות אסיה.

הוא הוסיף כי אירופה, לאחר מלחמת אוקראינה, איבדה את צינור נורד סטרים והפכה תלויה יותר בגז LNG מארה"ב. לכן, כל הפרעה באספקת הגז מקטר עלולה להוביל לעלייה חדה במחירי הגז בעולם.

לדבריו, במהלך 26 הימים האחרונים עלו מחירי הגז בכ־70% בשווקים מסוימים ואף הוכפלו במדינות מסוימות.

אירופה תחת לחץ של שוק מחירי אנרגיה

הוא ציין כי הפגיעה באירופה אינה נובעת בהכרח מהפסקת אספקת הגז, אלא בעיקר מההלם במחירים הנגרם מהגבלת ההיצע.

חסן־חאני הוסיף כי זו הסיבה לניסיונות של מנהיגים אירופיים, בהם עמנואל מקרון, להגיע אפילו להפסקת אש זמנית כדי להפחית את עוצמת הלם מחירי האנרגיה.

שיקום מתקני LNG לוקח זמן

המומחה הכלכלי הדגיש כי גם אם העימותים יסתיימו, החזרה המהירה למצב רגיל אינה פשוטה. הציוד בתעשייה זו מורכב ויקר מאוד, והפעלה מחדש שלו עשויה להימשך חודשים.

אי־ודאות בשוק לגבי עתיד מחירי הנפט

חסן־חאני הוסיף כי אם המלחמה תסתיים באופן יציב, ייתכן שימוש במאגרי הנפט העולמיים כדי להפחית את ההלם בהיצע, והשוק יחזור בהדרגה למצב רגיל.

עם זאת, אם המתיחות תימשך, או אם גם לאחר סיום המלחמה תישאר שליטת איראן במצר הורמוז ככלי לחץ, אספקת הנפט לא תהיה קלה כפי שהייתה בעבר.

בעיית החוב והריבית בכלכלת ארה"ב

בהתייחסו למדיניות המוניטרית בארה"ב אמר כי הפדרל ריזרב נמצא במצב מורכב מאוד. הריבית עלתה מכ־3.5% לכמעט 5%, וכעת מקבלי ההחלטות ניצבים בפני דילמה בין בלימת האינפלציה לבין מניעת מיתון.

הוא הוסיף כי החוב של ממשלת ארה"ב הגיע ליותר מ־36 טריליון דולר, ועליית הריבית עלולה להכביד על החזר החוב העצום הזה.

תפקיד גז ההליום בתעשיית השבבים

בחלק נוסף של דבריו ציין את שרשרת האספקה בתעשיות הטכנולוגיה: תעשיית השבבים, בהיקף של כ־600 מיליארד דולר, תלויה מאוד בגזים כמו הליום, ניאון ופלאדיום.

לדבריו, דרום קוריאה לבדה אחראית לכ־60% מייצור השבבים בעולם, וכל הפרעה באספקת חומרים אלו עלולה להביא לעצירת ייצור שבבים וציוד אלקטרוני.

שיבושים בשרשרת האספקה הטכנולוגית העולמית

חסן־חאני הוסיף כי ירידה באספקת גז הליום עלולה לפגוע בייצור מוצרים טכנולוגיים רבים, כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, מחשבים ניידים, סמארטפונים ומוצרים של חברות כמו אפל, טסלה ואנבידיה.

הוא ציין כי בנוסף לדרום קוריאה, גם מדינות כמו טאיוואן, סינגפור ותאילנד הן מרכזים חשובים לייצור אלקטרוניקה ועלולות להיפגע.

השפעת משבר האנרגיה על ביטחון המזון

המומחה הכלכלי הדגיש גם השלכות עקיפות של משבר האנרגיה: שיבושים באספקת חומרים כמו גופרית ואוריאה, המשמשים לייצור דשנים חקלאיים, עלולים להעלות את עלויות ייצור המזון.

הוא הוסיף כי מאחר שבחצי הכדור הצפוני עונת הזריעה מתחילה כעת, ההשפעות עשויות להופיע בשוק המזון העולמי במהלך ששת החודשים הקרובים.