בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, צועד לעבר השלמת כהונת ממשלתו הימנית הקיצונית בסוף השנה הנוכחית, עם אפשרות להקדמתה לחודש יולי, במקרה שמספר המושבים של מפלגת הליכוד והקואליציה הימנית התומכת בו יעלה בסקרי דעת הקהל. אם ממשלת נתניהו תשלים את כהונתה החוקית, תירשם ההצלחה לזכותו, לאחר שממשלות ישראליות שונות בעשורים האחרונים כשלו בהשלמת ארבע שנים מלאות. לרוב התפרקו הממשלות בישראל מאז הקמת הישות מבפנים ולא בשל מפלגות האופוזיציה, ורובן לא הצליחו לשמור על לכידות פנימית מאז הקמת ממשלת הכיבוש הראשונה בראשות דוד בן־גוריון.
הצלחתו של נתניהו לשמור על הקואליציה השלטת שלו, למרות מתקפת השבעה באוקטובר בתקופתו – שנחשבת בעיני הישראלים לכישלון הקטסטרופלי הגדול ביותר בתולדותיהם – משקפת את הקפדתו להציב את לכידות הקואליציה בראש סדר העדיפויות שלו. נתניהו מצא את מבוקשו בהארכת המלחמה בעזה ובהרחבתה לזירות חיצוניות (לבנון, סוריה, תימן, איראן), ובאי־התחייבות להפסקת אש, כדי להשאיר את אש המלחמה בוערת, כך שהבוחר הישראלי ירגיש כי הוא מצוי במצב של מלחמה ואיומים חיצוניים וכי הביטחון הוא העדיפות העליונה על פני כל הסוגיות האחרות – נימה שנתניהו מיטיב לפרוט עליה ולהשתמש בה להעלאת מעמדו בסקרים.
עם כל יום שמתקרב מועד הבחירות, מבקש נתניהו להסלים את המצב בשטח ולהחריף את שיח האיומים, במטרה ליצור אווירה ביטחונית בתודעה הישראלית, על רקע הציפיות שהקמפיין הבא יהיה מהמקוטבים, החריפים והמתוחים ביותר מאז הקמת המדינה, בשל תחושת האכזבה והפילוג העמוק בתוך החברה הישראלית, שהצטברו והחריפו בעקבות המלחמה הארוכה בתולדות המדינה והכישלון האסטרטגי וההיסטורי בשבעה באוקטובר 2023.
הקרע הפנימי בישראל, שהתרחב באופן ניכר בשלוש השנים האחרונות, מעלה את רמת המתח, מה שמגביר את הסבירות שהקמפיין ילווה ברמות מסוימות של אלימות, במיוחד מצד בסיס הבוחרים המזוהה עם הקואליציה השלטת ותומכי הזרם הדתי־לאומי.
נתניהו הצהיר לאחרונה כי הדבר האחרון ש"ישראל" זקוקה לו כעת הוא בחירות. אמירה זו משקפת, מצד אחד, את רצונו למצות את כהונת ממשלתו עד סופה החוקי, ומצד שני את אי־שלילתו של תרחיש דחיית הבחירות אם יתברר לו, ערב מועדן, שסיכויי ניצחון הקואליציה נמוכים על פי הסקרים. הדרך הקצרה ביותר לדחיית הבחירות היא הצתה של מלחמה, כאשר הנימוקים הביטחוניים נוכחים היטב בתודעה הציבורית הישראלית – תודעה שנתניהו אינו מחמיץ הזדמנות להעמיק בה את חרדות השחזור של מתקפת השבעה באוקטובר 2023.
מפלגות האופוזיציה בישראל הביעו, מפי כמה ממנהיגיהן וסמליהן, חשש משני תרחישים: האחד – שהבחירות לא יתקיימו במועדן מטעמים ביטחוניים, אם נתניהו יצית מלחמה באחת או בכמה זירות; והשני – שאם יתקיימו הבחירות והאופוזיציה תנצח ותפיל את ממשלת נתניהו, תומכיו ובסיס הימין בקואליציה לא יכירו בתוצאות, והדבר יהפוך לעימותים אלימים בין המנצחים למפסידים, בדומה לאירועים שאירעו לאחר הבחירות בארצות הברית בינואר 2021, כאשר אלפים מתומכי דונלד טראמפ סירבו לקבל את תוצאות הבחירות ופרצו לבניין הקפיטול בוושינגטון.
האופוזיציה חוששת גם מהתנהלות המשטרה הישראלית במקרה כזה כלפי קהל ימני אלים ופזיז, מאחר שהיא כפופה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וצפוי שלא תנהג בהם ביד קשה כפי שהיא נוהגת בתומכי האופוזיציה – דבר שעלול להגביר את מעגל האלימות והתגובה משני הצדדים.
נתניהו סבור כי המלחמה באזור טרם הוכרעה, והוא רואה בכהונתו של טראמפ כנשיא ארצות הברית הזדמנות לנצל את העוצמה וההשפעה האמריקאית לעיצוב סביבה אסטרטגית לטובת "ישראל" – או ליתר דיוק לטובת שאיפותיו ותוכניותיו של הימין הישראלי הקיצוני – ולכפות מצב של הגמוניה ישראלית באזור באמצעות מיזוג יעדי מדיניות החוץ האמריקאית עם היעדים הישראליים בהתמודדות עם "האיום" הנשקף בעיני הממשלה הישראלית מזירות שונות, ובראשן איראן. על בסיס זה מבקש נתניהו להפוך את חידוש המלחמה ליעד אסטרטגי ישראלי, והוא מאשים את האופוזיציה בהפצת שקרים כאשר היא קושרת בין מאמצי ממשלתו להכריע את העימות עם "אויביה" בתיאום מלא עם ארצות הברית לבין שיקולים מפלגתיים ובחירות – סוגיה שכבר הפכה למוקד פילוג פנימי בישראל.
עם זאת, המגזר הרחב יותר ב"ישראל" תומך בכוונותיו של נתניהו להתמודד עם "האיומים" החיצוניים בשיתוף פעולה עם טראמפ, מה שמסייע לו להשתמש במגמות דעת הקהל להצבת הסוגיות הביטחוניות בראש סדר העדיפויות ככלי לשירות האינטרסים המפלגתיים שלו ולבחירת מועד הבחירות המתאים לו: אם בהקדמתן לחודש יוני, תוך ניצול ביקורו הצפוי של טראמפ ב"ישראל" לפני כן והענקת פרס הוקרה לו על שירותיו לה – ביקור שילווה בסיקור תקשורתי נרחב שיאפשר לנתניהו להשפיע על פלחים אלקטורליים לטובתו; ואף ייתכן שיפעל להסלמה מול איראן וזירות עימות נוספות לפני ביקור טראמפ, מה שיוביל להקדמת הבחירות אם תוצאות המלחמה והביקור ישפרו את מצבו בסקרים. אולם אם הסקרים לא יצביעו על ניצחון לקואליציה השלטת, הוא ישלים את כהונת ממשלתו עד סוף השנה, ואף עשוי לפנות לאופציית הסלמה צבאית אם הסקרים ינבאו את הפסדו בבחירות.