על פי סוכנות הידיעות טסנים, עלי לאריג׳אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, אמר בראיון על ההתפתחויות בשמונת הימים הראשונים של המלחמה כי כדי להבין במדויק את המצב הנוכחי יש להביט במלחמה הזו במבט רחב יותר ולבחון מה הייתה המטרה והיעד העיקריים של האויב מתחילת העימות.
בהתייחסו לעמדותיהם של בכירים אמריקאים ובעלי בריתם אמר כי בימים האחרונים טראמפ ואנשיו, וכן הציונים וכמה שחקנים אזוריים, ציינו במפורש בדבריהם את רעיונותיהם ומטרותיהם העיקריות — ובפועל מטרתם הייתה לפרק את איראן.
לאריג׳אני הוסיף כי מטרתם לא הייתה רק לבצע שינוי קטן באיראן; מבחינת ישראל, כלפי מדינה גדולה כמו איראן, דבר כזה כלל אינו בעל משמעות. מטרתם הייתה פירוק איראן, והנושא המרכזי מבחינתם הוא עצם קיומה של איראן.
הוא המשיך ואמר כי הם פתחו מלכתחילה במתקפה רחבה, ששיאה היה מות הקדושים של האימאם ח׳אמנאי ושל כמה מפקדים ובניהם בכוחות המזוינים. טבעי שבמצב כזה נוצרו במדינה גם צער עמוק וגם רוח גבורה.
לדבריו, שני הרגשות הללו — הצער הגדול והרוח ההרואית — יצרו אווירה מיוחדת בקרב העם האיראני, מצב שאולי האויב חשב שיוכל לנצל כדי ליצור הלם בחברה.
בהתייחסו לדבריו האחרונים של נשיא ארצות הברית אמר כי אפילו בציוץ שפרסם היום טראמפ הוא טען שאיראן מתפרקת לחתיכות, דבר המראה כי מלכתחילה מטרתם הייתה ליצור תנאים לפירוק איראן.
לאריג׳אני הוסיף כי לדעתו הבעיה העיקרית של האמריקאים היא שהם אינם מכירים כראוי את אזור מערב אסיה ובמיוחד את איראן. הם חושבים שניתן לחזור על אותם דפוסים שנוסו במדינות מסוימות כמו ונצואלה, בעוד שבאיראן החשיבה והמציאות שונות לחלוטין.
לדבריו, הם רצו באמצעות הלם כבד לשבור את רוח העם האיראני, אך הדבר לא קרה משום שלעם האיראני יש ניסיון היסטורי ותרבותי עמוק.
הוא הוסיף כי האסטרטגיה של ארצות הברית הייתה תחילה להנחית מכה קשה — כולל התנקשות בהנהגה והרג מפקדים צבאיים — כדי לערער את המבנה המנהלי והממשלתי של איראן. הם חשבו שהתהליך יתרחש במהירות ושמדובר יהיה במלחמה קצרה אך עזה.
לאריג׳אני הדגיש כי האמריקאים סברו שאיראן תקרוס ממכה אחת, כפי שקרה בכמה מדינות אחרות, אך בפועל הם נתקעו במלחמה הזו.
הוא המשיך ואמר כי בשלב הבא הם ציפו שתנאי החיים של האזרחים יתערערו — שהם לא יקבלו דלק, מזון ואמצעים בסיסיים ושתיווצר במדינה משבר.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי אמר כי למרות זאת הממשלה והשרים פעלו במאמץ נרחב והצליחו לספק את צורכי האזרחים. למרות העלייה החדה בנסיעות בימים הראשונים של המלחמה, סופק הבנזין הדרוש לציבור ולא נוצר מחסור.
לאריג׳אני התייחס גם לטענות שהעלתה ארצות הברית ואמר כי הם אפילו טענו שמפקדים צבאיים רבים באיראן יצרו איתם קשר ורוצים להצטרף אליהם, בעוד שמפקדי הכוחות המזוינים של איראן נלחמים ומגינים באומץ.
הוא הדגיש כי טענות אלה הן בעיקר חלק ממלחמה פסיכולוגית, ובמקרים מסוימים אף נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית כדי להפיץ סיפורים כאלה.
עלי לאריג׳אני המשיך: אחת התוכניות האחרות שלהם הייתה לנסות להסית חלק מהקבוצות האתניות וליצור בסיס לנטיות בדלניות בתוך המדינה. לדוגמה, הם ניסו ליצור קשר עם קבוצות מסוימות באזורים הכורדיים ולעודד אותן לפעול נגד הממשלה.
הוא הדגיש כי הכורדים הם עם עתיק ובעל שורשים עמוקים באיראן. ייתכן שלאורך הזמן קיימים חילוקי דעות, אך קבוצות אלה יודעות היטב כיצד ארצות הברית פעלה במדינות האזור, כולל בסוריה, ולכן לא נפלו בפח של תוכניות כאלה.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הוסיף כי כמה גורמים אמריקאים אף יצרו קשר עם חלק מהקבוצות הללו והבטיחו להן תמיכה, אך עבור רבים היה ברור שמדובר בהבטחות מטעות, ולכן גם התרחיש הזה לא הצליח.
בהתייחסו לצעדים אחרים של האויב אמר כי כאשר תוכניות אלה נכשלו, הם ניסו להגביר את הלחץ ולכוון התקפות כלפי חלקים מהחברה כדי לחשוף את האזרחים עצמם למתקפות.
לאריג׳אני הסביר כי למשל תקיפות על בתי ספר – כולל בית ספר לבנות – או פגיעה במרכזים רפואיים ובבתי חולים היו בין הפעולות שבוצעו במסגרת זו. לדבריו, אפילו היום ראה שטראמפ איים לפגוע באזורים שעדיין לא ניזוקו.
הוא המשיך ואמר שטראמפ אף טען כי "כמה אנשים בתוך איראן שלחו לנו מסרים שאם נתקוף הם ישתפו איתנו פעולה", ואף איים שאם לא יצטרפו לארצות הברית בתנאים כאלה – הוא יחשוף אותם.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הדגיש כי ייתכן שיש חילוקי דעות בתוך המדינה, אך האיראנים בסופו של דבר הם איראנים, ובנושא כמו פירוק איראן הם לא ישתפו פעולה עם שום כוח זר.
הוא הוסיף כי העם האיראני ראה את התערבויות ארצות הברית באזור – בעיראק, באפגניסטן ובמדינות אחרות – וכל העמים באזור יודעים שצעדים אלה לא נעשו מתוך דאגה לעמים אלא למען האינטרסים שלהם עצמם.
לאריג׳אני אמר כי העם האיראני תמיד הפגין בגרות מחשבתית וציוויליזציונית, ואיומים כאלה אינם יכולים לגרום לו לשתף פעולה עם אויבי המדינה.
בהתייחסו לתגובת הציבור בימים האחרונים אמר כי כאשר רואים את התמונות של נוכחות האזרחים בערים שונות, ברחובות, ברוח של עמידה איתנה וכבוד – הדבר מעיד על גאווה לאומית ועל בגרות מחשבתית יוצאת דופן של העם האיראני. הנוכחות והלכידות הללו מעבירות מסר ברור לאויבים.
ארצות הברית השקיעה בפילוג פנימי באיראן – אך לא השיגה תוצאה
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי המשיך בדבריו על התפתחויות המלחמה ואמר כי אחת השיטות שעליהן האמריקאים השקיעו רבות הייתה יצירת קרע ומחלוקת בתוך איראן. הם חשבו שחילוקי הדעות הטבעיים בחברה יהפכו לפילוג פוליטי וחברתי.
לדבריו, המציאות היא שאנשים באיראן יכולים להחזיק בדעות שונות, אך בנושא איראן ושלמותה הטריטוריאלית הם מאוחדים.
לאריג׳אני המשיך ואמר כי כאשר האויב הביא למותו של מנהיג המדינה, מטרתו לא הייתה רק החלפת אדם אחד. הם ניסו בתוך הערפל שיצרו לערער את כל המבנה של איראן ולהגשים את המטרה שהמשטר הציוני מבקש כבר שנים – החלשת איראן ופירוקה.
בהתייחסו להתבטאויות של גורמים אמריקאים אמר כי ראה בדיווחים שבוצעו מגעים עוד לפני האירועים הללו, ואף טראמפ אמר שלפי מידע מסוים הוא “התפתה” לקבל החלטה.
לדבריו, העובדה שנשיא של מדינה גדולה מתאר החלטה כה חשובה במילים כאלה מעוררת מחשבה, וכעת צריך לראות אילו עלויות כבדות המלחמה הזו הטילה על ארצות הברית.
הוא הדגיש כי אזרחי ארצות הברית צריכים לדעת איזו עלות כספית ואנושית עצומה נגרמה להם. לדבריו, האמריקאים עצמם הודו שבימים החמישי והשישי של המלחמה הם ספגו הפסדים גדולים יותר באזור.
לאריג׳אני הוסיף כי כאשר מדברים על “פיתוי”, יש לשאול האם ניתן לקבל החלטות על מלחמה שמסכנת חיי חיילים בגישה כזו.
לדבריו, קיימים גם דיווחים שבכמה בסיסים ואזורים נהרגו חיילים אמריקאים, ובמקרים מסוימים עקב חוסר תיאום או טעויות מבצעיות אף נגרמו להם אבדות נוספות.
הכישלון האסטרטגי של ארצות הברית
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי אמר כי מטרתם הייתה לגרום לקריסת המשטר באמצעות פגיעה בהנהגה ובמבנה הפוליטי של המדינה, אך הדבר לא קרה ואיראן ממשיכה בדרכה ביציבות.
הוא הדגיש כי אפילו בכמה ערים, באמצעות מחסומים וצעדי ביטחון, המצב נוהל היטב והמדינה הצליחה לשלוט במצב.
לדבריו, התוצאה של החישובים השגויים הייתה שבמקום ליצור קרע בתוך איראן, נוצרה לכידות גדולה יותר בתוך המדינה, בעוד שהם עצמם התמודדו עם בעיות ומחלוקות גדולות יותר בזירה האזורית.
לדבריו, הם רצו להנחית מכה תדמיתית על איראן, אך בפועל האמינות והמעמד שלהם באזור נפגעו.
הוא הוסיף כי מדינות האזור הגיעו כעת למסקנה שארצות הברית אינה מסוגלת עוד להבטיח את ביטחון האזור, והמלחמה הזו יצרה הבנה חדשה לגבי תפקידה של ארצות הברית באזור.
איראן ידידותית לשכנותיה – אך בסיסים שממנו יותקף תיענה בתגובה
בהמשך דבריו הזכיר לאריג׳אני את ניסיון העבר של איראן במלחמה עם עיראק ואמר כי אז כמעט כל מדינות האזור תמכו בסדאם חוסיין – חלקן באמצעות כסף וחלקן באמצעות ציוד – אך איראן מעולם לא ניסתה לנקום במדינות האזור.
הוא סיפר זיכרון מפגישה עם סולטאן קאבוס, שליט עומאן המנוח. לדבריו, באחת הפגישות הפרטיות אמר לו קאבוס כי הוא מספר לו דבר לראשונה.
קאבוס סיפר כי כשבוע לפני מתקפת סדאם על איראן, המלך חוסיין מירדן התקשר אליו ואמר שסגנו של סדאם ייצור איתו קשר בקרוב כי אירוע גדול עומד להתרחש באזור.
לדברי לאריג׳אני קאבוס סיפר שלאחר מכן קיבל מסר שבו התבקשה עומאן לאפשר למטוסים עיראקיים להשתמש במרחב האווירי שלה כדי לתקוף את איראן.
הוא הוסיף כי למרות הלחצים הפוליטיים והתמיכה הרחבה בסדאם באזור, קאבוס סירב לבקשה הזו.
לדברי לאריג׳אני, אז רבים חשבו שהמלחמה תסתיים במהירות, משום שארצות הברית וכמה מדינות אזוריות תמכו בסדאם, אך כפי שההיסטוריה הראתה – גם החישובים הללו היו שגויים.
עמדת איראן כלפי מדינות האזור
לאריג׳אני אמר כי בעבר, כאשר סדאם תקף את כווית ואת ערב הסעודית, איראן יכלה לנקום אך במקום זאת תמכה בעמים ובמדינות שנפגעו. גם כאשר ארצות הברית תקפה את עיראק, איראן תמכה בעם העיראקי, משום ששכניה הם חבריה.
עם זאת הדגיש כי אם במהלך המלחמה יועמד בסיס לרשות ארצות הברית שממנו תתבצע פעולה נגד איראן, לרפובליקה האסלאמית יש זכות להגיב – וזוהי זכות חוקית שאינה נתונה למשא ומתן.
לדבריו, מדינות האזור צריכות לדעת שאינן יכולות מצד אחד להצהיר על קרבה לאיראן ומצד שני לאפשר שימוש בבסיסים נגד איראן.
לאריג׳אני הוסיף כי שוחח לאחרונה עם אחד מבכירי מדינות האזור, שאמר כי לאחר שנים רבות כבר אי אפשר לסמוך על ארצות הברית וכי הבעיה המרכזית באזור היא ישראל.
הוא הדגיש כי איראן מצהירה במפורש שאם ייעשה שימוש בבסיסים אזוריים נגד איראן – תינתן תגובה, והמדיניות הזו תישאר בתוקף.
סיכום דבריו
לאריג׳אני אמר כי חלק מהתקיפות בוצעו נגד מבנים שכבר פונו מראש – כגון חלק ממבני רשות השידור, מוסדות ממשלתיים ואפילו מבנה מועצת המומחים בעיר קום. בנוסף דווח גם על תקיפות נגד בתי ספר ובתי חולים.
לדבריו, הצד השני טעה בחישוביו והושפע מישראל, ומוטב שיכיר בטעותו ויתקן את דרכו.
הוא הוסיף כי העם האיראני נמצא במצב של עוול אך הראה עמידה ואומץ, והגורמים האחראים ניהלו את העניינים בתבונה.
לדבריו, לא נוצרה כל פגיעה בשירותים הציבוריים, בחיי האזרחים או בתוכניות הכלכליות, ובתנאי המלחמה הללו העם וההנהגה באיראן מאוחדים ומתואמים לחלוטין.
בסיום הדגיש כי במאבק נגד ארצות הברית וישראל אין מחלוקת בתוך המדינה, ויש תיאום מלא בין העם לבין ההנהגה.