לפי דוח קבוצת הבינלאומי של סוכנות הידיעות טסנים, עם נפילת טיל איראני בלב שכונה צפופה בעיר ערד שבדרום השטחים הכבושים בשבת האחרונה, שבה מתגוררים ציונים קיצוניים, נחשפה שוב השבריריות של תחושת הביטחון בגב הפנימי של ישראל.

כעס ותסכול בגב הפנימי של ישראל לאחר הפגזות על דימונה וערד על ידי איראן

התקפות הטילים החמורות של איראן, שפגעו לא רק בערד אלא גם בדימונה והובילו לאבדות כבדות ולהרס בתים, חשפו פער עמוק בין הערכות צבאיות לבין המציאות בשטח של המשטר הציוני. התקפות אלו, במיוחד לאור ההתקפות הטילים המתמשכות והגוברות של איראן, סותרות את טענות המשטר הכובש ונשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, על השמדת היכולות הטיליות של איראן, ויוצרות שאלות רציניות לגבי יכולתו של המשטר להגן על המתנחלים.

בעניין זה, עיתון העברי ידיעות אחרונות דיווח על עלייה בתסכול בתוך המערכת הצבאית של ישראל, בעקבות ההימורים הקודמים שלהם על ניצחון מהיר שיגביל את יכולות הטילים של איראן.

בכירי צבא ישראל שדיברו עם העיתון הביעו תסכול מהיעדר מימוש ההימורים הללו וביקרו את הערכות המודיעין. זאת, כאשר שאלות לגבי יכולת הצבא למנוע כישלונות חוזרים ביירוט טילים, במיוחד לאחר התקפת איראן על ערד, שהפכה את העיר לזירת הרס ופחד, החלו לעלות.

לפי דיווחי אל-אחבר, על פי הסיפורים הציוניים, הטיל שפגע בין בנייני המתנחלים גרם ל-182 פצועים ולהרס שכונה שלמה, בעוד מאות נאלצו לברוח למלונות באזור ים המלח. כזכור כי המספרים אינם מדויקים, כיוון שישראל מטילה סנקציות על דיווחי התקשורת לגבי תוצאות התקפות איראן והצבא שולט בתקשורת בחומרה.

אין יותר מקום מסתור בטוח לציונים

אחד מהמתנחלים בעיר ערד תיאר את הרגעים הראשונים של ההתקפה: "בחרתי פינה שנראתה לי הבטוחה ביותר, ואז שמעתי פיצוץ עז. הבית רעד והזכוכיות עפו מעל ראשי. הייתי משותק ולא יכולתי לזוז, אך הבנתי שלא נגרם לי נזק. אך הכעס לא פחת… הם מנעו ממני לחזור לקחת את חפצי, בעוד הפוליטיקאים הגיעו לצלם."

המתנחל בשם עמוס הביע דאגה שלא יחווה את גורל הפליטים מהסבבים הקודמים של הסכסוך, שנתקעו בבירוקרטיה מסובכת, ותהה האם הרשויות הפעם ילמדו מהניסיון.

הוא הדגיש כי המצב במקלטים לא היה טוב יותר.

מתנחל ציוני אחר שהיה במקלט בזמן הפצצות ערד תיאר את הפיצוץ כבלתי רגיל והזהיר כי איבוד האמון באזהרות עלול להיות קטלני, שכן חלק מהאנשים, לאחר שאיבדו אמון באפקטיביות האזהרות החוזרות, אפילו לא פנו למקלטים.

מומחים ואנליסטים ציוניים ראו במה שקרה בערד ובדימונה סימן לשבריריות מערכת ההגנה האזרחית. לפי דיווחי ערוץ 12 וערוץ 14 של ישראל, הצבא לא הסביר את אופי מערכת היירוט שלא הצליחה ליירט את הטילים ותיאר את האירוע כ“טעות סטטיסטית”, בעוד שהמציאות מצביעה על כישלון טכני וצבאי משמעותי.

אמיר בוחבוט, אנליסט צבאי ישראלי, ביקר בחומרה את הפער בין הנתונים שהציג הצבא לבין המציאות בשטח, ואמר: "הטענה של הצבא להצלחה של 92% ביירוט טילים שונה משמעותית מהמציאות בשטח; בנוסף, תחושת הביטחון לא נמדדת באחוזים אלא ביכולת האזרחים (המתנחלים) לשרוד ברגע הסכנה."

אין מקום בטוח בישראל

עמיר שפירלינג, סאטיריקן ציוני, הביע גם הוא את הזעזוע שחוו תושבי ערד ואמר: "חודשים רבים במהלך המלחמה, ערד הייתה שקטה… ועכשיו היא נוספה לרשימת הערים המיועדות לפגיעה, והתחושה היא שאיבדנו את ההגנה על העיר."

העיתונות העברית גם הציגה סצנות של צעקות המתנחלים על הרשויות, כולל אישה בערד שכשאיטמר בן-גוויר, יו"ר ביטחון פנים במשטר הכובש, ביקר בעיר, אמרה לו: "אתם רק זורעים מוות! צאו מהעיר שלנו."

פעילים ומשתמשי רשתות חברתיות כינו בזעם את מנהיגי ישראל "מטעים את הציבור" ומעמידים אותו במעגל חוזר של סיכון, והצביעו על ירידה באמון הציבור ביכולת הממשלה לקבל החלטות יעילות להגנה עליהם.

בדימונה, שנפגעה אף היא מטילי איראן, נהרסו מספר בנייני מגורים ועשרות מתנחלים נפצעו, מה שמראה שהסיכון אינו מוגבל עוד לאזורים מסוימים, אלא מתפשט לערים שבעבר נחשבו יחסית בטוחות.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה, תיאר את המצב כ"פצצה מתקתקת" וקרא לסגור את בתי הזיקוק כדי להבטיח את ביטחון התושבים. אנליסטים ציוניים טענו שהתקיפה חשפה חולשה ביצירת איזון בין דרישות הביטחון הציבורי לאינטרסים הפוליטיים.

למרות דבריו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, על מוכנות להמשיך במבצע ולהגן על הגב הפנימי, כאלף מתושבי הערים הללו, אפילו שעות לאחר התקיפה, הביעו תחושת קריסה ואובדן אמון במוסדות הממשלה. גם מנהיגי האופוזיציה, כולל יאיר לפיד, ביקרו בחריפות את ממשלת נתניהו ואת המערכת שלה.

גם מבחינה כלכלית, ישראל ממשיכה לשאת עלויות משמעותיות במלחמה זו. הערכות רשמיות מציינות כי עלות יומית של מבצע נגד איראן עומדת בין 1.5 ל-3 מיליארד שקלים, במיוחד לאור צריכת כמויות עצומות של תחמושת וטילים ליירוט, בהשוואה למלחמה הקודמת של 12 יום עם איראן.

לפי מקורות עבריים, הממשלה הקצתה עד כה כ-28 מיליארד שקלים למימון המבצעים שלה, וצפוי להוסיף לכך עוד 4 מיליארד שקלים. התקציב הביטחוני גם דורש כ-33 מיליארד שקלים נוספים להמשך המלחמה השנה. עם זאת, הנתונים אינם כוללים כל מבצע קרקעי פוטנציאלי בלבנון.