למרות שסקרים בישראל מראים תמיכה חזקה בתקיפה אמריקאית על איראן, אפילו בהשתתפות ישראלית, אנליסטים בתקשורת הישראלית טוענים כי מלחמה כזו עלולה לא להתרחש, מטרתה אינה ברורה ודיבורים על הפלתה של איראן עשויים להיות לא מציאותיים.
לדברי רון בן ישי, אנליסט צבאי בעיתון ידיעות אחרונות, ביום שני, איש אינו יודע מתי ארה"ב תתקוף את איראן, אפילו לא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבדרך כלל מקבל את ההחלטה הסופית ברגע האחרון ואפילו החלטה כזו עשויה לא להיות ודאית.
הוא הוסיף כי הפנטגון ופיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) לא קיבלו פקודות מלבד להכין כוח אווירי וימי גדול לתקיפה נגד איראן, להמתין לפקודה לתקוף, ובמקביל להיערך להגנה על בסיסים צבאיים ואינטרסים של בעלות ברית ארה"ב במזרח התיכון, כולל ישראל.
בן ישי דיווח כי פגישה בין מפקד CENTCOM, בראד קופר, לרמטכ"ל אייל זמיר בתל אביב ביום שבת התמקדה בהכנות אלו, והציעה לתאם את נושא התמיכה המודיעינית לצה"ל ונושאים אחרים הקשורים לאפשרות שישראל תתמודד עם מתקפה כזו.
בן ישי מאמין שטראמפ שולט בסדר היום הביטחוני הלאומי של ישראל ומכתיב לממשלת ישראל את הצעדים הביטחוניים והמדיניים החשובים ביותר שיש לנקוט ביחס למלחמה אפשרית נגד איראן ולמעבר לשלב השני, בידיעה שהדבר ייצור בעיות פוליטיות עבור רה"מ בנימין נתניהו ויאיים להפיל את הממשלה.
הוא הוסיף כי "הדילמה" של טראמפ בנוגע להחלטה לתקוף את איראן סובבת סביב חמש שאלות: השאלה הראשונה היא האם מתקפה קצרת טווח, חדה ומדויקת תוביל לנפילתה של איראן או לפחות תחליש אותה.
השאלה השנייה היא האם העם האיראני יוכל לנצל את חולשת איראן כדי להפיל אותה או לפחות לשנות את מדיניות הפנים והחוץ שלה בנוגע לתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים שלה.
השאלה השלישית היא האם הסלמת האיום הצבאי האמריקאי ודחיית המתקפה יגרמו לאיראן לעשות ויתורים ולהסכים לדרישות ארה"ב.
השאלה הרביעית היא: אם יתעוררו נסיבות בהן ברור כי לא ניתן להפיל את איראן באמצעות תקיפות אוויריות, האם כדאי לבצע מתקפה שמכוונה נגד תוכנית הגרעין, פרויקט הטילים הבליסטיים והרחפנים?
השאלה החמישית, אותה תיאר בן ישי כחשובה ביותר, היא האם לארה"ב יש את המידע והאם היא אכן מסוגלת להשיג אחת מהמטרות הנ"ל, דהיינו הפלתה של איראן או מתקפה גדולה שתשתק את המבנה הצבאי שלה, ומה תהיה העלות מבחינת נפגעים והרס.
בן ישי ציין כי בכך שלא שיגר את המתקפה שבועיים קודם לכן, טראמפ איבד את יתרונו במתקפת פתע ואת יכולתו לחולל שינויים עמוקים באיראן. הוא הצהיר כי טראמפ מודע לכל זה והוכיח בעבר שהוא חושב פעמיים ומתייעץ לפני נקיטת צעדים מכריעים, וברגע שמתקבלת החלטה, אין לו בעיה לבטלה.
הוא ציין כי יחד עם זאת, בניגוד לדיווחים בתקשורת הבינלאומית והאמריקאית, מנקודת מבט צבאית מקצועית, הכוחות האמריקאים שהוא פורס עדיין אינם מוכנים ויזדקקו לשבוע עד שלושה שבועות כדי להיערך.
בן ישי העלה שאלה נוספת האם איראן ינסה "להגיב ולקבוע מחיר" על התקיפה האמריקאית באמצעות תקיפת ישראל, או שמא פשוט יתקוף בסיסים ואינטרסים אמריקאיים במזרח התיכון. הוא הצהיר כי לאיראן אין עניין לתקוף את ישראל כרגע, ולכן ישראל לא תגיב בתקיפה אווירית גדולה.
באשר לרצועת עזה, ציין בן ישי כי טראמפ ושליחיו דורשים שישראל תעבור לשלב השני של תוכנית טראמפ. המכשול העיקרי הוא פירוק הנשק והפיכת רצועת עזה לאזור אזרחי. "אין מוסד המסוגל לפרק את חמאס ואת הג'יהאד האסלאמי מנשקו. זה אמור להיעשות על ידי הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית, אך היא חסרה כוח צבאי".
פרשן לענייני ערבים של "הארץ", צבי בראל, ציין כי למרות המצעד הצבאי של כוחות אמריקאים המתאספים סביב איראן, "עדיין לא ברור מהי מטרת המבצע הצבאי, עד כמה הוא נרחב, ומהי תוכנית היציאה במקרה של מלחמה".
הוא הוסיף כי צפוי שזו תהיה "מלחמה אמריקאית" שבה ישראל לא תהיה מעורבת. "טראמפ הפך את איראן למטרה 'אישית' ואינו מושפע מחוסר ההשתתפות הבינלאומית, אך לגיטימציה בינלאומית היא בכל זאת בעלת חשיבות עליונה, במיוחד כשמדובר במלחמה שהשלכותיה האזוריות והבינלאומיות יהיו כה קטסטרופליות."
"מדינות ערב, כולל מדינות שנחשבו במשך שנים לחלק מ'הציר האנטי-איראני', כמו סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ומצרים, מפעילות לחץ עז על ממשל טראמפ לשכנע אותו לא לתקוף את איראן", המשיך בראל.
בראל הדגיש כי "אף אחד באיראן אינו מצפה לתפוס את השלטון מיד לאחר שאיראן תושמד על ידי מטוסי קרב אמריקאים וטילי טומהוק. האופוזיציה האיראנית היא מונח רחב ומעורפל, מפולג מיסודו, ונכשלה להגיע לקונצנזוס על דמות או מנהיג אחד במשך עשרות שנים."
הוא הוסיף כי כאשר בוחנים את האופוזיציה האיראנית בחו"ל, מתברר שמאחורי המכנה המשותף של הרצון להפיל את איראן, "עומדים חילוקי דעות אינטלקטואליים, אידיאולוגיים, פוליטיים ואישיים נסתרים המקשים על גיבוש מערכת חלופית".