הכלכלה הגדולה בעולם שלפני פרוץ המלחמה כבר התמודדה עם ירידה בצמיחת התוצר המקומי הגולמי והפסקת גיוס עובדים עכשיו עם סגירת מיצרי הורמוז וקפיצת מחירי האנרגיה היא עלולה להימצא על סף מיתון אינפלציוני.

המלחמה המשותפת של ארצות הברית וישראל נגד איראן נכנסת לשבועה השלישי ותוצאותיה הכלכליות עבור אחת מהצדדים הפותחים את המלחמה כלומר ארצות הברית מתגלות יותר מתמיד. עשוי לחשוב שהכלכלה האמריקאית נכנסה לסכסוך כשהיא בשיא כוחה אך הנתונים הרשמיים מראים אחרת.

לפני שהניצוצות הראשונים של המלחמה נדלקו בסוף חודש פברואר הכלכלה האמריקאית התמודדה עם אתגרים שעלולים להחמיר בעקבות המשך או הסלמת המתיחות במלחמה המשותפת עם ישראל נגד איראן.

הופעת סימנים למיתון אינפלציוני

התוצר המקומי הגולמי של ארצות הברית היה חלש בחודשים האחרונים של שנת 2025. בעוד שההערכות הראשוניות ציפו לצמיחה של 1.4% ברבעון הרביעי של 2025, הצמיחה בפועל הייתה 0.7%. כלומר קצב צמיחת הכלכלה לפני המלחמה ירד לעומת הקיץ של אותה שנה.

אחת הסיבות המרכזיות למצב זה הייתה סגירת הממשלה הפדרלית ל-43 ימים בסתיו 2025. סגירה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים לירידה בצמיחת הכלכלה האמריקאית ולכן גם יכולת הכלכלה הממשלתית להתמודד עם משברים עתידיים כולל המלחמה הנוכחית נחלשה.

גם מצב המחיה והתעסוקה לא טוב כך שהנתונים מראים שהגיוסים בפועל נעצרו לפני תחילת המלחמה. שנת 2025 ללא התחשבות בשנת 2008 שבה הייתה המשבר הכלכלי, רשמה את שיעור הגיוס הנמוך ביותר מאז 2002.

מצב שוק העבודה לפני המלחמה החמיר יותר. בפברואר 2026 נמחקו 92000 משרות מהשוק כלומר 92000 אנשים איבדו את מקום עבודתם.

המלחמה המשותפת של ארצות הברית וישראל נגד איראן ניתן לראות כהפעלת ההדק למיתון אינפלציוני. בארצות הברית בעוד שהאומדנים על יוקר המחיה בשווקים האמריקאיים מיוחסים לתוצאות המלחמה יש לומר שגם לפני תחילת הסכסוך האינפלציה בארצות הברית הייתה עקשנית.

בינואר 2026 , חודש לפני תחילת המלחמה,  מדד הוצאות הצרכן הראה צמיחה של 2.8%. האינפלציה הליבה באותו זמן הייתה 3.1%. נתון זה הוא הרמה הגבוהה ביותר של אינפלציה בשנים האחרונות ומראה שמחירי הסחורות והשירותים היו עולים גם ללא המלחמה.

עבור המועמד שנבחר לנשיאות ארצות הברית עם הסיסמה  MAGA, המלחמה המשותפת עם ישראל נגד איראן מסוכנת יותר מהמשברים הקודמים. מלחמה זו היא סוג של הלם היצע שבו עם סגירת מיצרי הורמוז נחסם מעבר של כחמישית מנפט העולם.

במצב כזה האנרגיה הופכת למחסור ויקרה. עליית מחירי האנרגיה אינה רק יוקר הדלק אלא עליית מחירי האנרגיה כגורם ייצור, מעלה כמעט את עלות הייצור של כל מוצר. אינפלציה הנגרמת מלחץ עלויות הייצור גורמת למשפחה להפחית בצורה חדה את הצריכה מתוך חשש לייקור המחיה וזה קשור ישירות לירידת הצמיחה הכלכלית.

הכלכלה האמריקאית היא תחת לחץ משני כיוונים:

1.אינפלציה עקשנית וקפיצת מחירי האנרגיה שמפחיתה את כוח הקנייה של הציבור

2.ירידה או אף הפסקת הצמיחה הכלכלית שנגרמת עקב מחסור בהיצע וירידה בצריכה פרטית

לכן ניתן לומר שהמשך המלחמה בתנאים הנוכחיים משמעותו כניסה אפשרית של הכלכלה הגדולה בעולם למיתון אינפלציוני.

המס המוסתר של המלחמה על משפחות אמריקאיות

כאשר מדובר במלחמה, רבים חושבים על בסיסים וציוד צבאי. המלחמה עד היום עבור העם האיראני מתקשרת לצלילי מטוסי קרב ופיצוצים אך עבור משפחה אמריקאית רגילה הסימן הראשון שלה הופיע בתחנות הדלק והעלות נגזרה מהכיס שלהן עוד לפני שהופיעה בתקציבים הממשלתיים הגדולים.

מיום 28 בפברואר 2026 כלומר מרגע תחילת הפלישה הרשמית של ארצות הברית וישראל נגד איראן השווקים העולמיים של האנרגיה הראו תנודות רבות ולאחר מכן עלה גם מחיר הדלק בארצות הברית. מחיר כל גלון דלק שהיה לפני המלחמה בממוצע מתחת ל-3 דולר הגיע ל-3.63 דולר.

למעשה מחיר כל ליטר דלק ביום תחילת המלחמה נגד איראן היה כ 0.79 דולר ועלה בכ 22%  תוך שבועיים ל 0.96 דולר לליטר עם המשך הסכסוך המחיר מתקרב לסף פסיכולוגי של 4 דולר לגלון או 1.06 דולר לליטר.

הסיבה לעלייה זו היא סגירת מיצרי הורמוז שדרכם עובר כחמישית מנפט העולם. חסימת המסלול פירושה עצירת היצע הנפט בשוק העולמי. מחסור זה מעלה את מחירי הדלק ברחבי העולם כולל בארצות הברית.

עליית מחירי האנרגיה מתרחשת בעוד משפחות אמריקאיות רבות קיוו שבזכות הפחתת המיסים האחרונה על פי חוק הפחתת המיסים של טראמפ שאושר בשנה שעברה, יקבלו החזרים גדולים יותר במארס ואפריל אך הכסף שטראמפ החזיר לאזרחים באמצעות הפחתת מיסים יוצא שוב מכיסם עקב עלויות האנרגיה הנגרמות מהמלחמה נגד איראן. לכן ניתן לומר שהמלחמה המשותפת של הבית הלבן וישראל נגד איראן היא סוג של מס מוסתר עבור משפחות אמריקאיות.

עלייה בחוסר ודאות ונפילת השווקים הפיננסיים

אופטימיות לגבי העתיד הוא גורם לייצוב הכלכלה. כאשר הציבור מאמין בעתיד הוא קונה ומשקיע אך הדיווחים מראים שהמלחמה המשותפת של ארצות הברית וישראל נגד איראן יוצרת חוסר ודאות בחברה האמריקאית.
נתוני סקר של אוניברסיטת מישיגן מראים שלפני תחילת הסכסוך הצבאי ב-28 בפברואר הציבור היה מעט אופטימי לגבי העתיד אך ראיונות שנערכו תשעה ימים לאחר תחילת ההתקפה מראים שכל האופטימיות הראשוניות נעלמה.