לפי המחלקה העברית של סוכנות הידיעות טסנים, סיפור המלחמה לתושבי השטחים הכבושים:
.
בין הזירות הגלויות של המלחמה הזאת קיימת זירה חשובה נוספת, שעליה מדברים פחות – זירה שבה, הונחתו מכות קשות למערך התמיכה הלוגיסטי והמבצעי של הכוחות האמריקאיים והישראליים.
בכל מלחמה מודרנית, הניצחון אינו תלוי רק במספר הטילים או המטוסים, אלא גם ברשת התמיכה והלוגיסטיקה שמאפשרת לכוחות להמשיך לפעול. כאשר הרשת הזאת נפגעת, גם הצבאות החזקים ביותר עלולים להיתקל בקשיים משמעותיים.
באזור המפרץ הפרסי, הבסיסים הצבאיים של ארצות הברית במדינות הדרומיות נחשבים לאחד הנכסים המרכזיים של וושינגטון לתמיכה בפעולות נגד איראן וגם לסיוע לישראל במהלך המלחמה. לפי הטענה המוצגת כאן, יותר מארבעה־עשר בסיסים אמריקאיים באזור הותקפו בימים האחרונים בטילים ובכטב״מים איראניים. התקיפות המתמשכות האלה מפעילות לחץ משמעותי על יכולת התמיכה והלוגיסטיקה של הכוחות האמריקאיים.
גם בזירה הימית המצב, המצב אינו שונה. כלי שיט צבאיים אמריקאיים, שהיוו חלק חשוב במערך התמיכה המבצעי, היו יעד לתקיפות. חלק מהכלים נפגעו או הוצאו ממעגל הפעילות. בנוסף, נושאת המטוסים אברהם לינקולן, שכבר נאלצה בעבר לעזוב את האזור, נפגעה באחת התקיפות ועל פי הדיווחים איבדה לעת עתה את יכולתה לבצע פעילות מבצעית.
גם בתוך השטחים שבשליטת ישראל, מרכזי התמיכה של הצבא נמצאים תחת לחץ של תקיפות. בסיסים ומרכזים לוגיסטיים שאחראים על אספקת ציוד, תחמושת ותמיכה מבצעית נמצאים תחת מתקפות מתמשכות.
לדוגמה, בסיס החותרים מדרום לחיפה, שנחשב לאחד ממרכזי התמיכה החשובים של חיל הים של הצבא הישראלי, נפגע באחת התקיפות ופעילותו שובשה.
במצב כזה, פגיעה בתשתיות התמיכה עלולה להביא להשלכות משמעותיות. כאשר מערך הלוגיסטיקה והתמיכה נפגע, היכולת המבצעית של הצבאות נחלשת בהדרגה והביצוע של משימות הופך מורכב יותר.