לפני יום רביעי, לחץ בינלאומי גרם לצוות הביטחון הלאומי של ארה"ב לשקול מגוון תרחישים, החל ממתקפות סייבר ועד לפעולות צבאיות מוגבלות נגד מטרות מרכזיות.
הפנטגון הורה על הגברת המוכנות באזור, כולל תקיפות טילים מוגבלות ופעולות הרתעה ימיות.
אחד המכשולים הצבאיים העיקריים היה החישובים הלוגיסטיים המורכבים שהראו כי אין ציוד מספיק זמין לפעולה יעילה ומתמשכת באזור המפרץ הפרסי וכי פריסת ציוד כזה תיקח זמן רב יותר.
אזהרות מצד בעלות ברית מרכזיות כמו ישראל וסעודיה מילאו גם הן תפקיד
מדינות אלו הזהירו את טראמפ כי תקיפה צבאית אמריקאית עלולה לעורר קבוצות התנגדות מתימן ועד לבנון ולסכן את האינטרסים שלהן, וכי הן אינן מוכנות מספיק להתמודד עם תגמול איראני אפשרי.
בנוסף, על פי אקסיוס, הגורם המכריע ביותר היה המסרים שאיראן העבירה באמצעות מתווכים, מה שבסופו של דבר הניא את טראמפ מלנתח את הפקודה הסופית לירי.
נסיגת ישראל ובעלות ברית אזוריות
בנוסף לדיווח זה, מצב הכוננות בישראל במשך מספר שבועות רצופים מאשר התפתחות זו.
כלי התקשורת הישראלית הודיעו כי מצב הכוננות בישראל צפוי להימשך מספר שבועות.
גלצ דיווח בעבר כי גורמים בפנטגון מודאגים מחוסר כוח לחימה אמריקאי מספיק במזרח התיכון (מערב אסיה) כדי להתמודד עם תגובה איראנית אפשרית.
בינתיים, ה"טיימס אוף ישראל" דיווח כי הבעיה שעומדת בפני טראמפ כעת אינה פשוטה, שכן הוא האמין שהוא יכול להנחית מכה מכרעת על איראן, אך קיבל אזהרות שהוא עלול למצוא את עצמו מול קרב קשה ואף מלחמה כוללת.
כוחה הבלתי ניתן להכחשה של איראן מעבר לתדמית התקשורת המערבית-עברית
מהודאות אלו ניתן להסיק כי אפילו מתקפה קטנה על איראן תיתקל בתגובה נחרצת ועקובה מדם. זה מראה שכוח ההרתעה של איראן ויכולתה להגיב הפכו ליקרים וחשובים יותר מאשר לפני 12 הימים של יוני 2025. מלחמה עם איראן תפתח את שערי הגיהנום במערב אסיה.
כאשר בעלות ברית כמו ישראל וסעודיה מוציאות אזהרות, זה מראה בבירור שהן מודעות לחולשתן לאחר שחוו את מלחמת 12 הימים. לפי הודאות ישראליות, הן אינן יכולות לעמוד בפני התקפות איראניות כמו אלו שהתרחשו במלחמת 12 הימים בפרק זמן כה קצר, וסעודיה ומדינות ערביות אחרות מודעות גם הן לחולשתן שלהן ושל ארה"ב באספקת ביטחון.
לבסוף, מה שבטוח הוא שכולם יודעים שתקיפה צבאית על אדמתה של איראן, כמו כל מדינה אחרת, לא תהיה ללא מחיר. אם הם יחליטו לתקוף את איראן בידיעה מלאה, פירוש הדבר שהם קיבלו על עצמם את ההשלכות ולא הותירו מקום לתלונות או פגישות סמליות באו"ם או בכל מקום אחר.