לפי דיווח קבוצת החברה של סוכנות טסנים, עונש המוות של מרגל של המשטר הציוני, שהעביר תמונות ומידע על מתקנים רגישים במדינה לקציני המוסד, בוצע הבוקר (רביעי) לאחר השלמת ההליכים המשפטיים ואישור בית המשפט העליון.
האדם שהוצא להורג נתפס ב-26 בחודש חורדאד השנה, ביום הרביעי של המלחמה בת 12 הימים, על ידי ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, באחת הווילות במחוז סאווג'בלאג'. בעת מעצרו נמצאו ברשותו 30 אלף אירו במזומן, רכב טנדר מדגם פדרה, אופנוע שטח, וכן ציוד מתקדם ומורכב לריגול, מודיעין ותקשורת לוויינית.
אופן הזיהוי והגיוס למוסד
על פי תוכן התיק, קורוש קיואני זוהה בשנת 2023 במרחב הווירטואלי לאחר שהזין את פרטיו בקישור פרסומי לטיולים קבוצתיים, על ידי שירות הביטחון של המשטר הציוני בשוודיה. לאחר מכן נוצר עמו קשר ראשוני באמצעות קצין מוסד בשם "בן", שדיבר פרסית.
תחילת הקשר במרחב המקוון
קצין המוסד יצר עמו קשר ידידותי דרך האינטרנט ואסף מידע אישי רב, כולל תחומי עניין, מצב כלכלי, קשרים משפחתיים ובעיות פרנסה. לפי עדות הנאשם, הקשר היה כה קרוב עד שהקצין ידע גם את שעות הלימודים וזמני הפנאי של בנו.
המפגש הראשון פנים אל פנים
לאחר איסוף המידע, ביקש הקצין מהנאשם להיפגש בברלין. בפגישה השתתפו מספר אנשים נוספים, ונוהלה שיחה כללית. בסיום הפגישה קיבל הנאשם מעבר להוצאות הנסיעה והשהייה גם סכום נוסף של כ-1000 אירו. בהמשך קיבל סכומים נוספים מעת לעת.
הקשר עם "פייסבוק המוסד"
המפגש הבא התקיים בפריז, ושם הודיעו לו לראשונה כי הם משתייכים למוסד. כדי להוכיח זאת ביקשו ממנו לפרסם הודעה ב"פייסבוק המוסד" עם המסר "בן מוסר سلام", ולאחר מכן התקבלה תשובה המאשרת כי "בן הוא אחד מאיתנו והכול בטוח". בשלב זה הבין הנאשם בוודאות שהוא משתף פעולה עם שירות מודיעין ישראלי.
הכשרה בשש מדינות אירופה וב"תל אביב"
קיואני עבר במשך כשנתיים הכשרות שונות בבירות של אוסטריה, גרמניה, צרפת, בלגיה, דנמרק וסלובקיה, וכן בשטחי ישראל, לפני שנשלח לביצוע משימות באיראן.
הכשרתו האחרונה לפני חזרתו לאיראן נערכה בתל אביב, שם שהה כשבועיים באמצעות דרכון ומסמכים ישראליים. במהלך תקופה זו עבר הכשרות נוספות, כולל שימוש בציוד תקשורת אלקטרוני ולווייני, שיטות תקשורת מאובטחת, צילום אתרים רגישים, הסתרת ציוד, העברת קבצים, הצפנת מידע והתנהלות מול אזרחים וכוחות ביטחון.
כניסה לאיראן וביצוע משימות
לאחר סיום ההכשרה נכנס לאיראן דרך הגבול האווירי עם 100 אלף אירו שהוסתרו באופן שלא ניתן לזיהוי במכשירי רנטגן.
במשימתו הראשונה העביר 50 אלף אירו בבית קפה עבור סוכנים אחרים של המוסד, תיעד את הפעולה ושלח את החומרים למפעילו.
פעילות לפני ובמהלך המלחמה בת 12 הימים
קיואני קיבל רכב וציוד אלקטרוני, ורכש אופנוע שטח. באמצעות ציוד ריגול מתקדם ביצע משימות כגון סריקת אתרים לצורך הערכת אפשרויות לפעולות, שליחת קואורדינטות, צילום והעברת מידע למוסד. בנוסף הציב והפעיל ציוד אלקטרוני במיקומים שונים לפי הוראות מפעיליו. כל הראיות, כולל סרטונים ודוא"ל, נתפסו ושוחזרו ממכשיריו.
תפקוד הציוד שנתפס
בדיקות טכניות העלו כי הציוד כלל יכולות כגון תחנת קרקע לתקשורת עם צוותים מבצעיים, שיבוש מערכות שיגור טילים ומערכות מכ"ם, הנחיה וחיזוק של רחפנים וכטב"מים, וכן תקשורת עם מטוסי קרב בתוך שטח המדינה.
ההליך המשפטי
משפטו של הנאשם בגין ריגול ושיתוף פעולה עם המשטר הציוני נערך בבית המשפט המהפכני בנוכחות עורך דינו, והתקיים בשני מושבים.
בנוסף לראיות הרבות, כולל תכתובות דוא"ל, סרטוני מצלמות אבטחה ותיעוד פעולותיו, הודה הנאשם במעשיו הן בשלב החקירה והן בפני בית המשפט.
קשר עם מפעיל המוסד לאחר המעצר
אחד המאפיינים הבולטים בתיק הוא כי לאחר מעצרו, ובפיקוח גורמי הביטחון, המשיך קיואני לתקשר עם מפעילו במוסד באמצעות הציוד שנמצא ברשותו.