לאחר שנכשלו בהתמודדות ישירה עם הכוחות הצבאיים של איראן, פנו ישראל וארצות הברית לתקוף מטרות אזרחיות בתוך איראן.

במהלך אחד־עשר הימים הראשונים של המלחמה, הכוחות האמריקאיים והישראליים תקפו כאחד עשר אלף יחידות דיור וכשלושת אלפים בתי עסק ברחבי המדינה.

באותו פרק זמן נהרסו יותר משישים וחמישה בתי ספר בערים שונות באיראן כתוצאה מתקיפות שביצעו הכוחות האמריקאיים והישראליים. בנוסף לכך, שבעים ושבעה בתי חולים ומרכזים רפואיים נפגעו או הותקפו במהלך התקיפות הללו.

העובדה שבימים האחרונים ישראל מבקשת למקד את התקיפות שלה באזורים אזרחיים מעידה על שני דברים מרכזיים. מצד אחד, הדבר מצביע על כך שהיא לא הצליחה להשיג את יעדיה הצבאיים. מצד שני, פעולה כזו יוצרת מציאות חדשה שבה איראן רואה לעצמה לגיטימציה להגיב.

במצב כזה, כל פעולה שאיראן מבצעת נגד ישראל מוצגת כתגובה לפעולה דומה שננקטה קודם לכן נגד אזרחיה ותשתיותיה. מבחינת איראן, מדובר במענה ישיר למה שהיא רואה כהתקפות על אזרחים ועל מוסדות אזרחיים בתוך שטחה.

כך מתעצבת דינמיקה של תגובה ותגובת נגד, שבה כל צד מצדיק את צעדיו כתגובה למהלך הקודם של הצד השני.