הדו"ח נשען גם על עבודתם של ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים. הנתונים המעודכנים מגלים כי מרכזי מעצר ממשיכים לפעול כרשת של מחנות עינויים לפלסטינים, שם ההתעללות השיטתית, הכוללת אלימות פיזית ונפשית, תנאים לא אנושיים, רעב ומניעת טיפול רפואי, נמשכת ומצויה במגמת עלייה, מה שמוביל למקרי מוות רבים. חלק מהעדים מספרים גם על ההתעללות המינית והאלימות שחוו או היו עדים להן. הפיכת מרכזי המעצר לרשת של מחנות עינויים היא חלק ממתקפה מתוכננת ונרחבת שמוביל המשטר הישראלי נגד החברה הפלסטינית, שמטרתה לפרקה ולהרוס אותה.
פרסום הדו"ח מגיע בעקבות סדרה של עדויות ודיווחים בשנתיים האחרונות, המצביעים על המידרדרות מצבם של אסירים פלסטינים. מוחמד אבו טווילה, בן 35, מעזה, סיפר כי במהלך חקירתו, חיילים כיבו סיגריות על גופו, שפכו עליו חומצה ושרפו את גבו במצת.
אסיר נוסף, שהוחזק בכלא עופר ובכלא קציעות, דיווח: "במהלך החקירות, היו לוקחים אותי לחדר שנקרא 'חדר הדיסקו'. במשך שישה ימים, קיבלתי רק פקק אחד של בקבוק מים ביום לשתות, ומלפפון אחד וחתיכת לחם מעופש שהחייל דרך עליה לפני שנתן לי אותו. הייתי נתון למכות בלתי פוסקות ולפעמים גם להתחשמלות."
הוא הוסיף: "ישבתי על כיסא ברזל מהבוקר עד הלילה. מחוץ לחדר, היה רמקול ענק שהשמיע שירים עבריים בעוצמה בלתי נסבלת, עד שעור התוף שלי נקרע ואוזניי דיממו."
הוא גם העיד כי בשל היעדר שירותים בחדר, הוא נאלץ להשתין בבגדיו.
הדו"ח התייחס לכלא איילון, שם נמצא מדור רקפת, והסביר כי האסירים שם מוחזקים מתחת לאדמה, ללא כל גישה לאור יום.
על פי הדו"ח, ישנם כיום כ-9,000 אסירים פלסטינים בבתי כלא ישראליים. רובם המכריע לא הוגש נגדם כתב אישום והם מסווגים לאחת משלוש קטגוריות: עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים ו"לוחמים בלתי חוקיים", הגדרה משפטית ישראלית שאינה מוכרת במשפט הבינלאומי, המשמשת לכליאת חשודים מעזה מבלי להעניק להם את זכויותיהם של עצורים פליליים או שבויי מלחמה.
מאז ה-7 באוקטובר 2023, 84 אסירים פלסטינים מתו, ביניהם קטין אחד, בעוד שישראל ממשיכה לעכב את גופותיהם של 80 מהם. יתר על כן, מאז תחילת המלחמה, ישראל מנעה מצוותי הצלב האדום לבקר בבתי כלא, ועדיין לא ניתנה פסיקה של בית המשפט העליון שאילצה אותה לאפשר ביקורים כאלה.
הדו"ח הדגיש במיוחד את אזור "רקפת" בכלא איילון, שנסגר בשנות ה-80 עקב תנאי המעצר הקשים בו, אך נפתח מאוחר יותר בהוראת שר הביטחון הלאומי הפשיסטי, איתמר בן גביר. אזור זה תואר כ"גרוע ביותר בשירות בתי הסוהר" משום שהוא ממוקם מתחת לאדמה ומונע לחלוטין מאסירים אור יום.
נתונים שפורסמו על ידי רופאים לזכויות אדם מראים כי 67% מתוך 349 האסירים שביקר הארגון חוו לפחות מקרה אחד של אלימות קשה במרכזי מעצר.
תאמר קרמוט, בן 41, מבית להיא, דיווח כי היה נתון לאזיקים כואבים במשך תקופות ממושכות, וציין כי האזיקים היו כה הדוקים עד שקרעו את העור והבשר עד לעצם. הוא אמר, "הכאב היה חד וקבוע. כאשר מצבי הידרדר, החיילים לקחו אותי למקום שבו טיפלה בי רופאה. היא בילתה יום שלם בניקוז כמויות גדולות של דם מזוהם וקרשי דם."
על פי הדו"ח, רבע מהאסירים סובלים מגרדת. ג'יבריל ספדי, בן 45, חולה סוכרת שהיה עצור במחנה שדה תימן, סיפר כי יום לאחר הגעתו החל לחוות כאבים עזים בכפות רגליו. לדבריו, "בהדרגה איבדתי את היכולת לעמוד, והתעוררתי ומצאתי את עצמי שוכב בשלולית דם גדולה. הייתי בהלם. הסתכלתי על רגליי וראיתי שהן פצועות ומדממות".
על פי עדותו, המכות שספג בכליות החמירו את מצבו, והרופאים נאלצו בסופו של דבר לקטוע את רגלו הימנית. הוא הוסיף כי למרות הקטיעה, הוא המשיך להיות נתון לחקירות קשות, כולל עינויים, עד ששוחרר במסגרת חילופי שבויים.
הדו"ח כולל גם עדויות נוספות על המחסור במי שתייה נקיים, נושא שהועלה גם בדוחות קודמים של הסנגוריה הציבורית.
יולי נוביק, מנכ"לית בצלם, הצהיר: "מתקני המעצר הישראליים הפכו לרשת של מחנות עינויים, כחלק מהמתקפה רחבה ושיטתית שמוביל המשטר הישראלי נגד החברה הפלסטינית, במטרה לפרק ולהשמיד את הפלסטינים כקבוצה. רצח העם ברצועת עזה והטיהור האתני בגדה המערבית הם הביטויים הקיצוניים של מדיניות זו. למרות הדוחות והראיות הרבים שפורסמו, הקהילה הבינלאומית, על ידי המשך מתן חסינות למשטר הישראלי, מעניקה לגיטימציה למעשה לעינויים, לדיכוי ולטיהור האתני המתמשכים של פלסטינים, ומפקירה את הקורבנות הפלסטינים."
בתגובתה ל"הארץ", טען שירות בתי הסוהר: "שי רות בתי הסוהר פועל בהתאם לחוק ולפסיקות בית המשפט, והוא נתון לפיקוח של גופים רגולטוריים רשמיים. כל העצורים מוחזקים כדין, תוך כיבוד זכויותיהם, ומקבלים טיפול רפואי בעת הצורך, וזוכים לתנאי מחיה כפי שנקבע בחוק."
הוא הוסיף: "כל תלונה ספציפית המוגשת בערוצים הרשמיים נבחנת על ידי הרשויות הרלוונטיות בהתאם לנהלים שנקבעו."
בתגובתו טען השב"כ: "מבלי להתייחס לתוכן הדו"ח, שרובו אינו קשור לפעילות הסוכנות, אנו מדגישים כי חקירות השב"כ מתנהלות בהתאם לחוק וכפופות לפיקוח קפדני, לרבות פיקוח משפטי".
צה"ל לא פרסם תגובה.