לפי הדיווח של המחלקה העברית של סוכנות הידיעות טסנים, נרטיב המלחמה עבור תושבי השטחים הכבושים:
כולכם יודעים שבזמן מלחמה זרימת המידע בישראל אינה שקופה לחלוטין. ממשלת ישראל נוטה שלא לפרסם את רוב החדשות, במיוחד נתוני אבדות, או לעכב את פרסומן לציבור.
.
בתוך כך, נתונים עקיפים לעיתים מציגים תמונה שונה של המציאות. דיווחים חדשים מצביעים על כך שייתכן שמספר האבדות האנושיות גבוה יותר מכפי שמוצג באמצעי התקשורת הרשמיים.
כדי להבין זאת טוב יותר, די להביט בנתונים הרגילים. בשגרה, נרשמים בישראל בממוצע כמאה וחמישים מקרי מוות ביום. אך מאז תחילת המלחמה בסוף פברואר ועד סוף השבוע השלישי, המספר עלה לממוצע של יותר ממאתיים ביום — עלייה משמעותית שקשה להתעלם ממנה.
בנוסף, בדיקה של נתונים מבתי העלמין וחברות הקדישה מצביעה גם היא על מגמה דומה. במספר בתי עלמין גדולים, במיוחד באזורים כמו גוש דן, חיפה וירושלים, דווח על עלייה ניכרת במספר הקבורות — שבחלק מהמקרים מגיעה לכשלושים אחוזים.
לדעתכם, האם לעלייה במספר מקרי המוות בישראל יש סיבה אחרת מלבד המלחמה? בתנאים של צנזורה, בתי הקברות מספקים מידע מדויק יותר מאשר אמצעי התקשורת הרשמיים.