ולפי הנתונים בו, במהלך שנים אלו הגישה המשטרה כ-14,000 בקשות לצווי האזנה שיפוטיים, מתוכם 12,937 אושרו, שהם יותר מ-90%. אושרו גם יותר מאלף פעולות האזנה וריגול לתקשורת בין מחשבים ויותר מאלף פעולות להתקנת כלים טכנולוגיים על מכשירים מנוטרים.
והדו"ח מצא כי, לאור ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה והצטברות היכולות המאפשרות איסוף כמויות עצומות של מידע אישי, משטרת ישראל הרחיבה מאוד את השימוש שלה בכלים טכנולוגיים המאפשרים לה לאסוף נתוני תקשורת רגישים, כולל מיקום טלפונים ניידים ומחשבים.
כשלים חמורים
והרחבה זו, בהיעדר חקיקה ברורה ועדכנית המסדירה סמכויות אלה, יצרה בעיה מורכבת של איזון בין דרישות אכיפת החוק והגנת ביטחון הציבור לבין הגנת הזכות לפרטיות.
והגוף המפקח תיעד סדרה של כשלים חמורים בדרכי הזיהוי החוקיות, כולל שימוש בכלי האזנה ללא הסתמכות על חוות דעת משפטיות של משרד המשפטים או היועץ המשפטי של הממשלה, או מבלי שרשויות אלה היו מודעות ליכולות המלאות של הכלים הטכנולוגיים שבהם נעשה שימוש.
הוא גם צפה בכמה מקרים בהם היה עד לפרקטיקות האזנה רק מתוך המשטרה, לפני שמאוחר יותר התגלה כי הן חרגו מהסמכויות המוענקות בחוק וכי המשטרה אימצה צווים חריגים כחלופה לדרך המשפטית הראשונית, עד כדי כך שחריג זה הפך לכלל קבוע בעבודתה.
נקודת מפנה
עורכת הדין דינה זילבר, שכיהנה בעבר כסגנית היועץ המשפטי לממשלה וכיום חוקרת במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אמרה על דו"ח גוף הפיקוח הממשלתי שהוא מוביל למסקנה הברורה שהמשטרה הפרה את החוק.
במאמר שפורסם בעיתון "הארץ", זילבר טוען כי נושא הריגול והרחבת השימוש בכלי מעקב מחוץ לסמכות החוק משקפים תרבות מוסדית הרואה בחוק "המלצה" ולא דרישה מחייבת.
והוא סבור כי בהתחשב בהיסוסה של ההנהגה הפוליטית לחוקק חוקים המסדירים סמכויות אלה ומעבירים את האחריות לגורמים אחרים, שינוי מהותי בגישת השיטור, המבוססת על הגנה על זכויותיהם וחירויותיהם של האזרחים, הוא חיוני.
הוא אישר כי הדו"ח צריך להוות נקודת מפנה במודעות הציבורית, שכן החשיפה של כל אזרח לאפשרות של מעקב ומיקוד הופכת אותו לקריאת השכמה של ממש. המונח "מדינת משטרה" המשמש בסיסמאות מחאה אינו עוד תיאור תעמולה, אלא משקף מציאות מטרידה החודרת לחיי היומיום.
ולדברי זילבר, המקרה מוסיף חוליה חדשה בסדרה הולכת וגדלה של דוגמאות המדגישות את הסכנות הטמונות בריכוז כוח בידי מוסדות שלטון ללא פיקוח יעיל ומדגים את הצורך הדחוף של כל המוסדות והרשויות, מרה"מ בנימין נתניהו, דרך הרשות המבצעת ועד לשירותי הביטחון, לדבוק בשלטון החוק ללא יוצא מן הכלל.
והוא הזהיר כי הצדקת הפרת חוק בתירוץ של "בחירה", או תחת סיסמאות כמו "המטרה מקדשת את האמצעים", או "לחימה בטרור", או "לחימה בפשיעה", או אפילו "לחימה במגפות", מובילה להתרחבות הפקרות ועוולות ולהפיכת היוצא מן הכלל לכלל.